אחרי התייקרות החשמל והמים, ואחרי עליית מחירים אצל 9 מתוך 10 חברות המזון הגדולות, גם המאפיות הגדולות בישראל מבקשות להעלות את מחירי הלחם שבפיקוח. כפי שפורסם הבוקר לראשונה בגלי צה"ל, מאפיות גדולות פנו לוועדת המחירים בבקשה לאשר עליית מחירים בשיעור של 3.4% (כ-15 אגורות), וזאת לטענתן "לאור העלייה במדדי סל התשומות המשמש לקביעת מחירי הלחם המפוקח".
"הוועדה בחנה את בקשת המאפיות לייקור הלחם בשיעור הזה, וכעת נמצא הנושא על שולחנו של המפקח על המחירים במשרד הכלכלה", נמסר היום (ה') מהאוצר. נציין כי מחירי הלחמים שאינם תחת פיקוח הם גבוהים בעשרות רבות של אחוזים ממחירי הלחמים שתחת פיקוח.
כיום קיימים 3 תחומים בולטים בשוק המזון עליהם קיים פיקוח מחיר: ביצים, חלב ולחם. הלחמים שנמצאים תחת פיקוח מחירים הם: כיכר לחם אחיד (כהה) שעולה 5.12 שקלים לצרכן; כיכר לחם לבן שעולה 5.12 שקלים לצרכן; כיכר חלה או מאפה שמרים שעולה 4.99 שקלים לצרכן; כיכר לחם אחיד (כהה) פרוס וארוז שעולה 6.86 שקלים לצרכן; וכיכר לחם לבן פרוס וארוז שעולה 6.1 שקלים לצרכן.
מחירי הלחם הם בפיקוח של משרד הכלכלה, שבראשו עומד השר אלי כהן, שנמנה עם מפלגתו של שר האוצר משה כחלון.
לפי נתוני נילסן, מכירות הלחם המפוקח בשוק הקמעונאי מסתכמות בכ-500 מיליון שקל בשנה (במחירי צרכן כולל מע"מ). נתונים אלה הם חלקיים, מאחר שרכישות הלחמים בישראל נעשות במידה רבה שלא ברשתות הקמעונאיות, כי אם בחנויות מתמחות. עם זאת, מנתונים אלה ברור כי ההתייקרות הקרובה תעלה לציבור הישראלי כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה.
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי "ועדת המחירים, בראשות יו"ר הוועדה במשרד האוצר - בה חבר גם נציג משרד הכלכלה, המפקח על המחירים - דנה בבקשת המאפיות להעלאת מחיר הלחם המפוקח. עם פרסום החלטת הוועדה על-ידי יו"ר הוועדה, נפעל בהתאם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
