"אני אשבית את הממשל". זהו משפט שנאמר על-ידי הנשיא דונלד טראמפ פעמים רבות במהלך פגישתו השבוע עם נציגי הדמוקרטים בסנאט ובבית הנבחרים, לקראת הצורך לאשר תקצב כדי להימנע מהשבתה של הממשל לפני חג המולד.
השבתה של הממשל כוללת הוצאה לחופשה כפויה של עובדי ממשל שלא מוגדרים כבעלי תפקידי חיוניים, כך שלפני חג המולד עלולים למצוא עצמם עשרות אלפי אמריקאים בחופשה כפויה ללא שכר. בשבוע הראשון של חודש ינואר צפוי להתחיל ולפעול הקונגרס בהרכבו החדש, בהמשך לבחירות האמצע שהתקיימו בחודש נובמבר, ומסתמן שהאופן שבו יפעל הקונגרס יקבע את הטון של שוק ההון במהלך שנת 2019.
בין שדרות אווניו לפנסילבניה
סעיף 1 של החוקה האמריקאית מגדיר את הפרדת הסמכויות בין הרשויות השונות, וקובע שכדי לאשר חוק יש צורך בתהליך מובנה. התהליך כולל הצגה של החוק בפני תת-ועדת המשנה אשר החוק נופל במסגרת היריעה שלה. תת-הוועדה מזמנת מומחים, תומכים ומתנגדים לחוק, כדי לשמוע את הטענות בנוגע לחוק. התהליך הזה מתקיים במקביל בתת-הוועדה הרלוונטית בבית הנבחרים ובתת-הוועדה הרלוונטית בסנאט; בסנאט ישנן 17 ועדות ו-70 תתי-ועדות ובקונגרס ישנן 23 ועדות ו-104 תתי-ועדות.
לאחר שהחוק מגיע לנוסח מוסכם בתת-הוועדה, הוא עובר לוועדה המורחבת, ולאחר האישור בוועדה בבית הנבחרים הוא עולה להצבעה בבית הנבחרים, ולאחר אישורו בוועדת הסנאט הרלוונטית הוא עולה להצבעה בסנאט. לאחר שהחוק מאושר בקונגרס הוא מגיע לנשיא לחתימה ולאישור, ולנשיא עומדת זכות וטו, ואז יש צורך לנסח את החוק מחדש, כדי לקבל את אישור הנשיא, או לחלופין, לאשר את אותו החוק, אבל ברוב מיוחס של 2/3.
עכשיו מגיע המוקש שמנסחי החוקה האמריקאית הכניסו כדי להוביל להסכמה רחבה ככל הניתן; כדי שחוק יאושר בקונגרס (הכולל את 435 חברי הבית התחתון ו-100 חברי הסנאט), יש צורך באישורו בשני הבתים. מכיוון שבינואר בית הנבחרים יהיה בשליטה דמוקרטית (235 דמוקרטים ו-200 רפובליקנים), אזי הרפובליקנים יצטרכו למצוא 18 דמוקרטים ש"יערקו", ויצביעו עם הרפובליקנים, וזאת תחת הנחה בעייתית שכל הרפובליקנים יצביעו כמקשה אחת.
מכיוון שמדובר בתרחיש לא סביר, הרי שמדובר בתקופה מאתגרת, שבה יצטרכו הרפובליקנים - שלהם יש רוב בסנאט (53 רפובליקנים ו-47 דמוקרטים) - להגיע להסכמות עם הדמוקרטים כדי לקדם הליכי חקיקה. לא פחות חשוב - צריך שהנשיא טראמפ ייתן את הסכמתו לתהליכי החקיקה, אחרת הוא צפוי להטיל וטו נשיאותי.
ב-3 בינואר צפוי להתחיל לפעול הקונגרס ה-116 של ארה"ב על שני בתיו (בית הנבחרים והסנאט), בעוד שהקונגרס הנוכחי, ה-115, אמור לקבוע את התאריך המדויק למושב הפתיחה. המרחק בין הבית הלבן, שנמצא בשדרות פנסילבניה, לקונגרס, שנמצא בשדרות אווניו, הוא ארבע דקות נסיעה בלבד, אבל בנוגע לפרק הזמן שייקח לאשר חקיקה בארה"ב, זה כבר כנראה יימשך זמן רב הרבה יותר, ובשלב זה קיימת אי-ודאות גבוהה בנוגע ליכולת התקשורת וההגעה להסכמות של הנשיא המכהן דונלד טראמפ עם בית נבחרים דמוקרטי.
תשתיות או חקירות
על פניו נדמה שישנם שני מתארי פעילות אפשריים שלא יכולים לדור בכפיפה אחת: אפשרות אחת היא שבית הנבחרים והנשיא יחליטו לפעול לטובת העם האמריקאי, וינסו לקדם הליכי חקיקה שדורשים סעיפי תקציב. הסוגיות במרכז הדיון הן חיזוק הגבולות של ארה"ב, בדגש על חומה בגבול עם מקסיקו, ותוכנית ההשקעות השאפתנית של הנשיא טראמפ בתשתיות.
ביחס לתוכנית ההשקעות בתשתיות, מדובר בסוגיה משמעותית עבור שוק ההון, שכן לא מעט משקיעים כבר תמחרו את הפוטנציאל של תוכנית ענק בתחום התשתיות בשוויין של חברות בתחומי התשתיות והסחורות.
האפשרות השנייה היא שבית הנבחרים יחליט להתיש את הנשיא בחקירות ובשימועים, ואז מדובר על דם רע שיזרום בין שדרות אווניו לשדרות פנסילבניה. בתרחיש מסוג זה לא סביר שבזמן שהנשיא דונלד טראמפ ייאלץ להגיע לשימועים בבית הנבחרים, וחקירות ייפתחו נגדו בשלל נושאים, תהיה אפשרות מעשית לעבודה משותפת. לא סביר שביום רביעי יזמנו את הנשיא טראמפ לשימוע, וידליפו לתקשורת פרטים על אודות חקירות, ולמחרת ייפגשו בבית הלבן בנינוחות כדי לקדם מהלכי חקיקה.
רגע, אבל הריבית
השנה היא 1980, ולא פשוט בארה"ב תחת הנשיא ג'ימי קרטר. האינפלציה מגיעה לכדי 15%, והריבית במחצית השנה עומדת על 9.5%. אבל שנת 1980 הייתה שנת בחירות, ורונלד רייגן - מועמד חדש ורענן - סימן שיש אפשרות לשינוי כיוון עבור ארה"ב.
כששואלים האם הריבית בשנת 2019 תעלה ב-0.5% או ב-0.75%, והאם זה ישפיע על השווקים, כדאי לזכור שבין יוני 1980 לדצמבר 1980 הריבית בארה"ב עלתה מ-9.5% ל-20%, ריבית של 20% בארה"ב, לא בארגנטינה.
בזמן שהריבית זינקה ב-10.5%, מדד S&P 500 עלה בכ-30%. בתקופה שבה הריבית עלתה ב-10.5%, שוק המניות ידע לשקף את פוטנציאל הצמיחה ולעלות; אין סיבה להאמין ש-0.25% יותר או פחות במהלך כל שנת 2019 זה השיקול העיקרי שעומד לנגד עיניהם של המשקיעים בבואם לקבל החלטות השקעה.
שיעור הריבית ושוק המניות בשנת 1980
נגד הזרם של שוק ההון
אחד האתגרים הקשים ביותר בשוק ההון זה לשבת על הגדר - להחזיק רכיב מזומן ושווה מזומן גדול - ולא לעשות איתם כלום לאורך זמן. על פניו קל לכתוב ולומר שצריך לשבת על הגדר, אבל יישום ההחלטה בפועל הוא מאתגר, משום שמדובר באנטיתזה לשוק ההון.
ישיבה על הגדר משמעותה שאין כרגע מה לחפש בשוק ההון העולמי על שלל האפשרויות שהוא מציע, שרמת האי-ודאות גבוהה מדי ושהיא עלולה להשפיע על כלל השווקים, ולא רק על חברה בודדת או מגזר פרטני.
התקופה הנוכחית עד תחילת הפעילות של הקונגרס ה-116 היא תקופה כזו. תקופה של אי-ודאות, שבה הכיוון שבו יבחר הקונגרס לפעול ישפיע על השווקים הפיננסיים באופן מהותי, היא תקופה שעדיף לעבור אותה כשנמצאים מחוץ לשוק, ולא כאשר מושקעים בשוק על התנודתיות החדה בו, עד שהכיוון יהיה ברור יותר.
מדד חברות התשתיות בארה"ב
לשם המחשה, מדד IPAVE, הכולל את חברות התשתיות הפועלות בארה"ב, עלה ב-50% כמעט מאז שטראמפ נבחר ועד ספטמבר השנה, וירד בכ-20% בחודשיים האחרונים. בינואר ייכתב בספר דברי שוק ההון הכיוון של השווקים, ועד אז אפשר להיות חשופים במלוא העוז לשוק ההון ולהתפלל שיהיה טוב; וכשמתפללים, כדאי לזכור שלמי שמתפללים אליו יש עוד כמה נושאים בסדר העדיפויות חוץ ממדד S&P 500. האפשרות השנייה היא להוריד את הראש עד שהגל יחלוף.
הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלה שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.