חברת סקודה היא ענקית תעשייתית. בשנה שעברה היא מכרה 1.2 מיליון כלי רכב בארבע יבשות, ורשמה הכנסות של 16.6 מיליארד אירו ורווח תפעולי של כ-1.6 מיליארד אירו. סקודה היא אמנם המותג האירופאי הנמכר ביותר בישראל, אבל עם כ-20 אלף מכירות בשנה אנחנו אפילו לא ברשימת עשרת השווקים הגדולים של החברה.
ובכל זאת, בסוף השבוע שעבר ניצבו כל בכירי הנהלת סקודה העולמית על במה באולם בפתח תקווה (!) לעיני 350 עיתונאים מכל העולם, שהוטסו במיוחד לאירוע בו נחשפה בבכורה עולמית של החברה. עם להט של צליינים, שזכו להתגלות, סיפרו בכירי סקודה לנוכחים על נפלאות של שוק הרכב בארץ הקודש והפיצו את הבשורה על מאגר המוחות, היצירתיות והידע הטכנולוגי שטמון כאן.
עבור כתבי רכב מנוסים כמונו, שבמשך שנים נדדו בעולם וניסו לשכנע בכירים בתעשיית הרכב העולמית, שהגמל - והטנק - הם לא אמצעי התחבורה הנפוצים כאן, זה היה אירוע אפוקליפטי.
יותר רטרו מאשר הייטק
אבל עם כל הריספקט לריספקט, שהנהלת סקודה נותנת לישראל בעולם, לשוק הרכב המקומי אין שום סנטימנטים. זהו שוק תובעני ואכזרי, עם טקטיקות מכירה של בזאר טורקי וכדי לשרוד בו צריך לכסות כל נישה. לפיכך, למרות שרכב הפנאי "קארוק" של סקודה נמכר כאן בערימות בגרסת הטורבו-בנזין שלו, מצטרפת אליו כעת גם גרסת טורבו-דיזל, שמכוונת באופן ממוקד לציי רכב ואולי גם לשוק המוניות.
חיצונית, גרסת הדיזל זהה לאחיותיה מונעות הבנזין, עם מראה הדוק פרופורציות יותר אתלטיות ומאוזנות משל "הקודיאק" הגדול. העיצוב הנאיבי של הגריל והפנסים הקדמיים אמנם עדיין משדר יותר "רטרו" מאשר "הייטק", אבל בצבעים הנכונים ועם חישוקים נאים. הקארוק בהחלט יכול לתפקד כסמל סטטוס של המעמד הבינוני ולא בתור "רכב שקיבלתי מהעבודה".
גם עיצוב הפנים זהה לדגמי הקארוק בהם פגשנו בעבר עם דגש על פשטות ושימושיות. סף הכניסה/יציאה ממוקם בגובה נוח מאוד, המושב האחורי מציע שפע של מרחב כתפיים וראש לשלושה מבוגרים ויש גם תא מטען ענק - פיצ'ר מסורתי של סקודה - שיכול לבלוע מטען בנפח 500 עוד לפני קיפול המושב האחורי. האבזור טיפוסי לז'אנר וכולל מערך מכובד של עזרי בטיחות עדכניים.
הפריט היחיד, שמכניס לתא קצת זוהר הייטק - לפחות כל עוד לא מתחילים להזמין אופציות יקרות - הוא מערכת המולטימדיה המקורית עם איייקונים צבעוניים וגדולים. איכות הייצור מכובדת אך טרטור מנוע הדיזל מצליח להפר את השלווה בתא בעת התנעת בוקר קרה, ועד שהוא מגיע לטמפרטורת עבודה.
חיסכון בדלק וביצועים מרשימים
מנוע ה-1.6 ליטר החדש ממשפחת ה-TDI מייצר אמנם הספק צנוע של 115 כ"ס, אבל גם מומנט של כ-25 קג"מ, שזהה לזה של מנוע הטורבו-בנזין עם 150 כ"ס. התאוצה מאפס ל-100 מסתפקת ב-10.9 שניות אבל המנוע ייצר גל מאסיבי ואלסטי של דחף, שלא מקפח את שוחרי התאוצות. יש גם רזרבות כוח מספקות לעקיפה בעליות ועל הכביש המהיר המנוע משייט כמעט בסיבובי סרק. עם כ-19 קילומטרים לליטר בממוצע (בסביבות 16 בפועל), הגרסה הזו היא החסכונית ביותר במשפחת הקארוק.
עם תג מחיר של 140 אלף שקל, גרסה ה-TDI החדשה יקרה בכ-4,000 שקל מגרסת ה-1 ליטר האוטומטית הבסיסית של הרכב, זולה בעשרת אלפים שקל מגרסת הטורבו-בנזין 1.5 הפופולרית ומשתבצת היטב בקבוצת שווי השימוש המועדפת על פני הציים. עבור מי שנוסע קילומטרים רבים בשנה, ויודע למצוא את תחנות הדלק שבהן הסולר יותר זול מבנזין, הגרסה הזו תחסוך הרבה כסף מבלי להתפשר יותר מדי על עידון, ביצועים או סטטוס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.