כל הסימנים מראים שתחום ההייטק נמצא בצמיחה - השקעות ההון סיכון בחברות הייטק עולות מדי שנה, ונוכחותם של מרכזי מחקר ופיתוח של תאגידים בינלאומיים בישראל נמצאת בשיא של כל הזמנים. עם זאת, שיעור העובדים בהייטק עומד 8% מכלל המועסקים במשק, כפי שהיה לאורך העשור האחרון, ולא צמח בהתאם לצמיחת הענף.
שיעור העובדים אמנם לא גדל, אך בענף ההייטק ישנן 15 אלף משרות לא מאוישות, נכון ליוני 2018, לעומת 12 אלף משרות ב-2017 - כך עולה מדוח חדש שפרסמו הבוקר (א') רשות החדשנות ועמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל. מטרת הדוח שפרסמו שני הגופים הוא לבחון את האתגרים הנוגעים להון אנושי בענף כדי לספק תמונת מצב שיכולה לשמש הן את התעשייה והן את מקבלי ההחלטות.
הדוח מתבסס על סקר שנערך ביוני 2018, בו השתתפו 362 חברות ישראליות המעסיקות 82 אלף עובדים. לפי סטארט-אפ ניישן סנטרל, אלו מהווים כ-40% מהתעשייה כפי שהיא מוגדרת במאגר העמותה. מדובר על חברות המפתחות מוצרים ושירותים משלהן, ולא על חברות תקשורת או חברות המספקות שירותי פיתוח.
1 מ-4 חברות מחזיקה פעילות פיתוח מחוץ לישראל
חברות ההייטק נאלצות להתמודד עם המחסור בעובדים, על ידי נקיטת צעדים שונים: תאגידים רב לאומיים מציעים הכשרות וקורסים בתכנות; חברות שונות פותחות את שעריהן לסטארט-אפים, ומספקות חללי אירועים או מפעילות מרכזי חדשנות ותוכניות האצה, כדי להתקרב לקהילת היזמים; וכן, יותר ויותר חברות פותחות את שעריהן לעובדים מאוכלוסיות הסובלות מתת ייצוג בענף. כך למשל, שיעור הערבים המועסקים בהייטק עלה מ-1.4% ל-3%, ובתאגידים רב לאומיים שיעורם הגיע ל-8%, לפי הדוח.
אך מעל כל אלה, התופעה הבולטת ביותר שעולה מהמחסור בעובדים היא הקמת פעילות פיתוח בחו"ל. הדוח מציג נתונים לפיהם לרבע מחברות ההייטק הישראליות שהשתתפו בסקר פעילות משמעותית מחוץ לישראל, כאשר מחצית מהן הקימו את הפעילות הזו במהלך השנתיים האחרונות. היעד המרכזי ביותר עבור חברות ישראליות הוא אוקראינה, מדינה שבה עלות העבודה נמוכה במיוחד, מה שמצביע על צורך של התעשייה בכוח אדם זול.
לאור המחסור בעובדים, והעובדה שחברות ישראליות בוחרות להעביר חלקים גדולים יותר ויותר של הפעילות שלהן אל מחוץ לגבולות המדינה, אין זה פלא שהמחסור בהון אנושי בהייטק הוא נושא ברמת חשיבות גבוהה עבור מקבלי ההחלטות. ואכן, בינואר 2017 יצאה לפועל התוכנית הממשלתית להכשרת כוח אדם מיומן להייטק. יעדי התכנית כוללים, בן היתר, הגדלה של הסטודנטים במקצועות ההייטק ב-40% בתוך חמש שנים. זאת לצד קידום השמת נשים, ערבים וחרדים בחברות טכנולוגיה, תמיכה ביזמות של ערבים ושל חרדים, ועידוד הכשרות חוץ אקדמיות מסוגים שונים.
נעמי קריגר-כרמי, מנהלת הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות, המעורבת בביצוע התוכנית, אמרה ל"גלובס" כי "הדוח נתן לנו תמונה עדכנית של ההייטק הישראלי, ומראה שהבעיה היא גדולה וכואבת. אנחנו רואים שהמחסור בכוח אדם מיומן ממשיך להיות סוגיה משמעותית ובוערת עבור התעשייה. אנחנו רואים שהתעשייה מצאה פתרונות לנושא הזה בטווח הקצר, בין היתר בצורה של 'אוף שורינג' (מיקור חוץ) ופתיחת מרכזי פיתוח בחו"ל, בכך יש כמובן רכיב של הורדת עלויות. ומאידך אנחנו רואים בתוך המספרים את ניצני השינוי שיגדילו את ההיצע למשק הישראלי בטווח הארוך.
"באוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בהייטק ובעיקר בקרב ערבים, אפשר לראות את השינוי שכבר קורה ואת הפוטנציאל קדימה. כשיוצאים מהאוניברסיטאות 18% ערבים מהסטודנטים במדעי המחשב והנדסה. בנוסף, החברות מעידות על רצון להעסיק אוכלוסיות יותר מגוונות, וגם יש מאמצים, כמו אלו של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), להגדלת מספר הסטודנטיות במקצועות ההנדסה".
בשבוע שעבר התפרסם דוח של מכון טאוב ממנו עולה כי הכשרת כוח אדם מיומן להייטק הישראלי היא מטרה שיהיה קשה להשיג. זאת, משום שהאוכלוסייה בישראל מתאפיינת במיומנות נמוכה במיוחד, וכי ההייטק כבר קלט את מרבית העובדים בעלי המיומנות המתאימה לעבודה בתחום. מסקנת הדוח הייתה של"מדינת ההייטק" אין הרבה יותר לאן לגדול מבחינת עובדים מוכשרים בענף, לפחות בטווח הקצר. ברשות החדשנות שללו את מסקנות הדוח.
"שינוי במאזן הכוחות מהמעסיקים לעובדים"
משום שהביקוש לעובדים עולה על ההיצע, וההיצע הקיים לא עונה על דרישות הענף, העובדים שכן הצליחו להשתלב במשרות הייטק, הפכו בשנים האחרונות לבעלי הכוח מול המעסיקים. המצב הזה, לפי מחברי הדוח, גורם לשלוש תופעות ייחודיות לענף ההייטק במשק הישראלי: ראשית, הדוח מצביע על קצב צמיחה גבוה יותר של משכורות הייטק מאשר של משכורות ממוצעות בכלכלה הישראלית.
שנית, הדוח מצביע על טרנד שנמשך בחמש השנים האחרונות, במסגרתו משכורות של עובדים חדשים במקצועות התכנה, עולות יותר ויותר על המשכורות של עובדים ותיקים במשרות זהות. זאת משום שחברות נוטות להתחרות באגרסיביות על כל עובד חדש שהן מגייסות, ככל שהמחסור בעובדים גדל. ב-2017, הפער הגיע ל-4% בקרב מפתחי תוכנה חדשים ומפתחים קיימים בחברות, ולפי מחברי הדוח הפער צפוי להמשיך ולהעמיק בשנים הקרובות.
שלישית, מעבר הכוח בענף מהמעסיקים לעובדים גרם לכך שב-2017 שיעור הפיטורים של עובדי הייטק הוא הנמוך ביותר שהיה מאז 2009, ועומד על 3.4% בלבד. לעומת זאת, שיעור תחלופת העובדים בעקבות עזיבה נמצא בשיא של 9.2%. "שוק הטכנולוגיה הישראלי הציג באופן מסורתי שיעור נמוך משמעותית של עזיבת עובדים ביחס לנורמות בענפים אחרים. הדבר נחשב יתרון עבור חברות שפתחו סניפים בישראל", כתבו מחברי הדוח.
ואולם לדבריהם, "ככל שהתחרות על אנשי מקצוע טכנולוגיים הפכה למשמעותית והמשכורות עלו, הדפוס התחיל להשתנות. התקופה הנוכחית מאופיינת בשיעור גבוה של עזיבות מרצון, יחד עם ירידה משמעותית בשיעורי הפיטורין. שניהם מדגימים שינוי במאזן הכוחות מהמעסיקים לעובדים".
העלות הגבוהה של עובדים משפיעה בעיקר על סטארט-אפים ועל חברות קטנות שמתקשות להתחרות במשכורות הגבוהות שמציעים תאגידים רב-לאומיים כמו גוגל ואמזון. עם זאת, הגידול המקביל בגיוסי סטארט-אפים, שאנו עדים לו בשנים האחרונות, עשוי לפצות במידה מסוימת על הגידול בעלויות העבודה. כך או כך, ברור שעובדים בענף ההייטק בישראל הולכים ונהיים יקרים יותר ככל שהמחסור מורגש יותר.
אם יצליח, צמצום המחסור בכוח אדם יגרום גם להטיית מאזן הכוחות מהעובדים אל המעסיקים. לדברי קריגר, "הרעיון של הגדלת היצע העובדים נועד גם למתן את העלייה בשכר העובדים. השכר הוא תוצאה של היצע וביקוש, והיום הביקוש עולה על ההיצע. כשאנחנו מדברים היום על מיצוי הפוטנציאל בפריפריה ובמקורות אחרים, יהיו שם יתרונות של עלויות מופחתות. אבל זה בערבון מוגבל - החברות הרב-לאומיות שמגיעות לפה לא עושות את זה בגלל עלות זולה, אלא בגלל יתרון של איכות".
אוכלוסיות עם תת ייצוג
למרות תמונת המצב העגומה המצטיירת מהדוח, ברשות החדשנות מגלים אופטימיות. תת הייצוג של עובדים מהפריפריה, של ערבים, של חרדים ושל נשים, מתפרש ברשות כמקור פוטנציאלי להגדלת כוח האדם להייטק.
"שיעור הנשים המועסקות בהייטק הישראלי עומד על 30% מכלל המועסקים בענף, אולם בתפקידים טכנולוגיים שיעור הנשים עומד על 23% בלבד, ובתפקידי ניהול רק 16%. מספרים אלו מעידים על הפוטנציאל הרב הגלום למשק בשילוב נשים רבות יותר בתעשיית ההייטק", נכתב בהודעת רשות החדשנות. עוד נכתב כי "נשים חרדיות מהוות אף הן פוטנציאל רב. כיום כבר ישנן בכל שנה כ-700 בוגרות בלימודי תוכנה, אולם בוגרות אלו זקוקות להכשרה וסיוע נוסף על מנת להשתלב באופן מלא בליבת תעשיית ההייטק".
המקום בו פוטנציאל הזה מתחיל להתממש הוא בשילוב של ערבים בענף. אחרי שנים בהם סטודנטים ערבים במקצועות ההייטק היוו מיעוט קטן בלבד מהסטודנטים, ברשות החדשנות מספרים כי בשנים האחרונות חל היפוך מגמה משמעותי: "בשנת 2016 בלבד, מספר הסטודנטים הערבים אשר למדו באקדמיה מקצועות הייטק, היה גבוה מזה של כלל הסטודנטים הערבים שלמדו מקצועות אלה ב-30 השנים האחרונות: 2,222 לעומת 1,598 בהתאמה", הם כתבו. כיום, 18% מכלל הסטודנטים למדעי המחשב באוניברסיטאות הם ערבים - שיעור דומה לשיעורם באוכלוסייה הכללית.
למרות זאת, שני שליש מחברות ההייטק הישראליות שהשתתפו בסקר דיווחו שאף אחד מהמועסקים שלהם במקצועות הטכנולוגיים אינו ערבי. המגמה הזאת בלטת במיוחד, לפי מחברי הדוח, בקרב סטארטאפים צעירים המעסיקים פחות מ-50 עובדים. לעומת זאת, בחברות גדולות יותר, חלקן רב-לאומיות, שיעור המועסקים הערבים עומד על כ-8% בממוצע.
בקרב כלל החברות שהשתתפו בסקר, שיעור הערבים הממוצע מתוך מצבת העובדים עומד על כ-3%, נתון יותר מכפול מנתוני השנים האחרונות. שיעור זה התקבל מבלי שנבדק באילו תפקידים השתלבו אותם עובדים והאם הם מועסקים בשכר שווה לעמיתיהם.
דרישות גבוהות, מעטים מתקבלים
למרות המחסור בעובדים מוכשרים, נראה שגם בעלי הכשרה מתאימה, אך ללא ניסיון קודם בענף ההייטק, מתקשים להתקבל למקומות עבודה. לפי הדוח, חברות ההייטק מפגינות סלקטיביות בגיוס כוח אדם ומעדיפות באופן ברור עובדים בעלי ניסיון. גיוס של עובדים ללא ניסיון קודם מהווים כ-30% מכלל הגיוסים החדשים בחציון הראשון של 2018 בלבד. 40% מהחברות ששכרו עובדים חדשים בחציון הראשון של 2018 לא שכרו מהנדסים זוטרים כלל.
ההעדפה לעובדים עם ניסיון בולטת בעיקר בחברות סטארט-אפ קטנות, אשר גיוסי עובדים ללא ניסיון מהווים רק רבע מגיוסי כח האדם שלהן. לעומתן, חברות של 500 עובדים ומעלה מגייסות עובדים חסרי ניסיון בשיעור של 38%. לעומתם, הביקוש לעובדים בעלי ניסיון הוא גבוה במיוחד.
מתוך העובדים חסרי הניסיון שכן התקבלו לעבודה בחברות הייטק, הדוח מראה העדפה ברורה לבוגרי אוניברסיטאות: אלה היוו 75% מהגיוסים של עובדים זוטרים בחציון הראשון של 2018, בעוד שרק 22% מהמועסקים הזוטרים היו בוגרי מכללות. גיוס של עובדים בהתבסס על הניסיון שצברו במהלך שירותם הצבאי הוא זניח, ועומד על 3% מהגיוסים בלבד.
לפי הדוח, ב-2017 כ-5,000 סטודנטים למדו את מקצועות ההייטק, כמחצית מתוכם באוניברסיטאות וכמחציתם במכללות. התלמידים במכללות מתקשים למצוא עבודה, ואילו תלמידי האוניברסיטאות מתקשים לסיים את לימודיהם: רק 70% מתוכם, המהווים 1,750 תלמידים, זכאים בסופו של דבר לתואר בתחומי ההייטק. לפי משרד הכלכלה, מתוך אלה, 75% בלבד משתלבים בשוק העבודה בתחום לימודיהם.
"מאחר שמספר בוגרי המכללות שווה לזה של בוגרי האוניברסיטאות, המשמעות היא שקיימת העדפה משמעותית לבוגרי אוניברסיטאות", כתבו מחברי הדוח, והוסיפו כי "הממצא הזה תואם את העובדה שבוגרי מכללות הם בעלי סיכוי גבוה יותר למצוא עבודה בחברות וארגונים מחוץ לסקטור ההייטק".
אחד ההסברים לכך שבוגרי מכללות מתקשים להשתלב במשרות הייטק, נוגע לאופי הבלתי-מעשי של הלימודים בהן. לפי קריגר, העובדה הזאת, בשילוב עם רמת לימודים נמוכה בחלק מהמכללות, יכול להסביר את הדרישה הנמוכה לבוגריהן.
לאור הנתונים הללו, במסגרת התוכנית להכשרת כח אדם להייטק הופנו 700 מיליון שקלים לצורך הגדלת כמות התלמידים במסלולי ההייטק באוניברסיטאות, תוך שימת דגש על קבוצות מוחלשות. לצד זאת, הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות מקדמת מסלולי הכשרה חלופיים כמו סיירות תכנות (Coding Bootcamps), עם דגש על הכשרת אוכלוסיות עם תת ייצוג בענף, וקורסים ללימוד תכנות לנשים בשיתוף עמותת She Codes.
קשה לדעת אם אלה שיוכשרו במסגרות אלה יצליחו להתחרות בבוגרי האוניברסיטאות על ההיצע המצומצם של משרות לחסרי ניסיון - או שגורלם יהיה דומה לאלה של בוגרי המכללות. למרות שהתוכנית צעירה מכדי לבחון את תוצאותיה, קריגר אופטימית: "כמו במכללות, גם בסיירות יש רמות שונות, אבל הטובות שבהן מביאות הכשרה מאוד טובה ומאוד מעשית. לכן, בוגרי סיירות התכנות יכולים להיות תחליף שווה ערך לבוגר אוניברסיטה, יותר מאשר בוגר מכללה חלשה".
כתבות
ני"ע
