משחק מקדים
"הראיון עצמו היה טוב. לדעתי נפלתי על מה שקרה לפניו", מספרת מועמדת, ומרחיבה על שיחת החולין הפתוחה שהתפתחה בינה לבין מראייניה. האם תחושת הבטן שלה עשויה להיות נכונה?
הפטפוט שלפני הראיון, אותה אינטראקציה כמעט בלתי נמנעת, משמש לעתים מקור לחימום האווירה ולהרגעת המתח. אך יותר מכך, מחקר חדש הראה בבירור כי הרושם שנוצר במהלך דקות אלה מכריע למדי, אפילו אם לא דובר בהן על עניינים מקצועיים כלל.
זאת, כמובן, משתלב עם השפעת המראה החיצוני, שפת הגוף וטון הדיבור, בלי קשר לתוכן הדברים שנאמרים בשיחה עצמה.
המסקנה: חשוב להתכונן גם לדקות המקדימות לראיון, ולעבור גם אותן במודעות ובשליטה. יכולתם של המועמדים להצטייר כמוכשרים וכחברותיים עוד לפני הראיון לא רק תעזור להם להרשים את הסובבים אותם בדקות אלה, אלא גם תועיל להם בדירוג שיקבלו תשובותיהם הפורמליות בשלב הראיון עצמו.
בשעה טובה
"הגעתי ביום ראשון ב-8:00. היה גשום... המראיין איחר... האווירה הייתה עגמומית למדי במשרדים... לא הרגשתי בנוח", מספר מרואיין.
ואני יכולה להבין אותו. תחילת יום, שבוע חדש. צריך להגיב למיילים שהצטברו, לארגן לוח זמנים לשבוע הקרוב, לחזור לעקוב אחר פרויקטים שהחלו. ולא רק אני מבינה זאת. חברת glassdoor בדקה את סוגיית המועד שרצוי להתראיין בו, והסיקה: מקום טוב באמצע. יום שלישי, בשעה 10:30 (וחוקרים אחרים מוסיפים אף שכדאי לבחור יום עם מזג אוויר נוח).
נראה כי בטווח הזמן הזה תם הלחץ של תחילת השבוע ושל תחילת היום, ומנגד, עדיין לא פוקד את המראיינים הלחץ של סוף השבוע או היום - שבהם עליהם "לסגור קצוות". בשעה זו הם גם מרוכזים יותר, ולא רעבים (לעומת שעת הצהריים), ולפיכך נינוחים יותר.
יחד עם זאת, אם מדובר בראיון בזק שנקבע מהיום למחר, ונראה שאיוש המשרה דחוף למעסיק, אין להתחשב בשיקולים אלה כדי לא להחמיץ את הרכבת. למעשה, במקרה של בהילות כזאת ישנה העדפה ברורה לראשוני המרואיינים, ולכן עדיף להגיע כמה שיותר מהר לראיון ואף לנסות להיות הראשון בתור. החוקרת אף הגדירה את האפקט הזה כ""first is best".
המסקנה: כדאי לכוון למועד המומלץ, ובמקביל לשאוף להיות בין הראשונים שמתראיינים לתפקיד.
בלי מתחרים
"פגשתי חמישה מועמדים באותו יום, ואחרי ששלושה מתוכם נראו לי ממש מתאימים, הרגשתי שאת המועמד החמישי אני פוגש בגישה אחרת... בלי ציפיות, ובמובן מסוים מתוך רצון שהמועמד החמישי לא יאתגר את ההחלטה שכבר קיבלתי באופן לא רשמי", מספרת מראיינת מודעת וכנה במיוחד עם יד על הלב.
ובכן, אין זה מפתיע, ואף מוכח: מראיין שכבר פגש, לדוגמה, שלושה מועמדים בבוקר אחד, והתרשם מהם לטובה, צפוי לקבל את הבאים אחריהם בזרועות פחות פתוחות. הוא יפגוש אותם, אך עוד לפני שיגיעו, הוא עלול להסיק - שלא במודע - שהם לא ייכנסו לרשימת הפוטנציאליים, מפני שיש לו מכסה מוגבלת של מועמדים שביכולתו לקבל. הדבר, כמובן, יוצר הטיה נגד מועמדים שמגיעים במקרה באותו יום שבו מתראיינים מועמדים חזקים במיוחד.
החדשות הטובות הן שהנטייה הזו להשוואה נמשכת למשך יום אחד בלבד, מה שאומר, לדעת החוקרים, כי עדיף למועמד להרחיק את מועד הראיון שלו ממועד הראיון של כל מועמד אחר שידוע לו על קיומו. אז זו אמנם לא המלצה שתמיד ניתנת ליישום, משום שלא תמיד אפשר לדעת מתי המתחרים מתראיינים, אך במקרה שהדבר מתאפשר, כדאי לכוון את מועד הראיון ליום אחר מהיום שנקבע למתחרה.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.