שתי מכוניות למשפחה? על זה צריך לצאת לרחובות ולחסום כבישים

"איפה שהם רואים פקקים, אני רואה מחלפים", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו באחד מנאומיו וחטף בצדק על אמירתו המנותקת. גם אנחנו האזרחים רואים את המחלפים החדשים, חלקנו פשוט נוסעים גם בתחבורה ציבורית, ושם אין נחמות בכלל.

ישראלים רבים מנסים להימנע מהתחבורה הציבורית: לפי נתוני הלמ"ס המעודכנים, יותר מרבע ממשקי-הבית מחזיקים שתי מכוניות לפחות - ויותר מ-70% ממשקי-הבית מחזיקים לפחות מכונית אחת. משפחות רבות מחזיקות שתי מכוניות אף שרובם המכריע של הישראלים (יותר מ-75%) כבר מזמן גרים בערים הגדולות, שאם היו מרושתות היטב בתחבורה ציבורית שמגיעה למרכזי תעסוקה ובשבילי אופניים, יכלו אולי לוותר לפחות על מכונית אחת למשפחה.

הן עושות זאת למרות שהחזקת מכונית היא עומס כלכלי עצום: לפי הערכה גסה, לפחות 2,000 שקל בחודש, בלי להביא בחשבון את רכישת המכונית עצמה (כמעט כפול מאותה מכונית בחו"ל, בגלל המיסוי הכבד בארץ), ואת ירידת הערך שלה על פני השנים.

למדינה יש אינטרס שנמשיך לנסוע ברכב הפרטי, כי ההכנסות ממיסוי רכב הן אדירות, אבל מה האינטרס שלנו? למה בכל זאת ביותר מרבע מהבתים בוחרים להוציא עשרות אלפי שקלים בשנה על מכונית נוספת? פשוט, כי התחבורה הציבורית לא נוחה - כל מי שנוסע באוטובוס באופן קבוע יודע שאין קווים נוחים, אין מידע זמין, אין מספיק נתיבים מהירים שיתנו לאוטובוסים יתרון בפקקים. האוטובוסים מאחרים, חולפים על פני העומדים בתחנה מלאים ולא עוצרים, נסיעות מתבטלות. התחנות עצמן מלוכלכות, חשופות לשמש ולגשם, וההמתנה בהן אינה קצרה. על המצב ברכבת ישראל בחודשים האחרונים אין טעם להרחיב את הדיבור.

אוטובוס שלא עוצר בתחנה כי הוא מלא מדי - משמעו שמישהו חסך עלינו הנוסעים בתכנון או בביצוע או באכיפה, או בכולם גם יחד. רכבת שאין בה מקום אפילו לעמוד היא תעודת עניות לממשלה. נוסף לכל אלה - בשבת אין תחבורה ציבורית למעט מוניות שירות.

גם התכנון של השכונות החדשות אינו תומך בנסיעה בתחבורה ציבורית, ובמקומות רבים גם לא בהליכה ברגל. לכל סידור קטן - לקפוץ לבית מרקחת או להחזיר ילד מחוג - צריך מכונית. די לראות את תחנת הרכבת החדשה של קריית מלאכי, שנחנכה במרחק שמונה קילומטר מהעיר, כדי להבין שאפילו בשביל לנסוע ברכבת צריך מכונית.

עוד לפני גל ההתייקרות בחשמל ובמים ובמזון היינו אנחנו האזרחים צריכים לצאת לרחובות ולמחות על מצב התחבורה - לא רק על היוקר שברכישת מכונית והחזקתה, אלא גם על התכנון הלקוי שמחייב אותנו להחזיק שתי מכוניות, או לבזבז שעות בדרכים בנסיעות בתחבורה ציבורית. בתחום הזה אולי אין קפיצה במחירים, אבל הסטטוס קוו הוא בלתי נסבל.