הצלת מזון יכול להיות חלק מפתרון לגל ההתייקרות במשק

גל העלאת המחירים בענף המזון ששטף את המדינה בימים האחרונים מציף מחדש את סוגיית הפערים החברתיים והכלכליים במדינה.

העלאות המחירים הללו משפיעות על הכיס של כולנו, וחלק מאיתנו ייאלץ להגדיר מחדש את סדר העדיפויות בהוצאות משק-הבית. אולם עבור 1.8 מיליון אנשים במדינה, שמוגדרים על-פי דוח הביטוח הלאומי לשנת 2016 כעניים (מתוכם 462 אלף משפחות ו-838 אלף ילדים), העלאות מחירים אלה הן בבחינת קרב הישרדות של ממש.

על-פי סקר הוצאות משקי-הבית לשנת 2017 (דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 12.12.18), משיכת היתר של שלושת העשירונים התחתונים ממשיך להתרחב ועומדת כבר היום על יותר מ-2,000 שקל בממוצע בחודש. ההוצאות של עשירונים אלה עולות על ההכנסות, כשכ-17% מהן הן הוצאות על מזון, שכאמור צפוי להתייקר.

הצלת עודפי מזון עשויה להיות פתרון מיידי ונגיש למצב זה, בהיותה חלופה קיימת לייצור מזון. מדוח אובדן והצלת מזון בישראל של ארגון לקט ישראל ו-BDO עולה כי כשליש מהמזון המיוצר בישראל - בשווי של כ-19.5 מיליארד שקל, המהווים 1.6% מהתוצר המקומי - הולך לאיבוד. מחציתו ניתן להצלה. הצלת מזון מאפשרת לצמצם את הפער באי-הביטחון התזונתי תוך חיסכון של כ-70% מהעלויות, ובנוסף יש לה יתרונות סביבתיים.

להצלת מזון יש יתרון כלכלי, שכן משמעה הפיכת מזון עודף, שערכו אפס עבור היצרן או שלילי, למוצר בעל ערך כלכלי ותזונתי המועבר לצריכת האוכלוסיות המוחלשות. מבחינה כלכלית יש לראות בהצלת מזון תהליך שמהווה חלופה מלאה לייצור מזון. בהינתן שעלויות ייצור המזון התייקרו, וכך גם מחירו הסופי, שווי הצלתו יהיה אף גבוה יותר, וכך גם ערכו עבור הנזקקים. הצלת מזון היא נוסחה מנצחת המאפשרת ייצור מזון ללא שימוש מהותי במשאבים, תוך שהיא תורמת להגדלת התוצר והפריון במשק. לפיכך, למדינה צריך להיות אינטרס ממשי בהצלת מזון.

ב-23 באוקטובר 2018, לאחר כ-10 שנים של עבודה אינטנסיבית, אושרה פה-אחד במליאת הכנסת הצעת החוק לעידוד הצלת עודפי מזון בקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק זו הוגשה ביוזמת חברי כנסת שונים, בליווי של לקט ישראל. עד כה, גופים רבים שעוסקים בתחום המזון נמנעו מלתרום עודפי מזון שנשארים ברשותם והעדיפו להשליכם לפח האשפה מחשש שתוטל עליהם אחריות אזרחית או פלילית בשל נזק שייגרם מהמזון שנתרם. מטרת החוק "לעידוד הצלת עודפי מזון" היא הגנה על תורמי מזון ועמותות מזון, העומדים בסטנדרטים של בטיחות מזון, מפני תביעה פלילית ואזרחית על תרומותיהם.

בזכות חקיקה זו כבר נעשו פניות של גופים המעוניינים לתרום מזון, ועל-פי ההערכות, ניתן יהיה להגדיל באופן משמעותי את תרומות המזון הנאסף מחברות וארגונים מוסדיים, צה"ל בתי מלון ואחרים. פתרונות נוספים עשויים להיות בדמות גיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון, חיוב גופים ממשלתיים ומתוקצבים להציל מזון וכן חיוב בהצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים.

הצלת מזון היא כדאית מהיבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים, ועל כולנו - הציבור הרחב, ציבור העוסקים בתחום המזון וציבור הנבחרים ומקבלי ההחלטות - לקדם אותה בכל דרך אפשרית. בתקופה בה העוני גואה במקביל לעליית מחירי המזון, עלינו לעשות זאת ביתר שאת.

הכותב הוא מנכ"ל לקט ישראל