לא לחכות למחוקק: על התעשייה ליזום את הרגולציה

בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים גלובאליים, פיתוחים טכנולוגיים ועלייה ברמת האתגרים הסביבתיים והחברתיים המשפיעים גם על ההתנהלות העסקית של חברות וארגונים. דוגמה שעשתה בשנה האחרונה כותרות היא ענקית הקפה האמריקאית סטארבקס, שהודיעה כי תפסיק לחלוטין להשתמש בקשי שתייה מפלסטיק בכל סניפיה ברחבי העולם - בהתאם למגמה שאבחנו בקרב הציבור הקוראת להפסקת השימוש בהם.

מאחר שגם ישראל משתתפת במגמות העולמיות, לרבות במסגרת הסכם פריז להפחתת פליטות וצמצום ההשפעה על האקלים, על התעשייה לשנות את פעולתה העסקית הן בהתאמה לרגולציה והן בניצול ההזדמנויות הנוצרות. התפיסה העסקית המתבקשת היא כי לא די בהתאמה לשינויים ברגולציה, אלא יש להשתתף בעיצוב ובהובלה לכלכלה מעגלית. הצעד הראשון הוא זיהוי המגמות הרלוונטיות, ולאחריו ניתן יהיה ליזום שינוי משמעותי בצורה פרואקטיבית.

המגמה הראשונה היא דרישת הרגולטור, הבורסה והציבור - לשקיפות. חובות הדיווח מתרחבות וכוללות מידע שאינו פיננסי, חלקו ישירות בחקיקה סביבתית כגון חוק אוויר נקי, חוק מרשם פליטות וחוקי אחריות יצרן. רשות ני"ע דורשת למשל כי התשקיף והדוחות הכספיים יכללו מידע על הסיכונים הסביבתיים. בנוסף, מתגברת דרישה לשקיפות מהציבור וחשיפת סיכונים סביבתיים מרצון. מבחינת הציבור אם לא דיווחת - הסתרת, אם נשאלת ולא אישרת - שיקרת, וכך נוצר משבר עם השלכות פיננסיות, משפטיות ותדמיתיות.

המגמה השנייה היא מהפכת האנרגיה, שמגיעה לשיאה במעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת ובגז טבעי. במסגרת ההתחדשות מקדם האיחוד האירופי כלכלה מעגלית ידידותית לאקלים וחסכונית באנרגיה ומייחד תקציבי עתק לפיתוח טכנולוגיות יעילות וסביבתיות. נקבעו יעדי הפחתה המחייבים את כל הסקטורים להפחית פליטות לרבות במשק החשמל שיידרש להפחתה משמעותית בפליטות CO, ובתחבורה יידרש בטווח הקצר ייעול מנועי דיזל ודלק ובהמשך מעבר לשימוש ברכבים היברידיים וחשמליים. גם בתעשייה, בחקלאות ובענפים נוספים יידרשו צמצום פליטות.

בישראל מגמה זו מתחזקת ומשרדי הממשלה קובעים תכניות פעולה להפחתת השימוש בפחם. שר האנרגיה יובל שטייניץ, הציג לאחרונה תוכנית להפחתת שימוש באנרגיה מזהמת, לפיה ייסגרו התחנות הפחמיות בחדרה ובאשקלון ויהיה מעבר לשימוש של 80% בגז טבעי ו-20% באנרגיות מתחדשות במשק החשמל, למשל. בתחבורה מעבר הדרגתי למכוניות חשמליות ומשאיות גז טבעי, והטלת איסור יבוא מכוניות המונעות בדלקים פוסיליים.

המשרד להגנת הסביבה אוכף את חוק אוויר נקי המחייב את התעשייה בהשקעות ענק לצמצום הפליטות לאוויר ופועל לעמידת ישראל ביעדי ההפחתה במסגרת הסכם פריז. כלים נוספים לרבות חינוך, מיסוי וסבסוד ישמשו להשגת היעדים. כל אלה יחייבו את התעשייה בשינויים.

לבסוף, ההשפעות הסביבתיות של עסקים, בכל הקשור לשימוש בפלסטיק הנפוץ במוצרים רבים, מקבלות מיקוד חדש עם ההבנה כי הפלסטיק מהווה מקור מרכזי לזיהום הים, היבשה והאוויר. באירופה הוכנה תכנית לטיפול בפלסטיק כחלק מהכלכלה המעגלית, בה עד 2030 כל אריזות הפלסטיק יהיו לשימוש חוזר או למיחזור. הצפי הוא כי מגמה זו תשפיע על החקיקה הקיימת בישראל לזרמי פסולת (חוק האריזות, חוק הפיקדון) כך שתותאם לאירופה. 

תפקידה המתחדש של התעשייה הוא לזהות את המגמות הסביבתיות האלה, תוך הנהגת מעורבות ואף נקיטת יוזמה בעיצוב חוקים בשלביהם הראשונים. שיתוף פעולה בין הסקטור העסקי לממשלתי יוביל לעיצוב הסטנדרטים וימנע הפתעות ודרישות בלתי-סבירות הנושאות בחובן עלויות כלכליות גבוהות והשלכות פליליות מרחיקות לכת על המגזר העסקי.

הכותבת היא ראשת תחום איכות הסביבה במשרד עורכי הדין גרוס GKH