"מה כולנו רוצים? לא למות. אם לא הייתי אופטימי לגבי תעשיית התרופות, הייתי הולך היום לים"

זוכרים את לינדסי רוזנוולד? בקרב ותיקי תעשיית הביומד, השם הזה ודאי מעורר רגשות מעורבים, של יראה וזהירות. משקיע הביומד בן ה-63, שב-2004 התגאה בכך שהיה מעורב בייזום 8% מחברות הביומד בוול סטריט, משמש היום לראשונה מנכ"ל של חברת פרויקטים משלו בתחום התרופות, בשם Forstress Biotech. לפני כחודש הוא הגיע לישראל כדי לחפש פרויקטים להשקעה וכדי לעניין גופים מוסדיים ישראליים בחברה שלו. כמו בעבר, גם הפעם הוא הגיע מצויד במידע של איש פנים אמיתי על התנהלות שוק ההון האמריקאי בתחום מדעי החיים.

לרוזנוולד מקום של כבוד בהיסטוריה של הביומד הישראלי. בשנות ה-90 המאוחרות ובשנות ה-2000 המוקדמות, הוא ייסד את קרן פרמאונט ביוקפיטל, שהייתה אחד הגורמים הזרים הראשונים שהשקיעו בחברות ביומד ישראליות. הקרן הקימה כאן משרד ורוזנוולד היה מבקר בו לעתם קרובות. הקרן גם השקיעה בחברות קריקס (שהצמיחה כמה חברות בנות) ו-XTL. המנכ"ל של פרמאונט, מייקל וייס, ניהל בפועל את שתי החברות הללו.

הנוכחות של פרמאונט כגוף פיננסי והנוכחות האישית של וייס ורוזנוולד הזריקו בזמנו כסף וידע לתעשיית הביומד בישראל. הידע היה בעיקרו קשור להתנהלות מול שוק ההון האמריקאי. וייס ורוזנוולד הנפיקו את החברות הללו ברעש גדול, העלו אותן על המפה וחשפו בפני הישראלים כיצד יכול להפוך מסחר של חברה ישראלית למוקד תשומת הלב של נאסד"ק. עשרות חברות ביומד שנסחרו מאז בבורסות הראשיות בארה"ב עשו זאת במידה מסוימת בהשראתם.

בסופו של דבר הסיפור נגמר בכאב לב לכל הצדדים. קריקס התמקדה במוצר אחד ובהדרגה חיסלה את פעילותה בישראל. לאחר שנים של עליות והתרסקויות, היא זוכה היום להצלחה מינורית, בלי שום קשר לשורשיה הישראליים. XTL נכשלה בפיתוח המוצר העיקרי שלה, עברה עוד כמה גלגולים, והיום היא שלד הנסחר בבורסה בתל-אביב בלבד.

ב-2012, שיתפו וייס ורוזנוולד פעולה בישראל, הפעם במיזם להבאת חברות ביומד אמריקאיות למסחר בשוק הישראלי. המהלך הזה לא הצליח - החברות לא נסחרו כאן לבסוף, אבל מבחר החברות שהתכוונו השניים לייצא אלינו דווקא היה לא רע. חלקן הצליחו מאוד.

וייס שותף היום באחת החברות של פורטרס, Aevitas. הוא ורוזנוולד מתנהלים כמו להקה שחבריה עוסקים מעת לעת גם בפרויקטים צדדיים, אך את רוב התוצר שלהם הם עדיין מפיקים יחד.

בזירה הבינלאומית, פרמאונט חוותה כמה כישלונות צורבים, אבל ידעה גם כמה הצלחות יוצאות דופן. בין היתר היה רוזנוולד ממייסדי חברת קוגאר פארמה, לצד פרופ' אריה בלדגרין, שמכר לאחר מכן את קייט פארמה ב-12 מיליארד דולר. קוגאר, שנמכרה "רק" במיליארד דולר לג'ונסון אנד ג'ונסון, נחשבת הצלחה גדולה בכל קנה מידה.

"קוגאר, המפתחת תרופה לטיפול בסרטן הערמונית, היא גם מוצר מדהים", אומר רוזנוולד בראיון ל"גלובס". "ג'ונסון אנד ג'ונסון מוכרת אותו במיליארד דולר ברבעון. באירופה הפטנט תקף עד 2022, כלומר עדיין מדובר במוצר של 2 מיליארד דולר בשנה לפחות". 

 החברות של FORTRESS

נגמר הפטנט? נמצא חדש

"לא כולם יודעים את הסוד מאחורי המוצר של קוגאר. למעשה לא היו לו פטנטים", אומר רוזנוולד. "לכן לא היה קל לגייס לו השקעה. לא נורא. אנחנו השקענו בו ועזרנו להגדיר לו פטנטים חדשים. מאז נקטנו את הגישה הזאת עם כמה מוצרים נוספים, בהצלחה לא מבוטלת.

"אחד המוצרים האלה היה טריסנוקס, היום של חברת טבע. זהו מוצר שמבוסס על החומר ארסניק, שהרעילות שלו, אך גם הפוטנציאל הטיפולי שלו בסוגים מסוימים של סרטן הדם, ידועים זה שנים רבות. הוא הוזנח עם עלייתה של הכימותרפיה, אך בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 שוב גילתה אותו האקדמיה. אנחנו הצלחנו לרשום פטנטים חדשים על המוצר, והקמנו את חברת Cell therapeutics, שמסחרה את המוצר לחברת ספלון, שבסופו של דבר נרכשה על ידי טבע. היום הפטנטים שרשמנו על המוצר הזה פגים ויש לו כבר גרסאות גנריות, אבל טבע מרחיבה את השימוש בו לאינדיקציות חדשות. המוצר שהיה עלול להיזנח בגלל היעדר פטנטים התגלה כבעל ערך. אני קצת מצטער שמכרתי אותו".

הגישה הזו ננקטה שוב בפיתוח המוצר Northera על ידי חברת צ'לסי, שרוזנוולד השקיע בה ונמכרה ללונדבק. התרופה מיועדת לטיפול בירידה חדה בלחץ הדם אצל חולי פרקינסון ואצל חולים נוספים. "במקרה הזה, לא הצלחנו לרשום פטנטים על המוצר אבל הצלחנו ליצור בלעדיות באמצעות ייעודו לכמה מחלות יתום. זכינו במוצר הזה כי הסתכלנו על השוק אחרת".

"הביקושים לתרופות חזקים מתמיד"

עד כמה שוק ההון האמריקאי פתוח לחברות תרופות כרגע?

"השיא של הגל הנוכחי כנראה מאחורינו. הייתה תקופה טובה ארוכה מאוד, בעצם מ-2014 עד סוף 2018, עם ירידה קטנה ב-2016. עכשיו הריבית עולה ונראה שהגל עומד להיגמר. החדשות הטובות הן שחברות ביוטק בגודל בינוני ואפילו החברות הצעירות צברו בתקופה הזאת הרבה מאוד כסף והן רוצות לעבות את צנרת המוצרים שלהן, כך שאם את היום מקימה סטארט-אפ בתחום התרופות עם מוצר אטרקטיבי, גם אם לא תגייסי מהשוק תוכלי לגייס מחברה נסחרת. לכן עדיין כדאי להיות בשוק הזה. הביקושים לתרופות חזקים מתמיד".

למרות הלחץ של חברות הביטוח והפוליטיקאים בארה"ב להוריד את מחירי התרופות?

"הכותרות תמיד גרועות מהמציאות, כי גם הפוליטיקאים מבינים מהי עלות פיתוח תרופות ומהו המחיר הציבורי של האטה באישור של תרופות טובות. אם לא הייתי אופטימי לגבי העניין הזה, הייתי הולך היום לים. הרי בסופו של דבר מה כולנו רוצים? לא למות. ולחיות חיים מלאים. התעשייה הרפואית היא הבסיס לזה".

איזו תדמית יש היום לחברות ישראליות בוול סטריט? האם לאור הקריסות הכואבות של כמה מהישראליות שהונפקו בשנים 2014-2015 יהיה קשה יותר לחברות מקומיות בחלון ההנפקות הנוכחי?

"לדעתי המשקיעים יודעים שקשה יותר להביא תרופה מישראל לשוק האמריקאי ולשלבים מתקדמים של פיתוח, ולכן מרגע שתרופה עברה רף מסוים של ניסויים מתקדמים, רב-מרכזיים מבוקרים באמת, ייתכן שההערכה היא דווקא גבוהה יותר לחברה הישראלית. בעבר התפיסה הייתה שישראלים מביאים לוול סטריט תרופות בשלבים מאוד מוקדמים, אבל היום כולם מביאים לוול סטריט תרופות בשלבים מוקדמים".

"אנחנו לא משלמים יותר מדי"

חברת פורטרס של רוזנוולד, שנסחרת בעצמה היום בנאסד"ק לפי שווי של 60 מיליון דולר בלבד, מביאה מודל ייחודי לשוק. פורטרס היא לא בדיוק חברת החזקות, אלא חברה המנהלת כמה פרויקטים בתחום התרופות, שכולם בבעלותה. ברגע שפרויקט מבשיל, הוא הופך לחברה עצמאית. זה היה גם המודל של קריקס בזמנו, לפני שהוחלט למקד אותה במוצר יחיד וכשעוד קראו לה פארטק - פרמאונט טכנולוגי. 

המודל של פורטרס ייחודי בדרכים נוספות. "הערך הגבוה ביותר שאנחנו יודעים לתת הוא בשלב זיהוי ההזדמנות", אומר רוזנוולד. "לכן יש לנו 15 אנשי פיתוח עסקי, רופאים או Phd בביולוגיה, שכל תפקידם הוא סקאוטינג. אנחנו מזהים מוצרים שכבר נמצאים בקליניקה ולפי המידע שכבר נאסף נראה שהם אמורים לעבוד. אבל אנחנו לא משלמים יותר מדי".

איך זה מתאפשר?

"רכשנו זכויות ל-35-30 מוצרים מאז שהתחלנו את דרכנו. הייתי אומר שכ-60% מהם מגיעים מהאקדמיה, ושם מוצרים מסוימים לא בשלים מספיק לרישוי לחברות גדולות. זה יוצר הזדמנות עבורנו. 40% המוצרים הנותרים מגיעים מחברות, כולל כאלו שהוקמו בסין והודו - הם מתחילים להיות יצירתיים וחדשניים ומעולים בכימיה תרופתית. אם זיהית מטרה בגוף שהגיוני לפעול נגדה, כמעט תמיד תמצא מישהו בסין ובהודו שמפתח את החומר שיכול לפעול נגד אותה מטרה, אבל קשה להם למצוא שותפים. אנחנו יוצאים לחפש אותם ספציפית. איננו יכולים להתחרות בחברות הענק בתשלום עבור מוצרים, אז אנחנו צריכים לחפש במקומות הלא צפויים".

רוזנוולד מסביר בהיגיון שוק הוני גם את השווי הנמוך יחסית של פורטרס עצמה ואת אסטרטגיית הפיצול לחברות בנות. "מבחינת האנליסטים, השווי של החברה נקבע על ידי מוצר עיקרי. לכן אנחנו מפצלים את הפעילות שלנו לחברות נבדלות, כדי שכל אחת מהן תקבל ערך", הוא אומר. שלוש החברות הנסחרות של פורטרס כבר מגיעות לשווי שוק גבוה מהחברה האם.

החברה המובילה היא צ'קפוינט תרפיוטיקס, שמפתחת תרופות לטיפול בסרטן מסוג אימיון צ'קפוינטס. "רוצה לדעת איך השגנו את השם צ'קפוינט תרפיוטיקס?", מתלהב רוזנוולד, "הוא פשוט היה פנוי! גם פורטרס הוא שם של חברת השקעות מצליחה, אבל פורטרס ביוטק היה פנוי. מה אכפת לי אם אנשים יפתחו סקרנות ראשונית לגבינו מתוך השאלה אם יש לנו קשר עם חברת הענק?"

צ'ק פוינט נסחרת לפי שווי של 70 מיליון דולר. לשותפים בפורטרס החזקה של כמה עשרות אחוזים בצ'ק פוינט ובנוסף החברה משלמת לה דמי ניהול של כמה מאות מיליוני דולרים ויש לה הגנה מפני דילול במעמד האקזיט. חברה נוספת ציבורית היא אווניו תרפיוטיקס, המפתחת תרופה לשיכוך כאבים שאמורה להיות פחות ממכרת מהחלופות הקיימות.

"ג'ונסון אנד ג'ונסון פיתחו את המוצר כגלולה. מחוץ לארה"ב הוא משווק כזריקה ללא פטנט זה שנים רבות. אנחנו מצאנו דרך לרשום גם לזריקה פטנט חדש לשוק האמריקאי, כי גילינו גילויים חדשים לגבי מנגנון הפעולה של המוצר. אז יש לנו היום בלעדיות עד הרבה אחרי שאני אהיה לא רלוונטי. במאי השנה הכרזנו על תוצאות של שני ניסויים קליניים ועשינו עסקה בהיקף של עד 215 מיליון דולר עם חברת Cipla ההודית".

חברה הודית רוכשת מכם מוצר שיש לו פטנט רק בארה"ב?

"כן, הן פעילים כבר בתחום הגנריקה בכל העולם, כולל בארה"ב, ורוצים להתרחב שם למוצרים חדשניים נוספים".

חברה אחת של פורטרס, ג'רני, לא הוצאה כספין אוף, אף שהמוצר שלה כבר הגיע לשלב המכירות. "רבים מהחברים שלי מתחום ההשקעות ניהלו חברות בשלב זה או אחר והמליצו גם לי לנסות פעם אחת לא רק למכור חברות אלא למכור לצרכן. אף פעם לא עשיתי זאת קודם - והם צדקו. זה מעניין ומעשיר. ג'רני היא חברת דרמטולוגיה עם מערך מכירות של 30 איש. ב-2018 היא תרשום מכירות של 20 מיליון דולר ואנחנו רוצים להוסיף לחברה מוצרים נוספים. בזכות החברה הזאת יש לי לראשונה מערכת יחסים אישית עם גורמים שמשלמים עבור תרופות (חברות ביטוח), עם רשתות הפארמה ועם רופאים. נוכל למכור גם מוצרים יותר גדולים".