אם היינו נשאלים מה למדתם מהראיון עם יו"ר ה-FCC (רשות התקשורת הפדרלית האמריקאית), אג'יט פאי, סביר להניח שצמד המלים "רגולציה קלה" היה המוטיב החוזר בשיחה. הצניעות שבהבנה שהרגולטור צריך להניח לחברות לפעול בצורה פתוחה ומשוחררת והוא מתערב רק כשהוא באמת חייב, נשמעת לקוחה ממציאות מקבילה כשמדובר בשוק הישראלי. אצלנו הכול הפוך. הרגולטור הפך להיות כותל התפילות של המפעילים. ככל שגוברת מצוקתם (הכנה והאמיתית), הם תולים יהבם במשרד התקשורת שיושיע אותם.
פאי מייצג את הגישה ההפוכה. הביקורת שספג מהתאגידים הגדולים בארה"ב, וביניהם גוגל ופייסבוק, על מדיניות פוגענית לכאורה בנושא ניטרליות הרשת, נעלמה כלא הייתה. לשיטתו, מפעיל יכול ואף צריך לנטר את הרשת שלו. לא כל פעולה של מפעיל לתיעדוף תנועה ברשת עולה כדי פגיעה בלקוחות.
אגי'ט פאי, עו"ד בהכשרתו, בוגר אוניברסיטת הרווארד, מונה בינואר 2017 לתפקיד. הוריו היגרו לארה"ב מהודו בשנת 71. הוא נולד ב-1973, וככל הידוע זהו הביקור הרשמי הראשון של יו"ר FCC בישראל. פאי ישתתף ב"וועידת גלובס" בבנייני האומה בירושלים ויישא דברים ביומה השני של הוועידה.
בראיון בלעדי ל"גלובס" הוא מספר כיצד ארה"ב הפכה להיות המובילה בדור החמישי בסלולר (5G), כיצד גורמים לחברות להשקיע גם בתשתיות בפריפריה ומה יעלה בגורלן של חברות הכבלים והלוויין.
אחת המשימות החשובות של ה-FCC בראשותו של פאי היא להגדיל את שיעור החיבור של האמריקאים לאינטרנט בפס רחב. על פי מחקרים, קרוב ל-24% מהאוכלוסיה העירונית בארה"ב אין חיבור בפס רחב, והמצב בפריפריה עוד חמור בהרבה.
מה גילית כשנכנסת לתפקיד?
"הטכנולוגיה הופכת יותר ויותר להיות חלק מהחיים של אנשים בכל העולם. המשימה שלנו היא להעניק את האפשרות לכל אמריקאי ליהנות מהטכנולוגיה הזאת. הפילוסופיה שלנו היא מה שאני מכנה 'צניעות רגולטורית' - אנו לא מנסים להכתיב את התוצאות אלא לתת לסקטור הפרטי מקסימום תמריצים להשקיע, לחדש וליצור ערך לצרכנים. בין אם זה הדור החמישי בסלולר או סיבים אופטיים שמאפשרים לספק גישה מהירה לאינטרנט. אנו רוצים חברות שמספקות את שירותי התקשורת הללו, שייצרו כמה שיותר תשתיות וכמה שיותר שירותים".
מהם המטרות העיקריות שלך?
"אני חושב שכלכלת האינטרנט האמריקאית מאוד חזקה אבל יש עדיין לאן להתקדם. אתה רואה בחלקים של המדינה שלא כל האמריקאים יכולים ליהנות מטכנולוגיות הדור הבא הללו. הפער הזה הוא מה שאני מכנה "הפער הדיגיטלי", ואני רוצה לוודא שאנחנו סוגרים את הפערים הללו. שלכל אמריקאי תהיה גישה לאינטרנט, והוא יוכל לנצל את השירותים שהאינטרנט מציע כמו טל-רפואה, חקלאות מתקדמת וחינוך אונליין.
"ב-FCC מתמקדים באימוץ מדיניות שתקדם מודרניזציה בחיים שלנו ולעדכן את הרגולציות שיעזרו לסגור את הפערים הדיגיטליים. רק לאחרונה התברר שבשנתיים האחרונות היה שיפור של 40% במהירות, וליותר אמריקאים יש גישה לאינטרנט מאשר אי פעם. יזמים מקימים חברות ואפליקציות כפי שלא ניתן היה אפילו לדמיין לפני דור".
מהירות בסלולר או בנייח?
"בשניהם. בשוק הנייח המהירויות עולות, וכך גם ההשקעות בתשתית. גם בצד המובייל רואים שחברות עורכות ניסויים בדור החמישי, והן עושות חלק מהניסיונות הללו עם מבט לפרישה רחבה יותר בעתיד. כשזה מגיע לדברים כמו דור חמישי (5G), אנחנו מציעים טווח תדרים רחב יותר לשוק, מה שהופך את פרישת התשתיות לקלה יותר. גם בצד הנייח אנו עושים התאמות לחוקים שלנו כדי לוודא שהפרישה של הסיבים אופטיים תחדור כמה שיותר עמוק לאזורי הספר".
ניכר שבארה"ב הסלולר התקדם, אבל בכל מה שקורה בתחום הסיבים האופטיים המציאות פחות ורודה.
"יש לנו שני אתגרים בסיסיים. אחד הוא שהגיאוגרפיה והדמוגרפיה של ארה"ב מאתגרות. זו מדינה גדולה מאוד ובחלקים גדולים שלה יש מעט אנשים פר קמ"ר, כך שקשה לראות החזר השקעה בפרישה באותם אזורים. האתגר השני הוא רגולציה ואי-וודאות".
ואיך מתמודדים עם אתגרים אלו?
"כשנכנסתי לתפקיד עדיין היו כללים שדרשו מחברות להשאיר את קווי הנחושת שבחלק מהמקרים נמצאים בקרקע כבר עשורים. כל דולר שהושקע בתחזוקה שלהם הוא דולר שלא הושקע בסיבים אופטיים ובתשתיות מתקדמות.
"מה שעשינו הוא מודרניזציה של הרגולציות שלנו כדי לוודא שהחברות יוכלו למקד את השקעותיהן בפרישה של סיבים אופטיים. וגם ביחס לאתגרים הדמוגרפים והגיאוגרפיים עשינו מודרניזציה של מערכות המימון האוניברסליות שלנו שהן תוכנית סובסידיה פדרלית שמכוונת השקעות לחלקים במדינה שלא מקבלים שירות. אנחנו מצליחים לבזר את המימון הזה באופן יעיל ומבטיחים שהשירותים המתקדמים יגיעו לאמריקאים שלא קיבלו שירות עד כה.
"דבר נוסף בהקשר של החלקים במדינה שלא מקבלים שירות, הוא לעודד תחרות מצד שחקנים לא מסורתיים, למשל חברות תשתיות כמו חברות חשמל או חברות לוויין, שמבקשות לשרת חלק מהאזורים שקשה לשרת עם סיבים אופטיים".
איך מעודדים חברות להשקיע בפריפריה?
"אנו משתמשים במכניזם של 'מכרז הפוך' ומעודדים מגוון רחב של חברות להתחרות - חברות טלפון, כבלים, לוויין, ואחרות - ואנו שואלים כמה יעלה לכם לשרת את האזור הגיאוגרפי הספציפי הזה, ומאחר שכולם מתחרים אחד בשני, זה הפחית למינימום את הסובסידיה שאנו צריכים לחלק. בהתחלה חשבנו שיעלה 5 מיליארד דולר לשרת את האזורים שסימנו, אבל בסופו של דבר זה עלה 1.5 מיליארד דולר, בגלל התחרות בין טכנולוגיות שונות ובין גיאוגרפיות שונות".
באותם אזורי פריפריה - האם אתם מסבסדים רק פרישה של סיבים אופטיים או גם השקעה בסלולר?
"כל טכנולוגיה, כל עוד היא עומדת בסף מהירות מסוים - יכולה לקבל מימון מסוים. מעל 90% מהחברות שקיבלו מימון דרך המכרז ההפוך שלנו עומדות בסטנדרט 25 מגה-ביט לשנייה, שה-FCC מגדיר כמינימום".
"מעורבות ממשלתית מרחיקה משקיעים"
הרגולטור הישראלי, משרד התקשורת, מעורב עד צוואר בכל החלטה שמתקבלת בשוק. זה נכון לקביעת המחירים, אך גם לטכנולוגיה הספציפית שאותה מציעים המפעילים. לדוגמה, משרד התקשורת מקשה על בזק לשדרג את רשת האינטרנט שלה ותולה זאת בהדלקת רשת הסיבים האופטיים שלה. בארה"ב המצב שונה.
האם אתם מכתיבים את הטכנולוגיה של המפעילים?
"לא. הם יבחרו איזו טכנולוגיה נייחת הם רוצים לפרוש. תקשורת מבוססת גלים מילימטריים (300-30 ג'יגה הרץ) לדור חמישי לא היו חלק מהמכרזים, אבל נערוך גם מכרזים שבהם לא תהיה הגבלה על הטכנולוגיות לחלקים לא משורתים של המדינה".
אם חברות כמו AT&T או וריזון רוצות להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, כמו למשל בגלים המילימטריים - האם אתה מייעד את השימוש בתדרים הללו לתשתית נייחת או לסלולר?
"אנחנו מאמינים שגישת השוק החופשי היא הדרך הטובה ביותר למקסם את הערך של המשאב הציבורי הנדיר הזה. לאורך השנים האחרונות דחפנו חלק גדול מטווח התדרים לשוק, ובשנה וחצי הבאות לערך נקצה מעל 5 ג'יגה הרץ של ספקטרום שזה.
"מדובר בתחום תדרים גדול יותר מאשר זה שמוחזק על ידי המפעילים הסלולריים בכל ארה"ב יחדיו. סוגים שונים של יזמים יוכלו להשתמש בזה כדי לפתח סוגים שונים של שירותים".
אז תחרות לדעתך היא התשובה שתעודד את המפעילים להשקיע.
"אני חושב שהקושי עם רגולציית Preemptive price (מכירה במחיר נמוך מהמחיר הנורמטיבי, כדי לחסום למשל מתחרים חדשים) מצד הממשלה הוא שהממשלה מערבת הרבה תכנון מרכזי, שבסופו של דבר עלול לגרום למפעילים לחשוב פעמיים לפני שהם משקיעים".
הוא מוסיף כי בעבר, כאשר ה-FCC התערבה ברמת המחירים, ההשקעה בתשתיות ירדה משמעותית. "הדוגמה הטובה ביותר היא שבאופן מסורתי ה-FCC היה מעורב ברגולציה של שירותי דאטה עסקיים - שירותי פס רחב של תאגידים גדולים - הוא עשה מיקרו-ניהול של המחירים של השירותים הללו במשך הרבה שנים. מצאנו שהתוצאה של רגולציית המחירים הזאת הייתה שהיא הרתיעה מפני השקעה גם של השחקנים הקיימים כמו גם של מתחרים פוטנציאליים חדשים.
"בסופו של דבר, מה שמצאנו כשהרגענו את הרגולציה על מחירים, זה שההשקעה של תאגידים בפס רחב עלתה. דוח שפורסם בשנה שעברה הראה שיותר עסקים בארה"ב מחוברים לפס רחב מאשר בכל שנה מאז החל התיעוד ב-2004. אני חושב שחלק מהגורמים לכך הוא שה-FCC נתן לכוחות השוק, במקום למנדט הממשלתי, לעשות רגולציה של איך המחירים נקבעים בשוק תחרותי".
"השוק צריך לדחוף לחדשנות והשקעות"
שוק הסלולר הישראלי סובל כיום ממשבר פיננסי קשה שמונע השקעות בתשתיות מתקדמות ומדרדר את ישראל במדדים הבינלאומיים. מצד שני, למרות שחלק מהמפעילים העלו לאחרונה במעט את מחיר החבילה, המחירים עדיין נמוכים מאוד ביחס לעולם.
מה אתה חושב על המחירים בשוק הסלולר? בארה"ב הם טיפה יותר גבוהים מבמקומות אחרים, והאם המחיר הגבוה יחסית מתורגם להשקעות של המפעילים?
"אנחנו תמיד רוצים לראות תחרות בשוק, כי תחרות היא הדרך היחידה להבטיח שהמחירים יישארו תחרותיים.
"בשוק הסלולר באופן ספציפי יש תחרות חריפה. יש ארבעה ספקים ברמה הלאומית וכמה ברמה האזורית. ככל שספקי המובייל מתחרות בחברות הנייחות, יש גם תחרות בין טכנולוגיות שונות , כך שאנו מקווים שבעתיד, בטח ככל שיגבר הזרם של שירותי דור חמישי (5G), נראה כמות עצומה של תחרות חדשה בשוק שתיצור לחץ כלפי מטה על המחירים לצרכן. זה מה שתחרות נוטה לעשות ככל שעובר הזמן".
איך אתה מסביר את הפער של אירופה אחרי ארה"ב והעולם?
"לכל אזור יש גישה אחרת. אנו מאמינים, שהשקעה בתשתית היא קריטית. חייבים לאפשר לסקטור הפרטי לבנות מודל עסקי לפרישה. אחרי הכול, רשתות פס רחב אלה לא מוכרחות להיבנות, הון לא מוכרח להיות מגויס וצוותים לא מוכרחים להיות מגויסים ושירותים לא מוכרחים להיות מסופקים, והם לא יהיו, אם המערכת הרגולטורית תהיה קשה עד שחברות לא יוכלו למצוא את הדרך לקבל החזר על ההשקעה.
"אנו מאמינים שהשוק, לא הממשלה, הוא זה שנמצא בעמדה הטובה ביותר לדחוף חדשנות והשקעות ברשתות פס רחב".
מה גרם לשוק האמריקאי לפרוץ קדימה בסלולר אחרי שבדור השלישי פיגרתם אחרי כל העולם?
"אימצנו את מה שאנו מכנים התוכנית המהירה לדור החמישי - וזה כולל שלושה מרכיבים בסיסיים: ראשית, שיהיה יותר טווח תדרים בשוק. שנית, לגרום לכך שיהיה יותר קל לפרוש תשתיות אלחוטיות. ולבסוף, מודרניזציה של הכללים שלנו לקידום תשתית נייחת ובמיוחד סיבים אופטיים שיהיו דרושים לצורך חיבור האתרים לליבת הרשתות.
"אני בטוח שאם נוציא לפועל את כל אחת מהתוכניות הללו, נצליח לספק דור חמישי. אני חושב שעד כה אנחנו מתקדמים בצעדי ענק, ואנו באמצע של מכרז לתדרים נוספים בתחומי הגלים המילימטריים".
כשנכנסת לתפקיד היה דיון גדול על ניטראליות רשת, נושא שהוא חשוב עבורנו גם כאן בישראל. האשימו אותך שאתה אויב האינטרנט החופשי והפתוח מאחר שאפשרת תיעדוף מסוים של התנועה ברשת.
"כבר מלאה שנה להחלטה של ה-FCC, ואנחנו ממשיכים לראות את האינטרנט החופשי והפתוח שאני והצרכנים האמריקאים מאמינים בו. הצרכנים ממשיכים להיות מוגנים, התחרות ממשיכה, ומה שניתן להבחין בו הוא שההשקעה בתשתית ושירותים השתפרה בשנים האחרונות. המהירויות עולות וראינו גם מספרים לפיהם יש עלייה בהשקעות בתשתית.
"אני חושב שהדאגה הראשונה של הצרכנים בקשר לאינטרנט היא קודם כל לקבל גישה ושתהיה יותר תחרות. נמשיך לוודא ששוק הפס הרחב בארה"ב תחרותי ושהוא ישרת היטב את הצרכנים".
אז למה גוגל ופייסבוק הלכו נגדכם וטענו שאתם מזיקים לשוק?
"אני חושב שבחלק מן המקרים חברות רבות רצו להיות מעורבות בגיבוש הרגולציה. זה קל מאוד לומר - ‘תשית רגולציה על המתחרה שלי אבל לא עליי'. אני חושב שזה מודל שיותר ויותר אמריקאים, כולל קובעי מדיניות בוושינגטון הפכו להיות סקפטיים לגביו. כשזה מגיעים לדברים כמו פרטיות או אבטחת מידע, אני חושב שאנשים מתחילים להבין שאנחנו צריכים רמה עקבית של רגולציה לרוחב כלכלת האינטרנט, ולא לבודד ספקיות אינטרנט באופן מיוחד עם רגולציה כבדה שפותחה ב-1934".
"חשוב לעשות התאמות גם בטלוויזיה"
אחד התחומים המרכזיים שעוברים שינוי הוא תחום הטלוויזיה, עם כניסתן של החברות האינטרנטיות שמאיימת על הישרדותן של חברות הכבלים והלויין.
הטלוויזיה בארה"ב הולכת לכיוון של נטפליקס ואמזון. מה יעלה בגורל חברות הכבלים והלוויין?
"אני חושב שהתחרות בשוק הטלוויזיה היא החריפה מאי פעם, בניגוד מוחלט לאיך שדברים עבדו כשאני הייתי ילד. אני זוכר שהיו שלושה ערוצי ברודקאסט בטלוויזיה. היום התחרות עזה מאי פעם, ולכן חשוב שהרגולציות יעברו מודרניזציה בעצמן. אנחנו בוחנים ברצינות את התחרות בשוק הווידאו ויותר ויותר. ככל שהסטרימינג הופך למתחרה רציני לשירותים היותר מסורתיים, אני חושב שזה ייצר אתגר למודלים העסקיים המובילים".
אז מה עושות בנידון חברות הכבלים והלוויין בארה"ב? האם הן עוברות לאפליקציות? מה עם התשתית שהקימו?
"הן עורכות הרבה ניסויים. כמה מחברות הכבלים והלוויין, מנסות מה שמכונה חבילות רזות, כך שבמקום להציע מאות ערוצים, הן עשויות להציע 20 או 40, אך יותר תפורות למה שתרצה לצפות ובמחיר יותר אטרקטיבי. חלק עושות ניסויים עם אפליקציות אונליין, למשל ל-CBS יש מה שמכונה all-ccess שבה הם משתמשים כדי לנסות לנתב צופים לפלטפורמת האונליין בניגוד לפלטפורמה המסורתית".
האם הן מבקשות סיוע מה-FCC?
"לא. אם כבר, הן מבקשות המשך של הרגולציה הקלה. לפני כמה שנים הייתה הצעה להחיל רגולציה על שירותי סטרימינג, כמו שה-FCC מחילה על חברות כבלים. זה נדחה לפני כמה שנים וזו לדעתי הייתה הגישה הנכונה - לתת לשוק להתפתח אורגנית ולתת למודלים העסקיים לשגשג, כך נראה מה הצרכנים עם ההחלטות המצטברות שלהם מחליטים שהיא הגישה הנכונה ביותר".
תן לנו עצה כדי לקדם השקעות בשוק הישראלי בדור החמישי ובסיבים אופטיים.
"לכל מדינה יש את מבנה השוק הייחודי שלה והיא חייבת לקבל את ההחלטות על אילו רגולציות הן המתאימות. מצדנו, מה שגילינו זה שגישה מבוססת שוק היא המוצלחת ביותר במובן של קידום חדשנות והשקעות, ברשתות אלחוטיות ובשירותים. זאת אומרת, כשאתה מקבל מספיק ספקטרום בשוק, עם רגולציה קלה של איך הרשת בנויה ומנוהלת, מה שבסופו של דבר יצור מצב שממקסם את התמריץ ואת היכולת של חברות פרטיות להשקיע ברשתות אלה.
"אני לא חושב שיש מבנה שוק אופטימלי, אבל אם המסגרת הרגולטורית בטוחה מספיק ומבוססת דיה, חברות ימצאו באופן טבעי שהן יכולות לבנות מודל עסקי של פרישת תשתיות מתקדמות, במיוחד במקום כמו ישראל שיש בה אזורים צפופים יחסית".
שאלה אחרונה: איך קרה שמונית בזמן ממשל אובמה וקודמת ליו"ר עך ידי טראמפ?
(צוחק צחוק גדול) "אני רוצה לחשוב שהיסטורית מדובר בנושאים שמטבעם אינם פוליטיים - לספק יותר גישה לאינטרנט לכל האמריקאים הוא לא עניין רפובליקאי או דמוקרטי זה עניין אמריקאי, ואני בא מאזור בארה"ב שהיסטורית היה מהצד הלא נכון של קו ההפרדה הדיגיטלי. אלו נושאים שמאוד קרובים לליבי והייתי רוצה לחשוב שיש עוד רבים בוושינגטון שחושבים כמוני.
"בסופו של דבר אם נעשה נכון את עבודתנו כולם ינצחו - רפובליקאים ודמוקרטים והמדינה בכלל. אני מקווה שזה המסר שיהדהד גם בעולם בישראל. בואו נוציא את הפוליטיקה מזה ונתמקד במה שטוב למדינה שלנו ולטובת הציבור. אני חושב שזו הדרך הטובה ביותר לעשות את העבודה הזאת".
ת"ז: אג'יט פאי
■ תפקיד: יו"ר ה-FCC ■ גיל: 45 ■ מצב משפחתי: נשוי + 2 ■ מגורים: ארלינגטון, וירג'יניה ■ השכלה: עו"ד. בוגר הרווארד וביה"ס למשפטים של אוניברסיטת שיקגו ■ תפקידים קודמים: סגן היועמ"ש ב-FCC ;יועץ משפטי בועדת משנה על החוקה, הזכויות אזרחיות וזכויות קניין בסנאט האמריקאי; יועץ בכיר במשרד המשפטים; סגן יועץ משפטי בועדת המשנה על הפיקוח המנהלי ובית המשפט בסנאט האמריקאי; עו"ד בחטיבת ההגבלים העסקיים בתחום התקשורת במשרד המשפטים
כתבות
ני"ע
