אורי יהודאי: "זורים חול בעיני הציבור; מההייטק נהנים רק מעטים"

בפאנל בנושא אקזיטים שנערך היום (ג') בוועידת העסקים של "גלובס" בבנייני האומה בירושלים, נחשפו התוכניות לשנים הקרובות של אורי יהודאי, המנכ"ל המיתולוגי של חברת פרוטרום שנמכרה השנה ב-7.1 מיליארד דולר לחברת IFF; וכן רן שריג ואפי כהן, מייסדי ומנהלי חברת דאטורמה, שנמכרה גם היא השנה ב-850 מיליון דולר לחברת Salesforce אחרי 6 שנות קיום בלבד. לשלושתם יש תוכניות בתחום העסקי, שיש בהן גם רכיב חברתי משמעותי.

את הפאנל הנחה עומרי זרחוביץ', עורך מדור ההייטק של "גלובס", שציין כי אקזיטים נהיו "המילה האמריקאית הכי ישראלית שיש", אך תהה האם זו גם צריכה להיות הדרך של הכלכלה הישראלית הלאה.

יהודאי אמר כי: "פרוטרום הייתה הבית, הבת השלישית אחרי שתי הבנות שלי, ועכשיו אני רוצה שהיא תמשיך להיות המובילה בתחומה תחת הכובע החדש. אף פעם אל כיוונתי ליום שתירכש, ולא חשבתי שזה יקרה. מה שעניין אותי היה איך צומחים. כך אני ממליץ ליזמים צעירים. מי שבונה את החברה לאקזיט לא יגיע לאקזיט. מי שלא בונה לאקזיט עשוי להגיע לאקזיט מתי שהוא, איך שהוא".

איך מגיעים לאקזיט בצורה כזו? על כך אפשר ללמוד מעט מהסיפורים של יהודאי דווקא על איך רכש חברות. "ביצענו 74 רכישות בתקופת כהונתי. אם קנינו 74, אתם בטח מבינים שנפגשנו עם לפחות 740. הייתה תקופה שבה שימשתי כ'נערת ליווי', כלומר ביליתי את ימי בארוחות ערב עם בעלי חברות מקומיות בתחום המזון, לפעמים אנשים הזויים, וכל מה שהיה לי לומר להם היה - גם אם אתה לא רוצה למכור היום, אני רוצה שכאשר יגיע הזמן שבו תרצה למכור, תתקשר אלי ראשון".

שריג וכהן ציינו כי לא היו בארוחות ערב כאלה, מן הצד המקווה להירכש. לדברי כהן, "אולי זה היה מהלך נכון, אולי לא, אבל כיוון שבנינו את החברה בעצם במידה רבה תוך קריאה של 'ספר החוקים' של סיילספורס, אפשר לומר כי בתוך תוכנו הכנו את עצמנו להימכר להם, ואנחנו מאוד מרוצים".

השניים ציינו כי גם בבניית החברה, הם לא נערכו לאקזיט. שריג: "אני לא יודע לבנות חברה לאקזיט. ניסיתי לבנות חברה, שעושה הכול ברמה העסקית - עם ארגון מכירות והכנסות משמעותיות כשהכוונה שלנו הייתה שההכנסות הללו יממנו אותנו לאורך זמן, והנה בסופו של דבר נשארנו עם הרבה מאוד מן הכסף שגייסנו בקופה בעת הרכישה".

שריג הוסיף כי "לא לקחנו חופש אחרי המכירה. נמכרנו בסכום גדול, ועכשיו יש לנו אחריות לגרום לזה להצליח. אני עובד היום הרבה יותר קשה מאשר לפני הרכישה - לא ידעתי שזה אפשרי". 

יהודאי הצדיק את המאמץ שעושה שריג, וטען כי עשה מאמץ מקביל מצד הרוכש כאשר קנה חברות בכובע של פרוטרום. "הטמעה זה לא תהליך פשוט. 70% מהרכישות נכשלות. זו הסטטיסטיקה המקובלת, וזה נכון. והגורמים להצלחה הם שימור אנשי המפתח, וכך גם את התרבות והלקוחות של החברה.

"כאשר רכשנו חברות תמיד אמרתי לחברה המתמזגת - תמיד קראנו לה מתמזכת ולא נרכשת, קטנה ככל שהייתה ביחס אלינו, ותמיד אמרנו להם: אנחנו צריכים אתכם, תישארו איתנו ותנו לי להוכיח לכם שזה כדאי.כך יצרנו ערך וסינרגיות של 1+1=4".

יהודאי מודאג היום מהירידה בקצב בניית מפעלי תעשייה בישראל ומבכה את יציאת חברות התעשייה הישראליות מן השוק השיראלי. "כשחברת הייטק נמכרת, חברות זרות משאירות פה מרכזי פתוח אבל זה לא יוצר תל"ג וחוסן כלכלי. ישראל לא מבינה שמשיכת השמיכה מבריאות לחינוך לביטחון לא תשנה את מצב האזרחים, אלא רק הגדלת התמ"ג, וזה קורה רק כאשר בונים תעשייה מקומית. צריך שינוי אסטרטגי גלובלי בהובלת הממשלה יחד עם אנשי עסקים ועיתונאים, שידאגו לכך שעוד 10-15 שנים תהיה פה תעשייה ישראלית ולא רק של ייצור מזון לשוק המקומי. בארץ מי שרוכש חברות תעשייה הם או חברות זרות, או פרייבט אקוויטי שמוכר לחברות זרות.

"אני בונה כעת בעצמי תוכנית שתציע חיבור אסטרטגי שהממשלה חייבת להוביל אותו, של כל הגורמים הללו לשם בניית תעשייה מסורתית. זה הכי חשוב לאנשים. הרי על מה נבחר, למשל, הנשיא דונלד טראמפ בארה"ב? משום שהוא הבטיח תעשייה מקומית ומקומות עבודה לאזרחים".

יהודאי הוסיף: "אני מפרגן להייטק. הלוואי והייתי יודע למכור חברה ב-6 שנים ב-800 מיליון דולר אבל זה לא עוזר לתל"ג אלא לאנשים ספציפיים. אני חושב שזורים היום חול בעיני האזרחים עם אחוז אבטלה נמוך, עם צמיחה שהיא לא בת-קיימא. אנחנו צריכים לבנות חברות שנשארות פה כמו עת זית שנטוע באדמה".

זרחוביץ': תחליף את שרגא ברוש כראש התאחדות התעשיינים?

יהודאי: "אני לא יודע אם אני אחליף את שרגא ברוש אבל המשימה העיקרית שלי היא לשכנע את ממשלת ישראל שזו הבעיה וזה הפתרון מספר אחד במדינת ישראל, ולא משנה באיזה תפקיד אעשה זאת בדיוק".

מה הצעד הבא עבורך?

"אני כבר עושה את הצעד הבא - בוחן אם אני יכול לקחת עוד חברות מקומיות ולהפוך אותן באמצעות רכישות לחברות בינלאומיות".

כמנכ"ל?

"אני לא רוצה להיות מנכ"ל שוב בגילי. אני חושב שמנכ"ל צריך להיות בגיל 40 או מקסימום 50, סליחה אם פגעתי במישהו".

גם לשריג וכהן הפנה זרחוביץ' את השאלה - מה הלאה? והאם ימשיכו לעבוד ביחד?

שריג: "אני רוצה לקחת את מרכז הפיתוח של סיילפורס (שהיה עד כה דאטורמה), ולהרחיב אותו מחוץ לתל-אביב. אנחנו רוצים להכליל אוכלוסיות נוספות במרכזי הפיתוח האלה. יש לנו גב מסיילספורס ליצור עוד מקומות עבודה, עוד פרוייקטיםץ זו חברה שיש לה גם אג'נדה חברתית ויש לנו גיבוי לעשות דברים שהם מחוץ לקופסה בישראל. זו סיבה טובה נוספת לכך שזו הייתה רוכשת מאוד מתאימה עבורנו".

אתם רואים את עצמכם חוזרים ומקימים חברה מאפס?

כהן: "זה מוקדם מדי להחליט. כל מי שבנה חברה יודע מה כרוך בזה. אצלנו זה היה מספק בסופו של דבר, אבל התוצאה יכולה להיות שונה. עם זאת אנחנו לא פוסלים את זה".