לשמוע את רונאלדו מדבר לעצמו רגע לפני הבעיטה המכריעה

אוקטובר 1980, הפועל תל אביב שועטת לאליפות ובדרכה עוברת באצטדיון ימק"א הישן למשחק המשחקים - הפועל נגד בית"ר ירושלים. הדקה 55, התוצאה 2:2 ואת המתח אפשר לגרד בשפכטל. השופט שורק לעבירה ומניח את הכדור במרחק 40 מטרים משער בית"ר, כמעט במחצית המגרש. הס הושלך באצטדיון, ריפעת "ג'ימי" טורק מניף רגל ובועט שער אדיר, 130 קמ"ש, שנכנס לפנתיאון הכדורגל הישראלי תחת השם "רפעטיל". "שער של פעם בדור" אומר הפרשן קיוויתי, הקהל שואג באקסטזה - אבל מה לעזאזל צעק ג'ימי, שנייה לאחר השער? מי יודע, מי יכול היה לשמוע.

רגעי הספורט הגדולים קשורים למשפטים מנצחים: "אנחנו במפה ונשארים במפה", אמר טל ברודי אחרי שצ.ס.ק.א. אכלה אותה ב-1977; "ככה לא בונים חומה" התמרמר יורם ארבל אחרי הגול של צ'רלי ינקוס האוסטרלי ב-1989; "אני ארחף כמו פרפר ואעקוץ כמו דבורה" התפייט מוחמד עלי לפני הקרב עם ג'ורג' פורמן ב-1974. אבל אלה כולם נאמרו למיקרופון. את מה שאומרים השחקנים על המגרש, את מה שאמר מרקו מטראצי במונדיאל 2006 שהסתיים בנגיחה של זינאדין זידאן בפניו, את הנשיפות המפורסמות של "הקטר הצ'כי" אמיל זטופק במרוצים בהלסינקי 1952 - את כל אלו אנו שומעים רק לעיתים רחוקות.

את כל אלו רוצה לשנות סטארט-אפ ספורט-טק ישראלי קטן בשם Insoundz (אינסאונדז): במקום לקרוא שפתיים ולנחש מה אמרו ספורטאים, אינסאונדס מתכננים להציב כ-40 מיקרופונים בכל מגרש באופן שיאפשר לשמוע כל רחש, כל גניחה בעת העלייה לקליעת שלוש, כל אנחה כשכדור העונשין פוגע באזורים הרכים של השחקנים בחומה. כל הדברים הקטנים שהופכים את הספורט לאישי וקרוב.

אינסאונדז הוקמה ב-2013 על ידי גיא אתגר, תומר גושן ואמיל ויינברנד. החברה ממוקמת בתל אביב ומעסיקה 18 עובדים. המייסדים הביאו איתם כישורים שנרכשו בשירות הצבאי ב-8200, אבל המטרה הראשונית הייתה אהבה לספורט. מנכ"ל החברה גיא אתגר אומר ל"גלובס": "הרעיון המקורי שלנו נולד במשחק כדורסל ב-NBA: רצינו להכניס מיקרופונים לתוך הכדור - זה אמנם אפשרי מבחינה טכנולוגית אבל אחר כך הבנו שזה לא ישים מהרבה סיבות אחרות". ניתוח הבעיה הוביל אותם לפתרון הנוכחי, שבו המיקרופונים מותקנים במגרש וכן ביציעים, והצלילים המבוקשים מסוננים מתוך הבליל הקיים.

פונים אל ליגות הספורט הבכירות

מפיקי שידורי הספורט עושים כמיטב יכולתם להביא את הצלילים לטלוויזיה שלנו: הם משתמשים במיקרופונים תלויים על צוואר, במיקרופונים עם צלחות קליטה ובמיקרופונים על מקלות ארוכים, אך התוצאות בדרך כלל בתוצאות מאכזבות. והסיבה פשוטה: הקהל עושה כל כך הרבה רעש. למעשה, הספורט היחיד שאנחנו רגילים לשמוע בו את חבטות הכדור הוא הטניס, עם הקהל החרישי, מה שהפך את הגניחות המפורסמות של מריה שראפובה או רפאל נידאל לכוכבות המשחק.

הטכנולוגיה של אינסאונדז עובדת הפוך מהמיקרופונים הממוקדים: המיקרופונים שלה הם פאנלים מלבניים שמוצבים בנקודות אסטרטגיות שתוכננו מראש ובזווית שתוכננה מראש, במטרה לקלוט הכל. מדובר בטכנולוגיית תוכנה, שמעבדת את נתוני הסאונד שנקלטים דיגיטלית במיקרופונים ואז מפרידה מתוכם את הצלילים הרלוונטיים ונפטרת מכל רעשי הרקע. "אנחנו מביאים שכבה של אודיו מעל צילום הווידאו, שנותן תוכן חדש ורלוונטי למה שאתה רואה: הסאונד מהמשחק עצמו והשיחות על המגרש - בין השחקנים לבין עצמם, בין המאמן לשחקנים, ההוראות של המאמן, ההוראות של השוער. אחד היתרונות הגדולים שלנו הוא שאנחנו יודעים לפעול במקומות עם רעש לא ידוע ולא קבוע, עם שינויים כאוטיים", אומר אתגר. התוצאה מפתיעה את אנשי המקצוע ומביאה שורה מכובדת של לקוחות למשרדי החברה.

הלקוחות העיקריים כעת הם הנהלות ליגות הספורט הבכירות בעולם. כך למשל נפרשה המערכת של אינסאונדז באצטדיונים של ליגת הבייסבול האמריקאית MLB, ובעקבותיה באות גם ליגות הכדורסל NBA (שערכה פיילוט מוצלח בשיתוף ערוץ ESPN ב-2016), ליגת ההוקי ועוד. החברה חתמה גם על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת ההפקות של La Liga, ליגת הכדורגל הספרדית, והיא מתקדמת לשיתופי פעולה דומים עם הנהלות קבוצות הכדורגל רומא, יובנטוס ומילאן האיטלקיות. עם מודל הכנסות של רישיון חמש-שנתי מתחדש, אינסאונדז מסתכלים על מיליוני דולרים בשנה מכל ליגה.

לצד מגרשי הספורט החברה מפתחת אפיק פעילות נוסף: הפקות טלוויזיה וסרטים, והלהיט של הדור הנוכחי - הפקות מציאות וירטואלית (VR) ורבודה (AR). החברה נמצאת במגעים עם גופי שידור והפקה שעשויה להביא חווית צפייה חדשה גם לצופי הטלוויזיה בישראל בקרוב. אולפני ההפקות הגדולים בהוליווד מתעניינים גם הם בטכנולוגיה, שתוכל לשפר את ההקלטות בצילומי חוץ ולחסוך תקציבי פוסט-פרודקשן יקרים: במקום להשקיע במיקרופונים ארוכים או בהקלטה מחדש של דיאלוגים שצולמו בתנאי שטח, הפקות הקולנוע יוכלו להשתמש במיקרופונים של אינסאונדז כדי לנקות את רעשי הרקע מיד עם ההקלטות והצילומים.

שיתוף פעולה מענייין במיוחד נחתם בין אינסאונדז וחברת אינטל, שתעשה שימוש בטכנולוגיה של אינסאונדז בהפקות האולפן החדש Intel Studios בלוס אנג'לס. אולפן ה-VR / AR מבוסס על הטכנולוגיה של סטארט-אפ ספורט-טק ישראלי אחר, חברת Replay, שנרכשה על ידי אינטל ב-2016 תמורת 175 מיליון דולר. ריפליי פיתחה טכנולוגיה של צילום במקביל בעשרות מצלמות וידאו, מה שמאפשר להניע את זווית הצפייה במשחק הספורט כמו במשחק מחשב תלת-ממדי. אינטל מיישמת את הטכנולוגיה באולפניה, שמאפשרים חווית וידאו נפחי (Volumetric).

"בעצם, אנחנו עושים באודיו את מה שריפליי עושה בווידאו", אומר אתגר, "זה מאוד דומה ברמת הקונספט". היכולת של הטכנולוגיה של אינסאונדז להתמקד בצליל המופק בנקודה כלשהי בחלל האולפן ובכיוון ממנו ואליו הוא מושמע, משלימה את יכולת הווידאו. בינואר הקרוב יתחילו האולפנים של אינטל להציע את הטכנולוגיה ללקוחות. 

מתעלמים מהיישום המתבקש ביותר: התעשייה הבטחונית

עם אינטל בחזית ההתקדמות הטכנולוגית ועם ליגות הספורט כעוגן הכנסות מרכזי, כשברקע הסכמים פוטנציאליים עם עוד חברות VR וחברות הפקות טלוויזיה וסרטים, אינסאונדז הקטנה כנראה מתחילה להיראות אטרקטיבית גם למשקיעי ההון סיכון. ממש כעת סגרה החברה סבב גיוס הון A בהיקף 5 מיליון דולרים, שהובילה קרן Re-Invent הישראלית עם השקעות נוספות של קרן הפרייבט אקוויטי האמריקאית Visionary (שהשקיעה גם בלמונייד) וקרן TechNexus משיקגו. סכום זה מצטרף לגיוס הסיד של החברה - 1.4 מיליון דולר מפלס ונצ'רס וממשקיעים פרטיים וכן בתמיכה של 1.2 מיליון שקל מרשות החדשנות.

בשלב שבו הכל בו עוד פתוח, חשבו המייסדים על יישום מתבקש של הטכנולוגיה בעולמות המודיעין וההגנה. רק תחשבו מה יכולה סוכנות חשאית לדעת, פשוט על ידי הצבת מיקרופון במסעדה, אפילו באמצעות מיקרופון תמים במחשב הנייד. את היישום הביטחוני הם אפילו הגישו לתחרות טכנולוגיות לוחמה בטרור של משרד ההגנה האמריקאי ופורום MIT הישראלי, וזכו במקום הראשון עם צ'ק של 100 אלף דולר. עד היום חיפוש שם החברה בגוגל מוצא בעיקר את הזכייה ההיא, אבל בזה הסתיים הפרק הבטחוני של החברה. אתגר אומר: "אחרי הזכייה עשינו ניתוח של גודל השוק, התהליכים הנדרשים להגעה לחוזה, מי בעל התקציבים וכו', והבנו שהשוק המעניין מבחינתנו הוא תחום המדיה. בשוק הביטחוני כרגע אנחנו לא נוגעים והדבר היחיד שנעשה זה אולי רישוי של הטכנולוגיה לחברה ביטחונית, שתבנה מזה מוצרים".

מייסדי החברה מקווים שההסכמים שכבר חתמו והפוטנציאל ההולך וגדל של הסכמים בעולם הפקות הקולנוע והטלוויזיה, יובילו להכנסות בהיקפים גדולים עוד יותר. אתגר אומר שחשוב לחברה להישאר עצמאית והמנהלים מתלבטים עד כמה נכון יהיה להכניס משקיע אסטרטגי לחברה בשלב זה. ואם אינטל עצמה, דוגמה תיאורטית בלבד, תרצה לרכוש אותם? "מבחינתנו זה מוקדם אבל כשתגיע ההצעה, אני מניח שנשקול אותה ברצינות".