למנוע מסבתא לתת מתנות

שני פסקי דין שהתפרסמו לאחרונה בבתי משפט שונים עוסקים באופן אקראי בסיפור דומה. גיבורי שני פסקי הדין הם קשישים בשנות ה-90 לחייהם, אשר החליטו להעניק לאחד מילדיהם מתנה נדיבה מאד עוד בחייהם, במקום לחכות שיירש אותם לאחר מותם.

להענקת מתנות בחיים יש יתרונות רבים: המעניק זוכה ליהנות מתחושת האושר שמתנתו מסבה לקרוביו, לעתים גם זוכה להוקרת תודה מצידם, ויש בכך אף כדי למנוע מאבקי ירושה עתידיים. מאידך, כפי שקרה באירועים המתוארים בשני פסקי הדין, הענקת מתנה לאחד מהילדים בלבד, במקום לחלק לכולם באופן שווה, עלולה לקומם את הילדים האחרים ולמעשה להקדים את מאבק הירושה, כשמעניק המתנה נמצא בתווך ונקרע בין רצונותיהם הסותרים של ילדיו.

בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, אלמן בן 91 העביר את הדירה שבבעלותו לבנו, תוך שהותיר בידיו זכות למגורים בדירה לשארית חייו. האלמן ראה בכך ניסיון לעשיית צדק בין ילדיו, מאחר שבעבר כבר סייע לבתו לרכוש דירה עבורה. הבת מצידה זעמה והפעילה לחץ עצום על האב הקשיש להגיש תביעה לביטול ההעברה והשבת הדירה על-שמו, בטענה כי לא היה כשיר מנטלית לתת מתנה זאת.

בפסק דין אחר, הפעם של בית המשפט בירושלים, אלמנה בת 91 רצתה להעניק 100 אלף שקל לכל אחד מששת נכדיה מאחד מבניה, אך לא לנכדיה מילדיה האחרים. האלמנה הסבירה כי רק נכדיה מאותו בן שומרים עמה על קשר חם ורציף ודואגים לה, והיא מעוניינת לתגמל אותם על כך. גם היא ראתה בכך מעשה שיש בו משום עשית צדק, אך גם במקרה זה הילדים "המנושלים" עתרו לבית המשפט בבקשה למנוע את הענקת המתנות, בטענה כי הסבתא אינה כשירה מנטלית לקבל החלטות כה מרחיקות לכת בנוגע לרכושה.

במקרים כאלה בית המשפט בוחן 3 היבטים שונים שיכולים לפסול את הענקת המתנה: האם הכשירות הקוגניטיבית של מעניק המתנה תקינה על-פי חוות-דעת מומחה מתחום הפסיכיאטריה או הגריאטריה; האם הופעל על המעניק לחץ או השפעה בלתי הוגנים מטעם מקבל המתנה באופן שאיינו את רצונו החופשי; והאם יש בהיקף המתנה כדי לפגוע בטובתו של המעניק, עד לכדי מצב שבו הוא עצמו נותר במצוקה כלכלית.

בשני פסקי הדין הגיעו בתי המשפט למסקנה כי על אף גילם המתקדם, מדובר באנשים צלולים, אשר הבינו את המשמעות הכלכלית של פעולותיהם והשלכותיהם, העניקו את המתנות מרצונם החופשי להטיב דווקא עם אחד מילדיהם ולא עם האחרים, וידעו לנמק את סיבת ה"אפליה" לכאורה שקוממה את ילדיהם האחרים. כמו כן, בתי המשפט וידאו שהקשישים יכולים לעמוד בהוצאות אלה, מבלי שימצאו אץ עצמם בעתיד נזקקים לסיוע מאחרים.

מעבר לפתרון הסכסוך אודות הנכס הספציפי שבמחלוקת, במקרים כאלה בתי המשפט מסתכלים לא פעם גם על הטווח הארוך ובוחנים כיצד יתמודד הקשיש עם הלחצים המופעלים עליו מטעם קרובי המשפחה לאחר שייסגר התיק בבית המשפט. כאשר בית המשפט חושש שקרובי המשפחה ימשיכו לנהל ביניהם מלחמות ירושה על רכושו של הקשיש עוד בחייו, באופן הפוגע בנפשו ובאיכות חייו, הוא יכול להעניק לקשיש סיוע של צד ג' נטרלי לניהול רכושו, על-ידי מינויו כאפוטרופוס או תומך החלטות. כך, בפסק הדין שניתן בבית המשפט בירושלים, בית המשפט מינה את אחיינה של הקשישה, אשר לא היה מעורב בסכסוך בין הילדים והנכדים, כאפוטרופוס על רכושה של הקשישה, ובכך מנע אפשרות של הפעלת לחץ נוסף על הקשישה בעתיד בניסיון לקבל את כספה.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il