זוכרים שלפני עידן ועידנים - שנתיים בערך - דיברו על יבוא חברות בנייה מחו"ל, כדי להאיץ את הבנייה ולאלץ את הקבלנים הישראלים להתייעל ולקצץ בעלויות? אפשר להירגע. אין צורך בשום גורם חיצוני. התחלות הבנייה שבות לממדי המיתון של העשור הקודם ותחילת העשור הנוכחי, ומתאימות את עצמן למצב השוק. ההבדל, שאז התחלות הבנייה נפלו בגלל המצב הכלכלי. עכשיו הן נופלות בגלל מדיניות הממשלה.
אם להתייחס ליעדים הממשלתיים, נכון לעכשיו היינו אמורים להיות דווקא במצב של 15 אלף התחלות בנייה ברבעון, 60 אלף בשנה. בפועל, לא רק שלא מתקרבים ליעד הזה, מתרחקים ממנו. ממוצע התחלות הבנייה מגיע לרמות רבעוניות של 11 אלף דירות ושנתיות של כ-45 אלף.
מדובר בתולדה ישירה של מחיר למשתכן והדרת המשקיעים מהשוק. מחיר למשתכן היא תוכנית שמקצה את כל קרקעות המדינה לבנייה מוזלת למחוסרי דיור, ומעודדת אותם להשתתף בהגרלות, על חשבון שוק הדירות יד שנייה והדירות החדשות במחירי שוק.
מכאן נוצר אפקט שרשרת: משפרי דיור נתקלים בפחות ביקושים לדירות שלהם ולכן מוכרים פחות ורוכשים פחות; היזמים מוצאים, שהמגזר הדומיננטי כיום הוא הזוגות הצעירים, שמשקלם מכלל השוק חצה באחרונה את ה-50% ובדירות חדשות משקלם גדול אף יותר.
המצב הזה מאלץ את הקבלנים לבנות רק למגזר הזה, בעוד שבנייה למשפרי דיור מתמעטת והולכת ועל משקיעים אין בכלל מה לדבר. הקפצת המיסוי עליהם ואיומי מס הדירה השלישית גרמו להם לנטוש את השוק ולהוריד עוד יותר את הביקושים שהקבלנים ויזמי הנדל"ן רואים לנגד עיניהם.
הבנייה שלהם, כאמור, מתמעטת, והם מקפידים שהיא תהיה עממית ובמחירים נמוכים יחסית, כדי להתאימה לקהל היעד הצעיר.
האם זה תהליך חיובי? על זה כבר ענו באוצר, כשהציבו לענף הבנייה את היעד לרשום 60 אלף התחלות בנייה בשנה. כחלון הציב לענף הזה יעדים סותרים - להגדיל את היקפי הבנייה ואת היצע הדירות ובמקביל להקטין את חלקם של משפרי הדיור והמשקיעים. הקבלנים עונים לו, שזה לא רק לא הגיוני - זה בלתי אפשרי.
מדיניות שגורמת במישרין לקיפאון ומיתון בענף כלכלי יכולה להיות מוגדרת "מוזרה" והשאלה, מה יקרה כשמיתון אמיתי יפקוד את המשק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
