שאול מרידור: "אם בעלי שדה הגז תמר לא יורידו מחירים - הם לא ימכרו"

בשיחה שקיים הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, עם כתב "גלובס" עמירם ברקת, לקראת גיבוש תקציב 2019 בעיצומו של גל התייקרויות, נשאל מרידור כיצד ניתן לבלום את התייקרות תעריף החשמל. "צריך לשים את גל ההתייקרויות בפרספקטיבה נכונה", אמר מרידור. "ברמה כלכלית אנחנו לא באירוע של גל התייקרויות. אנחנו אחרי 5 שנים מאוד טובות שבהן השכר הממוצע הראלי עלה ב-17%. זה דבר חיובי. אני שמח שאסם חזרה בה מהכוונה לייקר מוצרים, ואני מקווה שחברות נוספות כמוה יעשו כך. כי בסוף אנחנו רוצים לראות שוק יותר תחרותי".

"לגבי החשמל, מה שמניע היום את תעריף החשמל בעיקר אלה דברים שלא קשורים ישירות למשק הישראלי כמו גז טבעי נוזלי, פחם שבו סין משממשת הרבה, ואנרגיות מתחדשות שעושות הרבה דברים טובים כמו אוויר נקי, אבל עולות יותר, ואלה הדברים שמעלים את תעריפי החשמל למעלה. ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על נושא המחירים ולכן אנחנו עובדים ביחד עם רשות החשמל על מנת לבדוק את כל הדרכים האפשריות לגרום לתעריף החשמל לעלות פחות".

שאול מרידור: "אם בעלי שדה הגז תמר לא יורידו מחירים - הם לא ימכרו"

על הביקורת שהטיח גבאי בנושא הסכם הגז והעובדה שמחיר הגז הוצמד לדולר ולמדד המחירים לצרכן האמריקאי ומאז הנפט ירד, אמר מרידור כי "נכון שזאת היה טעות אך זו חכמה שבדיעבד ולא יכולנו לדעת באותה נקודת זמן מה יקרה בעתיד".

מרידור הוסיף והתייחס לנושא הגז: "זאת לא תעשייה שעושה קוטג', זאת תעשייה שמשקיעה כסף בסיכונים מטורפים כדי לקבל תשואה גדולה אחר כך. לעומת מחירי הגז באירופה אנחנו לא חריגים, וזה לא אוצר שצריך לעשות הכל כדי להוריד מחירים. צריך לזכור שלגבי הגז, השוק היה מת במשך שנים. אף אחד לא השקיע שקל, והיה צריך להשקיע 4 מיליארד דולר בלווייתן ובכריש ותנין, ומבחינה זאת מהות המתווה השיגה מטרתה, למרות הביקורת על המתווה וטוב שיש ביקורת. את התוצאות גם נראה בסוף 2019 כשיהיו פה עוד שני ספקי גז שיתחרו על הצרכן במחירים". לגבי מאגר הגז תמר וסוגיית המחירים אמר מרידור כי "תמר תוריד מחירים ואם היא לא תוריד מחירים, היא לא תמכור. נקודה".

מרידור הוסיף, כי "אוהבים לדבר על פיקוח על המחירים, אבל בסוף זה שני פקידים שמחשבים כמה כסף עולה לייצר קוטג' במכונה של תנובה. הבעיה היא שהם לעולם לא ידעו באמת כמה עולה לייצר את הקוטג'. הדרך היחידה לדעת כמה עולה לתנובה לייצר קוטג' היא לייצר לתנובה תחרות לקוטג'".

בנושא תקציב 2019 אמר מרידור כי עד סוף החודש יוצגו נתונים. "אנחנו מאפריל השנה חווים ירידה מסוימת בהכנסות. ככל שהיא תימשך ב-2019 זאת בעיה שנצטרך להתייחס אליה יותר ברצינות, ולהבין אם היא חד פעמית או נובעת משינויים מהותיים. תפקידנו הוא לשמור על מסגרות התקציב. אחת הסיבות שישראל נמצאת איפה שהיא נמצאת מבחינה כלכלית, היא בין היתר ביכולת לשמור על מסגרות תקציב ולהיות אמינים מול הקהילה הבינלאומית. לא סתם הדירוג שלנו עולה והקהילה הבינלאומית מאמינה שאנחנו הולכים לכלכלה טובה ואיכותית והתפקיד שלנו לשמור על זה. שר האוצר הנוכחי עושה את זה וגם אלה שלפניו. זאת מסורת חשובה של שמירה כמעט פנאטית על מסגרת התקציב. אפילו אירוע קשה שנרשם בנוגע לשכר השוטרים, נפתר לבסוף ללא פתיחה של מסגרת התקציב. קיצצנו במקומות אחרים כדי לשמור על המסגרת. יש פרדוקס בציבור שאנחנו שומרים כסף לעצמנו. זה לא נכון זה כסף של הציבור ואנחנו שומרים עליו. פריצת מסגרות משמעותה הפקרות. הידרדרות של יציאה ממסגרת למדינה שלא מאמינים בה, היא מדרון חלקלק שפוגע באמון במדינה שקשה מאוד להחזיר אחר כך, ואז גם לא נוכל לממן גם מה שהיום".

מרידור נשאל גם לנושא התחבורה שמצוי כיום ומשבר ודורש השקעה תקציבית עצומה. "יש בעיית תחבורה, נקודה", אמר מרידור. "הבעיה הזאת הולכת ומחריפה ואנחנו רוצים לתפוס אותה לפני שהיא תהייה משבר הדיור הבא. והדבר הנכון לעשות לקחת כסף ולהשקיע אותו בפרויקטים של הסעת המונים. בפרויקטים מסוג הזה כסף לא יבוא רק מהממשלה. בשום מקום בעולם שפועל בו מטרו, הכסף לא הגיע רק מהממשלה. הכסף יגיע גם ממסים עירוניים ומהרבה דברים שמטרו מביא לעיר. למשל מטרו מאפשר בנייה של מגדלים גבוהים בעיר. יהיה מטרו. אבל הוא לא ימומן כולו מהממשלה. נעשה הכל לשכנע את מקבלי ההחלטות שחשוב לתקצב את זה, אבל שייכנס כסף לא רק מהממשלה, אחרת נהייה קטסטרופה תחבורתית".