הנשיא ריבלין: התלמידים החרדים והערבים לא צריכים ללמוד רק חשבון, אלא ללמוד ישראלית

"החברה הישראלית משנה את פניה. כך פתחתי את 'נאום השבטים' לפני כמה שנים. לא בישרתי שום בשורה ולא הגיתי שום רעיון. ביקשתי להציב ראי מול החברה הישראלית, להצביע על מעבר מחברה מורכבת מרוב ומיעוטים, מחברה מורכבת מ-4 מגזרים - חילוניים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים" - כך אמר היום (ה') נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". 

הנשיא נאם במסגרת השתתפותו בפאנל בנושא "תקווה ישראלית: שותפות כמנוע לצמיחה", בהשתתפות מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן; מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב; מנכ"לית ומייסדת חברת אלפא אומגה, רים יונס; ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי. 

לדברי ריבלין, "נשיא ישראל לא התעורר בבוקרו של יום בשנת 2015 וגילה למערכת הציבורית משהו שהיא לא ידעה. אולי התעלמה, אבל היא ידעה. השינויים בהרכב האוכלוסייה היו ידועים די זמן. אני ביקשתי שנסתכל עליהם טוב ונפנים את האתגר. שילוב החברה הערבית והחרדית.

"50% מכיתות א' היום בחברה ובמשק אינו אתגר טכני. הוא אפילו לא תלוי רק ביכולת של החברה הערבית והחרדית להשתלב ולהשתנות. הדבר תלוי בנו. עמידה באתגר מחייבת את כולנו להשתנות. זה לא רק אם יהיו להם ציונים טובים אלא מה אנחנו צריכים לעשות כדי שידעו ישראלית. כדי שהמעסיקים העתידיים שלהם כיום, ברובם חילוניים ודתיים, ידעו לזהות את הפוטנציאל הטמון בהם.

"האתגר הוא לא רק שיהיו בוגרי טכניון ערבים וחרדים, אלא שיתחילו להגיש קורות-חיים מתוך אמונה שהם יכולים להתקבל. שמישהו בצד השני באמת מחפש את הכישרון שלהם. למרות שעמדנו ביעדי ההנגשה של האקדמיה, לא יהיו לנו ערבים וחרדים בסגל האקדמי עוד 20 שנה, אם הסגל האקדמי כיום לא ידע לטפח את המצוינות שלהם". 

"איך מבטיחים תקווה ישראלית לכולם? דרך האקדמיה ושוק העבודה. הם מהווים את כרטיס הכניסה לחלום הישראלי ולמוקדי ההשפעה. המערכת השלישית היא מערכת השותפות האזורית בין רשויות במגזרים שונים, ואנחנו רואים את הדבר מתהווה לנגד עינינו. בפרט האשכולות האזוריים שהשותפות הבין-מגזרי היא חלק מה-DNA שלהן.

"המערכת הרביעית היא מערכת החינוך. אותה מערכת שמטרתה יצירת ערכים ושפה משותפים, עם כל ההבדלים שכל מגזר רוצה לשמור לעצמו.

"היושבים כאן הם שותפי אמת להובלת השינוי המיוחל. אני מודה לכם על המאמצים הכבירים שאתם עושים לטובת ילדנו, להבטחת שגשוגה כמדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית.

"את עיקרון השוויון, ערך השוויון - גם 120 חברי כנסת לא יוכלו לשנות. 

ריבלין התייחס בדבריו גם להיכרותו עם מייסד גלובס, חיים בר און המנוח. ריבלין אמר: "לפני למעלה מ-50 הסתובב אצלנו בירושלים חיים בר און. הצלחתי להכיר אתו בזכות רעייתי, נחמה. נקשרה נפשי ונפשו. בר און היה איש נפלא. הוא היה אחד המעריצים של יגאל אלון ותנועת אחדות העבודה ואני הייתי חניך תורתו של זאב ז'בוטינסקי.

"הוא אמר לי שאקרא את 'גלובס', וכך אדע מה מצפה לי מחר בבוקר. וכל לילה, עד היום, אני קורא ויודע מה יהיה מחר בבוקר. ואם היום כנשיא מדינה זכיתי להשתתף בכנס 'גלובס', חיים ז"ל בראש מעייני כשאני חושב על העיתון".