לחזאים בוול סטריט היו תשעה חודשים טובים במידה בלתי רגילה, ינואר-ספטמבר - כאשר מדד S&P 500 עלה במקצת מעל התחזית הממוצעת שלהם לסוף השנה. אבל מאז הכל היה ממש לא בסדר, והתחזית של 2,875 נקודות במדד S&P בסוף השנה נראית כעת הזויה.
אלו שיש להם פרספקטיבה היסטורית יכולים להניח שזו רק עוד שנה רגילה, אבל אפשר גם להניח שהמימושים של אוקטובר-דצמבר הם התחלה של משהו גרוע בהרבה.
הנה מה שההיסטוריה אומרת לנו: בהנחה שהמצב לא ישתפר, הנפילה הכואבת של מדד S&P 500 מהשיא שלו עד סוף השנה היתה גרועה יותר רק בקומץ שנים, רובן שנות מיתון או מפולת בשווקים. מצד שני, הירידה מתחילת השנה, 6% (עד יום חמישי), איננה גרועה במיוחד. הירידה מתחילת השנה עד לנקודת השפל של השנה היתה גרועה יותר בכמעט מחצית מחצי המאה האחרונה. רק במקרה אנחנו כעת בנקודת השפל של השנה, וזה מצב לא רגיל ערב הפסטיבלים של סוף השנה.
הפרשנות המועדפת של המימושים האחרונים היא שהמשקיעים היו בהתרוממות רוח מופרזת, וזו התפוגגה ויצרה תיקון קצת יותר חזק מהרגיל. רמת החששות קצת גבוהה מהרגיל. אם הפרשנות הזו נכונה, אנחנו צפויים לתקופה של עוד תנודתיות. המשקיעים נשארים באי ודאות לגבי שאלות יסוד כלכליות, בייחוד שיחות הסחר בין ארה"ב וסין ודעיכת הצמיחה באירופה ובסין. יכול להיות שהיצרים החייתיים יחזרו להרים את השווקים, או שהמשקיעים יגלשו לסוג הייאוש שסיים את שנת 2015. כעת, קשה לדעת מהו הסנטימנט.
חישבו על שיא ההתלהבות שנרשם במקביל לפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בסוף ינואר השנה. המשקיעים חשבו שכלכלת העולם השתחררה סוף-סוף מאזיקי המשבר, וצפויה לצמיחה סימולטנית בריאה. מדדי סנטימנט המשקיעים הצביעו אז על אמון עליון שהכול נראה נהדר. סקר Investors Intelligence של כותבי עלוני ההשקעות רשם שיא ללא תקדים מ-1986. בדיעבד, זה היה איתות סולידי להתחיל למכור מניות.
התקוות לצמיחה עולמית התנדפו עד מהרה, והמניות האירופיות ובשווקים המתעוררים איבדו גובה כאשר כלכלת סין האטה, בגלל ההגבלות על האשראי מהשנה שעברה והמכסים שהטיל ממשל טראמפ. אבל האמון בכלכלת ארה"ב נמשך, וציפיות הרווחיות של החברות עלו עם השוק עד סוף ספטמבר.
מדד 500 P&S איבד 16% מהשיא שלו עד יום שישי, מה שבהחלט נקרא תיקון, ירידה של יותר מ-10% מהשיא. וזהו אכן תיקון: הבום עד ספטמבר היה טעות, שצריך לתקן על ידי ירידה.
אבל הסנטימנט איננו דובי מאד. כמה מדדים, כמו סקר התאחדות המשקיעים פרטיים בארה"ב, מצביעים על יותר דובים מאשר שוורים, אם כי לא ברמה פסימית כמו זו שהיתה בשנים 2010,2013 או 2016. סימנים אחרים חיוביים יותר. שוקי האופציות מראים שהמשקיעים ממהמרים לחפש הגנה, אבל לא ברמה של שנת 2016. כותבי עלוני ההשקעות (newsletters) הרבה פחות אופטימיים, אבל עדיין לא דוביים מאד. בוול סטריט עולה מספר הפחתות תחזיות הרווח על מספר העלאות תחזיות הרווח, אבל לא ברמה של השנים 2011,2012, 2015 או 2016.
תחזית הגידול ברווחי התפעול של חברות S&P 500 בשנה הבאה כבר ירדה מ-10% ל-8%, לפי נתוני IBES - אבל עדיין מדובר על עלייה. גם תחזיות הצמיחה בתמ"ג בארה"ב בשנה הבאה הורדו מ-2.8% ל-2.5% בסקר של Consensus Economics, אבל זה עדיין מעל מה שהן היו בתחילת 2018, וכמו הצמיחה בפועל שנרשמה בשנה שעברה.
חדשות רעות עלולות, כמובן, להצדיק ירידות נוספות בשוק. אם שיחות הסחר בין ארה"ב וסין ייכשלו, ומכסים חדשים יוטלו בשנה הבאה, המניות יגיבו בהתאם. אם הסינים לא יאמצו תמריצי צמיחה, והכלכלה שלהם תמשיך להאט, המניות יסבלו בייחוד באירופה ובשווקים המתעוררים. ואם כלכלת ארה"ב תתברר כרגישה יותר לעליית הריבית מכפי שהפדרל ריזרב מניח, האטה בשנה הבאה יכולה בקלות להחיות את החששות ממיתון, ולהפוך את התיקון לשוק דובי של ממש, ירידה של 20% מהשיא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
