האם הירידות בבורסות מסמלות את סיום החגיגה בתעשיית ההייטק

אחרי שבוע של ירידות בבורסות בעולם, החדות מאז 2011, אנשי שוק ההון זיכו את החודש הנוכחי בכינוי "דצמבר המר". מדד נאסד"ק, שכולל את חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, אלו שהניעו את הגאות בשוק בעשור האחרון, איבד ביום שישי האחרון 3% והשלים ירידה של 20% מהשיא אליו הגיע לפני ארבעה חודשים. בחודשים האלו נמחקו למעלה מטריליון דולר משווי השוק של ענקיות הטכנולוגיה - פייסבוק, אמזון, אפל, אלפאבית ומיקרוסופט.

 נאסדק 100 ירד

המשקיעים בבורסות מתמודדים זה זמן מה עם החששות כי הצמיחה הכלכלית בארה"ב תואט בשנה הבאה. במצב כזה יש רתיעה גוברת ליטול סיכונים. אולם האם יש קשר בין הירידות בשווקים להשקעות ההון סיכון בתעשיית ההייטק? על פניו אין קשר ישיר. ההייטק מורכב ברובו מהון פרטי ומחברות פרטיות, ולא מושפע באופן ישיר ממגמות בשוק ההון, ויותר מכך - הענף מוצף בכסף.

בשלוש השנים האחרונות גייסו קרנות ישראליות 4.2 מיליארד דולר, לפי חברת המחקר IVC - סכום זה לא כולל את ההשקעות של הקרנות הזרות, שאחראיות לעיקר ההשקעות בישראל. כלומר, בשנתיים-שלוש הקרובות עדיין יש הון זמין להשקעה בישראל. גם גיוסי ההון של הסטארט-אפים בישראל ובעמק הסיליקון הגיעו השנה לשיא חדש, וחברות ישראליות גייסו 4.5 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018.

 בדרך לשנת שיא נוספת

עם זאת, משיחות שקיימנו עם משקיעי הון סיכון בישראל מסתמן שהלך הרוח הוא שהמשבר הבא יגיע, גם אם לא בשבועות הקרובים, אז בחודשים הקרובים. למרות הניתוק של ההייטק מהמתרחש בבורסות, החשש ממשבר כבר התחיל לתת את אותותיו. המשקיעים מכינים את היזמים להמשיך לגייס הון בקצב גבוה, לא רק לטובת צמיחה, אלא כדי לצבור מזומנים לקראת משבר מתקרב. הירידות האחרונות משפיעות על האופן בו מגייסים כסף, מנהלים את החברות, ומקבלים החלטות השקעה.

"התנועה הזו בשוק היא סוג של תזכורת שכמנכ"ל טוב צריך לחשוב איך אני מוביל את החברה שלי, כך שגם באווירה שלילית העסק שלי עדיין יהיה עסק טוב באמת וייראה ככזה למשקעים חיצוניים", אומר ל"גלובס" גיל דיבנר, שותף ומייסד בקרן Angular Ventures, המשקיעה בסטארט-אפים באירופה ובישראל. "כשכולם מפחדים מהכל, הדברים הבסיסיים הופכים לחשובים ביותר: הרווחים, הצמיחה במכירות, תזרים מזומנים חיובי או מאוזן ויעילות". 

ינאי אורון, שותף בקרן ורטקס, ציין כי "הירידות האחרונות של השווקים מזכירות לנו ולחברות שאחרי עשר שנים של עליות מאוד משמעותיות, סיכון אמיתי יגיע מתישהו". הירידות, שנמשכות מזה חצי שנה, כבר משפיעות על השיח בעמק הסיליקון, ולדבריו גם בישראל. "לחברות הצעירות זה אולי פחות משמעותי, אבל יותר מכך לחברות בשלבים מתקדמים - ואנחנו רוצים לשים יחד איתן דגש על תכנון יותר קפדני של תזרים המזומנים. אם בעבר היה נוח לחכות רבעון או שניים עד שמגיעים לאבן דרך לפני גיוס על מנת לשפר את השווי לא בטוח שמשתלם לחכות. כמו כן, היום אנחנו מסיטים את המשקולת מצמיחה מהירה לניהול קפדני של התזרים".

כך גם מנכ"ל סטארט-אפ הביו-טק האמריקאי Zymerge, אמר בראיון ל"בלומברג" כי לא היה צריך את 400 מיליון הדולר שגייס בתחילת החודש מסופטבנק. לדבריו, הוא עשה זאת לאור המצב בשווקים, משום ש"הזמן לגייס כסף הוא כשאנשים נותנים לך אותו" - והזמן הזה לא צפוי להימשך לנצח.

"חברה עם מודל עסקי חזק תשרוד"

ההצלחה של חברות ההייטק בעשור האחרון והריבית הנמוכה בשווקים הובילה עוד ועוד שחקנים חדשים להיכנס לשוק: קרנות הון סיכון חדשות, קרנות תאגידיות, פמילי אופיס (משרדים לניהול עושר משפחתי), אנשי עסקים, וכן משקיעים מוסדיים. המשקיעים חיפשו תשואה גבוהה יותר, ולכן הסיטו חלק מתיק ההשקעות שלהם לתעשיית ההייטק.

במקביל לכניסה של יותר ויותר כסף לשוק, סבבי הגיוס הולכים וגדלים משנה לשנה, ו"חדי-קרן", חברות פרטיות בשווי של למעלה ממיליארד דולר, כבר הפסיקו להיות מחזה נדיר. תחושת הדחיפות שמתחילה להיות מורגשת בתעשייה עלולה להוביל לירידה בהערכות השווי של החברות (שרבים טוענים שהן מנופחות) ובהיקף של סבבי הגיוס.

לצד החשש מהשפעות אפשריות של ירידות ממושכות בשווקים, יש מי שרואים בכך דווקא יתרון. בהנחה שהירידות יימשכו, וההון שמציף היום את שוק ההייטק אכן יפחת, ירידת השוויים הצפויה של חברות סטארט-אפ, והפחתת התחרות הן עבור יזמים והן עבור קרנות, עשויות להוות הזדמנות עבור השחקנים החזקים - למשל, אותן קרנות שמאחוריהם משקיעים חזקים, שלא נרתעים מירידות ומבינים כי הן מחייבות התנהלות אחראית, אך גם מזמנת הזדמנויות חדשות.

ארנון דינור, שותף בקרן 83North, לא מייחס חשיבות רבה להשפעות הפסיכולוגיות של הירידות בטווח הקצר, ומבקש להסתכל קדימה: "בטווח הרחוק יש מתאם בין השווקים, אבל כמו שאנחנו לא מתרגשים מעליות בטווח הקצר, אנחנו גם לא מתייחסים יותר מדי לירידות בטווח הקצר", אומר דינור. "בסופו של דבר אנחנו פועלים מנקודת הנחה שיהיה משבר, כי יש משבר בערך כל עשר שנים, ואנחנו עוד מעט שוברים את השיא של כל הזמנים בין משברים. זה לא יהיה אחראי למישהו בכלכלה המודרנית לא להיערך לאפשרות כזאת בשנים הקרובות", הוא מוסיף.

לדבריו, "טווח הזמן הנכון לבנייה של חברה הוא 10-15 שנה, והחברה תראה בחיים שלה ירידות ועליות בשווקים. ראינו את המשבר של שנת 2000 ושל שנת 2008, וככל הנראה עוד אחד ועוד אחד, אבל חברה שיש לה מודל עסקי חזק יכולה להסתדר גם בתקופות קשות".

דיבנר סבור כי הירידות בשווקים עשויות להוביל, בטווח הרחוק, להפחתה של הכסף הזמין להשקעות הון סיכון. "בשנים האחרונות יש יותר ויותר ויותר כסף שנכנס לשוק ההון סיכון ומחפש עסקאות, וההנחה היא שתמיד יהיה מי שישקיע בחברה. אבל ככל שהשוק הציבורי מתערער, הזרימה הזאת של כסף לשוק הפרטי תאט, וכסף יתחיל לצאת החוצה", הוא אומר.

למה שזה יקרה? כיוון שירידה בשווקים תוביל גופים להפחית את ההון שהם משקיעים בהון סיכון. גוף פיננסי שנכנס להשקעות הון סיכון מגדיר אחוז חשיפה קבוע - למשל, ש-5% מכלל הונו מושקע בהון סיכון. כאשר השווקים יורדים, השווי של כלל ההון של אותו הגוף יורד, וכך מהווים סכומי ההשקעה בהון סיכון משקל גבוה יותר בתיק ההשקעות הכולל. כדי לשמור על שיעור חשיפה של 5%, אותו הגוף יצטרך להפחית את ההון שהוא משקיע בהון סיכון, ולהתאימו לירידה בשווקים.

הקרנות ישמרו כסף להשקעות המשך

קרנות וחברות הייטק שנהנות בשנים האחרונות מזרימת הכסף הרב לתעשייה צפויות לסבול אם אותו הכסף ייצא מתחום ההון סיכון. במצבי מיתון, רבים בוחרים לעזוב אפיקי השקעה בסיכון גבוה, ולהתמקד בהשקעות זהירות יותר. "לפני שנה בערך היה פחד גדול שזה יקרה כי השוק התחיל לרדת גם כן, קרנות הון סיכון רצו לגייס כסף לפני שהשוק יקרוס, אבל המשבר נמנע", אומר דיבנר. "היום הירידות נראות יותר רציניות, וכל יום בו השוק יורד באופן מהותי עולם הסטארט-אפים וההון סיכון נהיה יותר לחוץ, כי הם יודעים שההון יהיה קצת פחות זמין משהיה בעבר", הוא מוסיף. לדבריו, ההשפעה ניכרת במיוחד בחברות בינוניות וחברות גדולות שצומחות בהתבסס על השקעות, צוברות נתח שוק גדול, אך אינן רווחיות, ולכן תלויות בכך שירכשו אותן כשיגיעו לרף מסויים.

כך למשל, הסטארט-אפ האנגלי, Blipper, שפעילותו היתה בתחום הבינה המלאכותית, נסגר לאחר שגייס 130 מיליון דולר לפי הערכת שווי של מיליארד דולר. בקרן האמריקאית Blossom Street Vetntures, המתמחה בהשקעה בחברות בשלבי ביניים, דיווחו כי שוויין של 77 חברות SaaS שבדקו ירד בקרוב ל-5%.

"דבר נוסף שקורה הוא שמשקיעי הון סיכון מגדילים את סכומי הכסף שהם משאירים לצורך השקעות המשך. קשה יותר לסמוך על כך ששחקן מבחוץ יבוא להשקיע בסטארט-אפ שצריך מזומן - שחקנים חדשים בהון סיכון, שנכנסו כי זו הייתה חגיגה גדולה וזה היה נראה כמו כסף קל, יתחילו לצאת מהשוק", הוסיף דיבנר. המשמעות של שמירת כסף להשקעות המשך היא פחות השקעות בסטארט-אפים צעירים, כלומר את ההשפעה של כך ניתן יהיה לראות רק בעוד כמה שנים.