שנה לרפורמת המס "הגדולה בתולדות ארה"ב": השפעה צנועה בלבד

12 חודשים אחרי שהקונגרס האמריקאי הנמיך את מסי העסקים וזירז את ההפחתות כדי ליצור בום של השקעות הון במפעלים, התוצאות מתבררות כצנועות במקרה הטוב.

מדד של השקעות העסקים עלה מוקדם יותר השנה, אבל הואט מאז. התנודות נבעו בחלקן לא ממדיניות המס אלא מהשינויים במחירי האנרגיה. בנוסף, משלוחי מיכון וציוד השתטחו מאז שעלו תחילה מוקדם יותר השנה, והעלייה בכושר הייצור התעשייתי היא צנועה.

"חבילת המסים לא הציתה בום בהשקעות העסקים", אמר גרגורי דייקו, הכלכלן הראשי לארה"ב בחברת הייעוץ אוקספורד אקונומיקס. "הייתה האצה, אבל אם להיות ישרים עם עצמנו, צריך להסתכל מתי היא התחילה ומה הניע אותה".

ממשל טראמפ העמיד את ההשקעות של העסקים במוקד מדיניות המס שלו, והרפובליקאים אומרים שהם יזמו את החוק הזה כדי לעודד עלייה בת קיימא בצמיחה הכלכלית. יותר השקעה מרחיבה את יכולת מפעלים לייצר יותר סחורות, ויש לה הפוטנציאל להגדיל את פריון העבודה, ואגב כך גם את השכר ואת התעסוקה.

לפי רוב האומדנים, המשק האמריקאי צמח בשנה היוצאת ב-3%, כלומר מהר יותר מקצב הצמיחה הממוצע בעשור האחרון. יוזמי חוק הרפורמה במס מהללים את הצמיחה הסולידית ואת הירידה באבטלה, אך יכולת המשק להמשיך את הקצב הזה תלויה בהשקעות העסקים.

יש חברות שמהמרות בגדול על התרחבות. בתחילת חודש זה, אפל הכריזה על פרויקט בטקסס שיעסיק 5,000 עובדים בהשקעה של מיליארד דולר, במסגרת התחייבות מוקדמת להשקיע 30 מיליארד דולר וליצור 20,000 מקומות עבודה בארה"ב בחמש שנים. חוק המס הציע לאפל ולחברת רב-לאומיות נוספות מידה של ודאות, והקל עליהן להשתמש ברווחיהן בחו"ל להשקעות בארה"ב.

"חלק גדול מזה הוא חלק מהרפורמה במס", אמר המנכ"ל טים קוק לערוץ החדשות של ABC בינואר. "ויש גם חלקים גדולים שהיינו מבצעים בכל מצב".

 הצמיחה קלה בכושר הייצור

לא כל החברות משקיעות

אבל התמונה בחברות אחרות מעורבת יותר. חברות מתחומי שונים, כמו בוסטון פרופרטיז (נדל"ן), ורייזון (טלקום), CSX (רכבות), Lowe’s (קמעונאות), וולקר הלת (ביטוח בריאות) ויונייטד קונטיננטל (תעופה), עצרו או האטו השקעות הון לצורך צמיחה, בכמה מקרים אחרי הגדלת ההשקעה בתחילת 2018.

ברוב החברות שמתכננות התרחבות עסקית, מסים הם רק חלק מהשיקול. מחזוריות כלכלית, ביקוש צרכני ואסטרטגיה לטווח ארוך חשובים בדרך כלל יותר.

למרות סכסוך הסחר עם סין ומסרים מעורבים מוושינגטון בנוגע להוצאה של הממשל ולנושאים אחרים, מנהלי חברות נשארו אופטימיים לגבי כלכלת ארה"ב בסקרים רבים. סקר מנכ"לים של חברות גדולות של השבועון "בארונ'ס" מצא שהתחזיות הכלכליות שלהם ירדו במקצת ברבעון השלישי, אך נשארו חיוביות. עם זאת, הסקר הזה גילה שתוכניות השקעות ההון (מיכון וציוד) ירדו. סקר נפרד של מודי'ס מצא שהעסקים חזרו וצמצמו את כוונות ההשקעה שלהם מאז האביב.

חברת הרכבות CSX הודיעה שהשקעת ההון שלה יורדת כאשר פרויקטים גדולים שקרובים להשלמה, ומקסום יעילות תפעולית, משאירים אותה עם כושר תפעול גדול לצמיחה גם ללא השקעה נוספת. המסים אינם משפיעים על תוכניות ההוצאה של יונייטד קונטיננטל מפני שפשיטת הרגל שלה בעבר חוסכת ממנה את תשלום המסים הפדרליים, מסרה דוברת של החברה. מנכ"ל ורייזון אמר לאחרונה שהחברה משקיעה ביעילות מוגברת כדי לעמוד ביעדים שלה.

מרבין אליסון, מנכ"ל Lowe’s, אומר שחברתו מבטלת פרויקטים בהשקעה של 500 מיליון דולר השנה, שלא עמדו ביעדי רווחיות ופריון משופר, או היו מחוץ לליבת העסקים של החברה, אבל היא מתכננת עלייה של 33% בהשקעותיה בשנה הבאה.

בחברת הנדל"ן בוסטון פרופרטיז, סמנכ"ל הכספים מייק לאבל מסר שהחברה מתכננת להשקיע בנכסי המשרדים שלה במשך חמש שנים, על רקע התיישנות הבניינים ובשל היענות לצורכי הדיירים. "לא שינינו את ההתנהגות שלנו בגלל הרפורמה במס", הוא אמר. "אנחנו ממוקדים באסטרטגיה שלנו כשאנחנו חושבים על השקעת הון".

"אנשים הולכים לצאת ולהשתולל"

חוק המס הנמיך את מס החברות ל-21% מ-35% והפחית מסים לעסקים פרטיים. פירוש הדבר הוא שהחברות שומרות על חלק גדול יותר מרווחיהן, מה שמגדיל את התמריץ שלהן להשקיע. בסעיף בחוק שנקרא גילום מלא, החברות יכולות להפחית עלויות רבות של הון מיידית מחשבון המס, במקום לרשום פחת ובלאי לאורך שנים. השינויים הללו מגדילים את תזרימי המזומנים ואת התשואה אחרי מס על השקעות.

"אנשים הולכים לצאת ולהשתולל בנושא הזה של גילום הוצאות", אמר הנשיא טראמפ כשחתם על החוק ב-22 בדצמבר 2017 והבטיח את "רפורמת המס הגדולה בתולדות ארה"ב".

מועצת היועצים הכלכליים של הנשיא מסרה שחוק המס ינמיך את עלות ההון בכ-9%, וכך יעלה את ההשקעה ב-9% מעל התרחיש שבו החוק לא קיים, בפיגור זמן מסוים. עד תום הרבעון השלישי השנה, ההשקעות הקבועות של העסקים מלבד נדל"ן למגורים עלו ב-6.8% מעל הנתון ברבעון השלישי של 2017 במונחים ריאליים.

"העניינים נראים פחות או יותר מפי שצפינו", אמר קווין האסט, היועץ הכלכלי הראשי של הנשיא.

בעיני הממשל, כמעט כל הגידול בהשקעות ההון של העסקים השנה הוא תוצאה של הרפורמה במס. אבל כבר ב-2016 ו-2017 נרשם גידול בהשקעות הללו, שנמשך גם השנה.

הגידול בהשקעות השנה גבוה מהממוצע של 4.3% בשנים הקודמות, אך היו להשקעות הללו תקופות חזקות יותר, למשל ב-2012 כשהן גדלו ביותר מ-13%. הגידול הממוצע בשנות הבום הטכנולוגי בסוף שנות ה-90 היה דו-ספרתי.

בנוסף, אם מוציאים מהחשבון השקעות בדוברות נפט ובליבת אנרגיה אחרת, הגידול בהשקעות ביתר מגזרי הכלכלה צנוע עוד יותר.

"אנשים רוצים סיבובי ניצחון ברורים או כניעה מהדהדת, ואין לנו את שניהם", אמר הכלכלן הרפובליקאי דגלאס הולץ-אייקין. "יש דברים משופרים, אבל לא נפלאים, וזה יכול להיות מתסכל".

חברות משתמשות בקיצוצי המס בדרכים אחרות - חלוקת דיבידנדים משופרים וקנייה חזרה של מניות מציבור, צעדים שמיטיבים בעיקר עם בעלי המניות.

"האפקט הצפוי של החוק הזה היה קיצוץ מס רגרסיבי גדול", אמר גרג לייזרסון, מנהל דסק מדיניות המס במכון המחקר השמאלני "מרכז וושינגטון לצמיחה שוויונית". "כל דבר כאן עולה בקנה אחד עם התוצאה הזו".

כמה אינדיקטורים מאותתים שההתלהבות של תחילת השנה כבר דעכה, אומרים כלכלנים.

הגידול השנתי במשלוחי מוצרים בני קיימא בכל חודש (להוציא מכירות מטוסים תנודתיות) רשם האטה לפני שחוק המס הועבר בקונגרס. לאחרונה הוא חזר לרמת הגידול של מחצית 2017, אומר מארק זנדי, הכלכלן הראשי במודי'ס. המשלוחים גדלים, אבל בקצב האיטי ביותר בשנה וחצי האחרונות בערך.

הגידול בהזמנות החדשות למוצרים בני-קיימא (לשימוש של יותר משלוש שנים) - מדד של ביקוש עתידי וצורך בהשקעות חדשות - היה באותו קצב של המשלוחים עד לפני כמה חודשים, כשהוא הואט משמעותית, ציין זנדי. בנובמבר, ההזמנות התאוששו.

ההשקעה הכוללת בכושר ייצור הייתה במתאם גבוה עם מחירי הנפט. חברות השקיעו באסדות קידוח ובציוד נוסף כאשר המחירים עלו מהשפל שלהם ב-2015 ו-2016.

"בארה"ב היום, ההשקעה השולית היא באר נפט", אמר אלכסנדר ארנון, אנליסט בכיר ב- Budget Modelבבית הספר לעסקים וורטון. "לכן, יש אמנם אפקט גדול לחוק המס במגזר האנרגיה, אבל לא רואים יותר פעילות רק בהתבסס על מחירי הנפט בכלכלה הרחבה".

מכון המס הנחשב לימני חזה עליות בנכסי הייצור ובתמ"ג שהיו כפולות ויותר מהתחזיות הרשמיות של הקונגרס. לפי המכון הזה, האפקט של הרפורמה במס יכול להתרחש רק בעוד 15 עד 30 שנים.