מערכת בחירות שמסיימת קדנציה של ממשלה שמחויבת להורדת מחירי הדיור, גוררת עימה לחצים לעליות מחירים. כך ניתן ללמוד משתי מערכות הבחירות שהתקיימו במהלך העשור הנוכחי, בינואר 2013 ובמארס 2015: בתקופה שבין הפצת המידע הראשוני על פיזור הכנסת, לבין קיום הבחירות, מחירי הדירות עלו בשיעורים ניכרים, בניגוד למגמה שהייתה לפני כן.
בעקרון מערכות בחירות לא אמורות להשפיע על מחירי דירות, וכך אמנם היה במשך כל המערכות שהתקיימו בשנות התשעים ובעשור הראשון של שנות האלפיים. מדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לא הראה שהוא מושפע מההכרזה על פיזור הכנסת, ולא ניתן להבחין בתזוזות חריגות שאירעו במהלך התקופות הללו. אך בשנים האחרונות המצב שונה - בעשור הנוכחי נבחרו ממשלות שהציבו את מחירי הדירות בחזית המדיניות שלהן ואת הורדתם כיעד מרכזי.
אחרי הבחירות של 2009 מונה אריאל אטיאס לשר השיכון ויובל שטייניץ לשר האוצר. אטיאס החל זמן קצר אחר המינוי להתבטא בנושא מחירי הדירות, ובאוגוסט 2009 הצהיר, כי הבעיה היא בעיקר בשיווק קרקעות מדינה. "במדינת ישראל צריך כל שנה קרקעות ל-40 אלף יחידות, אך היצע השוק הוא ל-25-30 אלף דירות. זה מה שגורם לעליית המחירים. מה שאנו עושים זה להוציא אלפי קרקעות, שיוקמו עליהן עשרות אלפי יחידות דיור", אמר בראיון לגל"צ.
שטייניץ מבחינתו, קידם את מה שכונה אז 'תוכנית הפטישים', שנועדה להכות במשקיעים באמצעות העלאת מסים. "עד עכשיו השתמשנו בהרבה פטישים של חצי ק"ג כדי לחבוט על ראש סוס המחירים, והיום אנחנו מוציאים מהתרמיל שלנו פטיש של 5 ק"ג כדי לתת מכה רצינית ומשמעותית במחצית השנייה של 2011 ולווסת את מחירי הנדל"ן. אנחנו שומרים בתרמיל שלנו פטיש של 10 ק"ג, אם נראה שהדינמיקה אינה משתנה", אמר שטייניץ במסיבת עיתונאים שקיים במאי 2011.
הזמנים עברו, המחירים עלו, והגיעה המחאה החברתית. ברבעון השלישי של אותה שנה המחירים ירדו מעט, ועד לסוף מאי שמרו על יציבות, מה שלא ניתן היה לומר על הקואליציה. במאי 2012 נערכה הצבעה על החוק לפיזור הכנסת.
מיד לאחר מכן ועד לבחירות לכנסת ה-19, שהתקיימו בינואר 2013 מחירי הדירות זינקו ב-8.7%.
מחירי הנדלן מזנקים לקראת בחירות
נתניהו נסוג והמחירים חזרו לעלות
לאחר הבחירות מונו יאיר לפיד לשר אוצר ואורי אריאל לשר שיכון. גם הם שמו דגש על מחירי הדירות, לפיד באמצעות תכנית מע"מ 0, אותה קידם במהלך 2014, ואריאל באמצעות תוכנית 'מחיר מטרה, שדומה במהותה למחיר למשתכן.
"אם נצא עכשיו החוצה ונתפוס עשרה אנשים ברחוב ונשאל אותם, 'מה הנושא הכלכלי שהכי מטריד אותך?', אין לי ספק שהתשובה תהיה דיור. 'האם תהיה לי, או לילדים שלי, אי פעם דירה משלהם'. מחירי הדיור בישראל הגיעו לרמות בלתי נסבלות, והפכו לאיום אסטרטגי על דור שלם. הדיור הפך להיות הכאב המרכזי של כמעט כל צעיר ישראלי, וגם של הוריו", אמר לפיד באסיפה הכללית של התאחדות בוני הארץ שהתקיימה בדצמבר 2013. לפיד יזם גם את הקמת החברה הממשלתית 'דירה להשכיר', והעלה את מיסוי הנדל"ן על משקיעים ועל תושבי חוץ.
במהלך קידומה של תוכנית מע"מ 0 ירד מדד מחירי הדירות בשיעורים נמוכים - ברבעון השני והשלישי של אותה שנה מחירי הדירות ירדו מעט - אלא שבספטמבר נתניהו, שתמך לאורך הדרך בתוכנית, שינה את עמדתו והודיע כי לא יתמוך בה.
ההכרזה גרמה לשינוי מיידי בשוק, שחזר לעלות. היה ברור שהממשלה לא תאריך ימים מאז הודעת נתניהו, ואולם רק בדצמבר פיטר נתניהו את לפיד ואת ציפי לבני מהממשלה, צעד שגרר אחריו את הבחירות במארס 2015, שהעלו את הקואליציה הנוכחית. מאז הודעת נתניהו על התנגדותו לתוכנית המחירים עלו ב-3.6% ומאז פיזור הכנסת ב-2.2%.
לא נוהרים לקלפיות, אלא רצים לקניות
מדוע הדפוס החוזר הזה של עליית מחירים מההודעה על פיזור הכנסת ועד הבחירות? בשני המקרים נרשמו התפרצויות של ביקושים כבושים: פיזור הממשלה ב-2012 הפיג סופית את התקווה בקרב רבים, שהממשלה תממש את המלצות ועדת טרכטנברג, להורדת מחירי הדירות, או תנקוט בצעד כלשהו להקלה על הזוגות הצעירים.
ב-2014 התפרצו ביקושים שהשפיעו לא רק על התקופה שבין ביטול מע"מ 0 לבחירות, אלא נכנסו עמוק לתוך 2015, שנחשבת לשנת השיא בהיקפי רכישת הדירות.
מה שמלמד, כי על אף שהנסיבות של שני המקרים היו שונות, פיזור הכנסת סימל לציבור את שבירת המדיניות הממשלתית וכניסה לעידן של חוסר ודאות, עד לכניסת הממשלה הבאה. לכן, עוד לפני שהוא נהר לקלפיות בהמוניו - הוא רץ לקנות דירות.
איך בוחרים מסלולי משכנתא (מחשבון)?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.