אחד הטרנדים הבולטים של השנים האחרונות בשוק ההון היה הנהירה של חברות ישראליות למסחר ב-ASX, הבורסה האוסטרלית - 20 חברות ישראליות נסחרות שם, והשווי הכולל שלהן הוא כ-1.2 מיליארד דולר אוסטרלי (כ-3.2 מיליארד שקל).
אולם אם מסתכלים על הנתונים יותר לעומק, מגלים שמתוך כל החברות, שלוש חברות גדולות מהוות למעלה ממחצית משווי השוק המצטבר, ויותר מכך: עשר מהחברות נסחרות היום במחיר מניה שנמוך ממחיר ההנפקה שלהן באוסטרליה.
את הנתונים הללו מציג רון בכלר (Ronn Bechler), מנהל חברת קשרי המשקיעים האוסטרלית Market Eye. בראיון ל"גלובס" הוא אומר, כי "למרבה הצער, היו מספר חברות ישראליות קטנות שנרשמו למסחר ב-ASX, לקחו את הכסף ולא מגיעות הרבה להיפגש עם משקיעים באוסטרליה. זה מקשה על החברות הישראליות הטובות שרוצות להירשם למסחר".
כלומר, לחברות הישראליות הקטנות יצא שם רע באוסטרליה?
"חלק מאלו שהונפקו לא עזרו, אבל זה לא אומר שהן לא חברות טובות - ייתכן שייקח להן זמן 'לזהור'. חשוב שהחברות המונפקות יעבדו נכון מההתחלה. הרי בכל מקרה תשקיעו הרבה זמן וכסף בתהליך, אז כדאי שתעשו את זה היטב".
נראה שלמרות זאת, התיאבון של המשקיעים האוסטרלים לחברות ישראליות קטנות עדיין קיים - לדברי בכלר, בביקורו בישראל הוא צפוי לפגוש 15 חברות, ומשקיעים באוסטרליה ביקשו ממנו לעדכן האם ישנן חברות מעניינות.
באופן כללי, החברות שביצעו הנפקות ראשוניות (IPO) באוסטרליה בשנה האחרונה, לא רק בקרב הישראליות, לא הניבו למשקיעים תשואות חיוביות יוצאות דופן. לדברי בכלר, "השוק היה טוב עד לפני חודשיים, ואז נהיה קשה יותר. זה נובע מסביבת המאקרו העולמית. שווי מניות הטכנולוגיה בארה"ב ירד והשפיע לרעה, והמשקיעים נהיו עצבניים יותר ומשכו כספים מהקרנות".
חברות ישראליות באוסטרליה
לעומת זאת, כלכלת אוסטרליה נמצאת לדבריו במצב טוב מאוד. "הממשלה הודיעה לאחרונה על מעבר מוקדם מהצפוי לעודף תקציבי, האבטלה בשפל של כל הזמנים, הריבית נמוכה. נכון שיש בעיות פוליטיות, אבל אוסטרליה נחשבת מדינה בעלת סיכון נמוך".
סביבת המאקרו הגלובלית משפיעה גם על שוק ה-IPO?
"בחודשים האחרונים נדחו כמה הנפקות ל-2019. בכל מקרה, חשוב לזכור שתהליך הנפקה לוקח כתשעה חודשים, זה לא תהליך מהיר".
הוא גם לא זול.
"נכון. צריך עורכי דין ורואי חשבון, והעלות היא כ-250 אלף דולר אוסטרלי. הברוקר שמלווה את ההנפקה מקבל לרוב בין 6%-8% מהכסף שמגויס, כאשר ככל שהגיוס גדול יותר, השיעור שלוקח הברוקר יורד".
התהליך הזה בכלל משתלם לחברות הישראליות הקטנות?
"יכולות להגיע גם חברות יותר גדולות. זה טוב אם החברה צריכה כסף לממן צמיחה. משקיעים מהסוג הנכון יוכלו לתמוך בחברה ביותר מסבב גיוס אחד. מעבר לזה, העובדה שחברה ציבורית נדרשת להיות שקופה טובה לעסקים שלה, כי יש לקוחות שרוצים לוודא שהמאזן מספיק חזק. לכן הנפקה יכולה להיות עסקה טובה.
"לפעמים, pre-IPO יכול לעזור (סבב גיוס באוסטרליה לפני הנפקה, ש'ח'ו'): החברה מגייסת סכום קטן יותר, ואחרי שנתיים בערך תוכל לעשות IPO, וזה כבר יהיה לה קל יותר, כי יש לה כבר משקיעים וגם השווי שלה אמור לגדול".
בדרך כלל, החברות הישראליות הגדולות יותר מסתכלות על הנפקה בנאסד"ק.
"נאסד"ק זה נהדר, אבל חברה צריכה להיות רלוונטית, וכדי להיות רלוונטית, ושהקרנות שם יסתכלו עליה, היא צריכה להיות בשווי של מיליארד דולר. באוסטרליה חברה יכולה להיות רלוונטית גם בשווי של 100 מיליון דולר אוסטרלי (270 מיליון שקל). חברה יכולה לגייס ב-ASX, לצמוח ואז להירשם למסחר גם בנאסד"ק כשהיא מגיעה לגודל מעניין".
הבורסה בת"א לא רלוונטית?
"אני חושב שיש לה תפקיד. יש מעט מאוד חברות אוסטרליות שנסחרות רק בבורסות זרות ולא באוסטרליה. בדומה, אני לא רואה סיבה למה שחברות ישראליות לא ייסחרו במקביל בבורסה בת"א".
מה היתרון של הבורסה האוסטרלית על פני בורסות אחרות בעולם?
"אוסטרליה היא שוק הפנסיה הרביעי בגודלו בעולם. יש פנסיית חובה ומיליארדי דולרים זורמים למערכת כל שנה. זאת אחת הבורסות הגדולות בעולם, עם היקפי מסחר גדולים וקהילת משקיעים גדולה, והרגולציה יציבה".
מחפש עוד חברות ישראליות
חברת Market Eye שבכלר עומד בראשה מנהלת קשרי משקיעים לחברות ציבוריות ב-ASX, ובין לקוחותיה גם חמש חברות ישראליות. ככל שזה תלוי בו, מספר החברות הישראליות שהוא יטפל בהן יגדל: "אני רוצה להביא חברות ישראליות טובות לאוסטרליה ולעזור להן לצמוח, גם חברות גדולות יותר. יש משקיעים שרוצים להשקיע בחברות טובות, ואם אמצא בביקור הזה עוד חברה או שתיים, זאת תהיה הצלחה מבחינתי".
בכלר מציין שאנשי Market Eye מכירים משקיעים ממדינות שונות ומסוגים שונים. "אנחנו יודעים מהן הדרישות של כל אחד ומתאימים בין החברות למשקיעים לפי השווי, הסקטור, הנזילות, האם מדובר בחברת ערך או צמיחה וכדומה. זה קצת כמו להיות שדכן. להנהלות החברה זה חשוב, כי ככה הן מתקשרות עם מי שצריך ולא עם כל אחד".
מהם הסקטורים שמעניינים היום את המשקיעים באוסטרליה?
"משקיעי הריטייל היו רגילים להשקיע במניות כרייה ואנרגיה, שבהן משקיעים על בסיס מה שידוע היום, אך התוצאה בסופו של דבר היא או שיש או שאין. זה דומה לחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים, כשעוד לא יודעים אם הטכנולוגיה תצליח. המשקיעים מתעניינים גם בתחומי הצריכה והתעשייה באופן כללי. וכמובן, חברות עם תזרים מזומנים טוב בולטות תמיד בסביבה תנודתית".
חברות ישראליות קטנות מאוד שהנפיקו לפני שנתיים כבר לא יתקבלו היום באותה קלות על-ידי המשקיעים.
"חלק מהבעיה ההיסטורית הייתה שיש מספר משרדי עו"ד בישראל שעובדים עם הרבה חברות טכנולוגיה קטנות, והם אמרו להן שאפשר לגייס באוסטרליה ודחפו את החברות. הברוקרים באוסטרליה אמרו 'כן, אפשר, בואו לגייס'. ואז מה?
"היום, השוק יותר מתוחכם. חברות ישראליות צריכות סיבה טובה להירשם למסחר ב-ASX מעבר לגיוס כסף: צמיחה באסיה, לקוח אוסטרלי פוטנציאלי גדול, מו"פ באוסטרליה. משקיעים רוצים לדעת שהחברה מגיעה לאוסטרליה יותר מאשר למצוא מקור להון".
מה ההמלצות שלך לחברות ישראליות שרוצות להנפיק באוסטרליה?
"ראשית, כאמור, צריך סיבה לגייס באוסטרליה. השאלה הראשונה שהמשקיעים שואלים היא למה דווקא ב-ASX, ותשובה כמו 'שווי גבוה יותר מגיוס בבורסה אחרת' לא טובה, ויכולה לייצר רתיעה.
"שנית, הנהלת החברה צריכה להגיע לאוסטרליה כל שלושה חודשים להיפגש עם המשקיעים. צריך גם דירקטוריון טוב שכולל אנשים מוכרים בשוק ההון האוסטרלי - זה מושך כסף.
"יש להגיע למשקיעים הנכונים: אני מסתכל על חברת מאזני שקל שהונפקה לאחרונה, זאת חברה מצוינת, טכנולוגיה נהדרת, דירקטוריון טוב והנהלה אמינה, אבל המניה נפלה 30% בשבועיים. למה? אני חושד שבהנפקה נכנסו משקיעים לא נכונים, והם מוכרים מניות. הרי בעסקי החברה לא השתנה דבר.
"ההמלצה האחרונה היא למצוא את היועצים הטובים ביותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.