"אני לבד בבית הלבן, מסכן שכמותי": תובנות מחג המולד של דונלד טראמפ

קולמן לויד, בת שבע, מתגוררת בעיר לקסינגטון, במדינת דרום קרוליינה, בדרום ארה"ב. ערב חג המולד היא ייחלה לסנטה קלאוס. מתי הוא יגלוש דרך הארובה בבית הוריה? היא רצתה לדעת בדיוק איפה הוא.

העיתון המקומי "פוסט אנד קורייר" מדווח, שב-6:30 בערב, שעון החוף המזרחי, "אפשר שסנטה היה בארובה במזרח התיכון, או אולי על מזחלתו, בדרך לאפריקה או למזרח אירופה. לויד רצתה לדעת איפה הוא נמצא בדיוק".

מסורת רבת שנים של קריצה חגיגית מזמינה ילדים להתקשר אל פיקוד האוויר והחלל של צבאות ארה"ב (NORAD) ערב החג. הפיקוד מבטיח לעקוב אחר תנועות סנטה, ולדווח עליהן לכל המעוניינים. קולמן טילפנה אפוא אל הפיקוד. היא נשאלה מיד אם הייתה רוצה לשוחח עם נשיא ארה"ב. הוא בוודאי יידע.

"לויד ישבה על רצפת המטבח בבית הוריה במשך שש דקות, והמתינה. לא נשמעה שום מוסיקה במהלך ההמתנה, רק שתיקה. היא הניחה שאולי יבקע לבסוף קול מוקלט, אם בכלל.

"ואו-אז היא שמעה את ההגייה הניו יורקית.

"קולו של טראמפ, שהסב בלשכה הסגלגלה בוושינגטון, בקע פתאום ממערכת ההגברה במטבחה של משפחת לויד.

"'את עדיין מאמינה בסנטה?' הוא שאל.

"'כן, אדוני', השיבה קולמן.

"'מפני שבגיל שבע, זה שולי (marginal), נכון?'

'קולמן מעולם לא שמעה את המלה הזו, marginal.

"'כן, אדוני', היא השיבה."

וושינגטון קרה ואפורה

הנה כי כן, בהתקדש החג, כאשר מיליוני ילדים בבתי אב באמריקה התענגו על הציפייה למתנות סנטה, ועצי חג המולד נצצו בבתי הוריהם ובחצרות שכניהם, ומוסיקת חג ערבה התנגנה מכל עבר, ולפחות חלק התכוננו לקראת מיסת חצות בכנסיותיהם, והלהבות ריצדו באח, אמריקה שמעה שנשיאה ניסה להניא ילדה בת שבע מלהאמין בסנטה.

לא ידוע לנו כמה שיערות נתלשו בחדר העיתונות של הבית הלבן, אבל מותר לקוות שנשארו קצת על הפדחת בשביל יום החג עצמו. הנשיא לא התכוון להיות בבית הלבן, או בוושינגטון הבירה, בחג המולד, או בימים האחרונים של השנה. וושינגטון קרה ואפורה, והבית הלבן ריק מרוב עובדיו. מועדון הגולף שלו בפלורידה קרץ לו ממרחקים. הוא תכנן חופשה בשמש הפלורידיאנית הנעימה של שלהי דצמבר.

הוא נשאר בבית הלבן באשמתו שלו: הוא החליט לריב עם הדמוקרטים בקונגרס. אם הם לא יצביעו לטובת הקצבה של חמישה מיליארד דולר "לבניית חומה" נגד מהגרים על גבול מקסיקו, הוא לא יחתום על הארכה של חוקי הקצאות למימון הממשלה. בחצות של יום ו' שעבר, הממשלה הפדרלית נטולת המזומנים נסגרה חלקית. הוא לא היה יכול לעלות על המטוס הנשיאותי ולעוף אל ארץ השמש, כאשר עובדי ממשלה חדלים לקבל את הצ'קים שלהם (משולמים בארה"ב על בסיס שבועי, או דו-שבועי).

המרחק בינו לבין המציאות

מה עושה נשיא בודד ומדוכדך בבית הלבן, בחברת דיוקנאותיהם של ארבעים-וארבעה קודמיו? מצייץ, כמובן. בשעה שאמריקה מעדיפה ללגום אגנוג חם (משקה חלב מסורתי של החג), להוסיף קלוריות, ולהתענג על חברתם של בני משפחה שאינם מזדמנים אלא פעם או פעמיים בשנה, הנשיא התעקש להקניט ולהסיח את הדעת. "אני לבד בבית הלבן", הוא כתב, והוסיף בלגלוג עצמי קל, "מסכן שכמותי".

"המצב בארצנו מחפיר", צייץ הנשיא, "אבל שיהיה לכם חג מולד שמח".

חג המולד בלוח השנה האמריקאי הוא זמן של אהבה ושל חמלה, של התקרבות ושל רעות. ביום הזה, נשיאים מניחים לפוליטיקה, פותחים את זרועותיהם, מחבקים, מחייכים ומרעיפים מתנות. ביום הזה הם התגלמותו של סנטה קלאוס עלי אדמות.

אנשי יחסי הציבור של נשיאים מתקשים לא פעם לשווק אותם באריזה נוצצת בימים כתיקונם. אבל מה קל יותר מאשר להפוך נשיא אמריקאי לעץ מהלך של חג המולד?

התנהגותו של הנשיא בעונת החגים הזו היא יותר מאנקדוטה. היא משקפת מצב דעת, שהמרחק בינו לבין המציאות מתחיל לגדול במידה המעוררת אי-נוחות גם אצל בעלי ברית. נשמעת עכשיו יותר ויותר השאלה איך להגיע אליו, איך להתייצב בשדה הראייה שלו, איך לנהל אתו שיחה רציונלית, איך להביע אי הסכמה, או להשיא עצות המנוגדות לאינסטינקטים שלו.

שר ההגנה ג'יימס מאטיס ניסה. הנשיא חדל להאזין לו, וקרא לו "דמוקרט", בראיון טלוויזיה. מאטיס הודיע בסוף השבוע שעבר על כוונתו לפרוש בסוף פברואר. הנשיא רתח מכעס שמכתב ההתפטרות של מאטיס קיבל סיקור רחב בתקשורת. ערב החג הוא הודיע, שמאטיס מפוטר על המקום. סגנו, ללא כל ניסיון צבאי, יתפוס את מקומו זמנית. לארה"ב יש עכשיו ממשלה בלי שר הגנה, בלי שר משפטים, בלי שר פנים (הממונה על קרקעות המדינה), בלי ממונה על איכות הסביבה. בבית הלבן אין ראש סגל לבית הלבן, מפני שהקודם פוטר, ולפי שעה יש רק ממלא מקום זמני.

קדימה, אל סתיו 2017

בערב חג המולד קצר הנשיא את פרי העצבנות שהוא עורר בשוקי הכספים. אין קושי לנחש שהא חרק שיניים, כאשר שמע, בסוף יום מסחר מקוצר, שהבורסה רשמה את הירידה הגדולה ביותר (בנקודות) באיזשהו ערב חג מולד. באופן רגיל, ירידות בורסה אינן נפקדות על נשיאים, בייחוד כאשר אנחנו יודעים את המידה שבה אלגוריתמים מחליטים מה למכור ומתי. אבל הנשיא הזה יצר ציפיות בורסה עוד בימים הראשונים של נשיאותו, והשתמש בעליות הגדולות של 2017 כדי להמחיש את הצלחותיו. ערב החג, האינדקס ירד אל רמתו מסתיו 2017.

מה שחזר והעניק לנשיא את הרשיון להטיל את האשמה על הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב. לפחות למקצת האשמה היה ראוי שר האוצר שלו, סטיב מנושין, אשר הבהיל את השווקים שלא לצורך ערב החג, כאשר רמז על בעיות נזילות בבנקים הגדולים. אבל לפי שעה הנשיא אינו רומז על כוונות להיפטר משר האוצר. "הוא בחור נבון", אמר טראמפ בשיחה עם עיתונאים במהלך החג.

במדיניות החוץ יש סימנים של תסיסה בתוך מפלגתו של הנשיא, אם כי הכול זהירים מאוד. איש אינו רוצה להיות על הכוונת של טראמפ. הסנאטור הוותיק לינדזי גרהם, שפעם היה יריב מושבע של הנשיא, לפני שהתחיל לשחק איתו גולף ולדבר בשבחו, ניסה את כוחו בעדינות ערב החג. אם הנשיא יבחר כיוון שונה, הוא אמר, הוא ימצא תמיכה ניכרת בשתי המפלגות. אכן, צריך קצת לנבור בחיווי הזה, כדי למצוא את הגרעין הקשה: הזהרה שהנשיא עומד לאבד תמיכה מצד סנאטורים רפובליקאים.

זו עכשיו שאלת המפתח בוושינגטון: האם התנהגותו האישית הלא-מובנת של דונלד טראמפ מתחילה להחליש את תמיכת מפלגתו. היש נקודה שבה תפקע אפילו סבלנותם הארוכה של הרפובליקאים? אין זה מן הנמנע שאנחנו נתקרב לדעת את התשובה עוד לפני סוף החורף. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny