הצי השישי: לא בטוח שנפקוד את חיפה אם חברה סינית תנהל הנמל

באיתות פומבי ראשון, מזהיר ממשל טראמפ את ישראל לא להפקיד את ניהול נמל המפרץ, הצמוד לנמל חיפה, בידי חברה סינית. ההסכם בין ישראל לחברה הסינית לניהול נמלים SIPG, שלפיו תחל החברה לנהל את נמל המפרץ ב-2021, מעורר דאגה בממסד הביטחוני של ארה"ב. כך אמרו ל"גלובס" עוזרי מחוקקים בקונגרס.

גורמים ישראלים בירושלים ובוושינגטון נרמזו, שהצי השישי יפסיק לפקוד את נמל חיפה, יעד קבוע של אוניות הצי, אם ישראל לא תבטל את ההסכם עם הסינים, אמרו המקורות. שגרירות ישראל בוושינגטון נמנעה ממתן תגובה.

לדברי המקורות, ארה"ב תומכת בהרחבת קשרים הכלכליים של ישראל עם כל מדינת תבל, ובהן סין, והיא מבינה את האטרקטיביות של השוק הסיני לכלכלה קטנה יחסית כישראל. אך הממשל מצפה שישראל, עם יחסיה המיוחדים עם ארה"ב, תבין, כי סין היא איום ביטחוני על ארה"ב לא רק באגן האוקיינוס השקט אלא בכל מקום בעולם.

דובר במטה של הצי השישי בנאפולי לא הוציא מכלל אפשרות נתק בין הצי לבין נמל חיפה. בתשובה על שאלת "גלובס" בשבוע שעבר האם ארה"ב מודאגת מהנוכחות הסינית העתידית בנמל חיפה, אמר הדובר, קומנדר (סא"ל) קייל ריינס: "אוניות הצי השישי פוקדות לעיתים קרובות את נמל חיפה, הן לאימונים משותפים עם חיל הים הישראלי והן לביקורי נמל (שגרתיים). אין שום שינוי בשגרת הפעילות שלנו עם ישראל. השותפות שלנו עם ישראל איתנה. (אך) אינני יכול לנבא מה יקרה או לא יקרה ב-2021".

גורמים ישראליים אמרו שהם מודעים להתראה האמריקאית וכי ממשלת ישראל החליטה לבחון מחדש את ההסכם עם בייג'ינג. לפחות ישיבה אחת של הקבינט המדיני-בטחוני עסקה בנושא בסוף נובמבר, והוזמנו אליה שר הכלכלה, אלי כהן ובכירים באוצר. לדברי הגורמים טרם התקבלה החלטה, אך נמשכים דיונים בלתי פורמליים, עם תשומות מפקידים אמריקאים.

בוושינגטון נשמעו הערכות, שישראל תנסה, כנראה, להיחלץ מההסכם עם החברה הסינית במאמץ להימנע מהתנגשות פומבית עם ממשל טראמפ. בקרב מקבלי החלטות בישראל יש הסכמה כמעט כללית שצריך להימנע משערוריה כגון זו שפרצה בעקבות התנגדות ארה"ב למכירת מטוסי אתראה מוקדמת (AWACS) של תע"א לסין ב-2000. בעקבות ההתנגדות, ביטלה ישראל את ההסכם ושילמה לסין 350 מיליון דולר. "אני אופטימי שהדברים לא יגיעו לכלל משבר כזה", אמר אחד מעוזרי המחוקקים.

אך גורם סיני אותת בשבוע שעבר, כי בייג'ינג אינה מתכננת לשבת בחיבוק ידיים מול ניסיון לשנות או לבטל את החוזה עם ממשלת ישראל. ליו נאיה, עמית מחקר במכון ללימודי מערב אסיה ואפריקה באקדמיה הסינית למדעי החברה, אמר שהבחינה המחודשת של ההסכם נובעת משיקולים פוליטיים טהורים.

"הסיבה לכך שארה"ב רוצה שבעלת בריתה תבחן שוב את ההסכם היא מאמץ להכשיל את שיתוף הפעולה בין סין לבין ישראל", אמר ליו. "זו השיטה שבה משתמשת וושינגטון בעקביות כדי להחניק את הפעילויות הבינלאומיות של סין". הוא רואיין ב"סאות צ'יינה מורנינג פוסט", ב-17 בדצמבר.

על המחלוקת המסתמנת בין ישראל לארה"ב בסוגיית נמל חיפה דיווח בראשונה "ג'רוזלם פוסט".

ביטויים למורת הרוח האמריקאית מהנוכחות העתידית של חברה סינית במתקן אסטרטגי ישראלי, שמשמש לפעמים יעד לאוניות הצי השישי, החלו להופיע באמצעי תקשורת אמריקאים, שחלקם תומכים בממשל טרמאפ.

מאמר באתר החדשות "וושינגטון אקזאמינר", שופר קונסרבטיבי בעל השפעה, הזהיר בשבוע שעבר: "ישראל היא בעלת ברית קרובה של ארה"ב. בכל זאת, הקשרים המעמיקים והולכים בין ישראל לסין אינם עולים בקנה אחד עם האינטרסים האמריקאים. ממשל טראמפ חייב לגנות זאת".

"אם ישראל תוסיף להדק קשריה עם סין, ארה"ב חייבת לצמצם את קשריה הצבאיים, המודיעיניים והטכנולוגיים עם ישראל", כותב האתר, שנמצא בבעלות המיליארדר פיליפ אנשוץ. "זה צעד משמעותי, אך החשש (מקשרי ישראל עם סין) הוא אמיתי מאוד... חיל הים האמריקאי מודאג, בצדק, שהסינים ישתמשו (בנמל חיפה) כבסיס לפעולות מודיעינות... אבל זה רק קצהו של הקרחון".

"מטרידים יותר מפרשת חיפה הם היחסים שהולכים ומתהדקים בין תעשיות ההיי-טק הישראליות לבין סין", מוסיף "וושינגטון אקזאמינר". "סין תנצל את גישתה לחברות אלה כדי להניח ידה על תוכנות וחומרות מוגנות בפטנטים, לרבות תוכנות פרי של מו"פ אמריקאי. שוב, הגישה הזו (להיי-טק ישראלי) מנוגדת באופן בסיסי לאינטרסים של ארה"ב.

"הספקות האלה משקפים חששות כבדים עוד יותר בוושינגטון", כותב עוד האתר. "שוררת דאגה שטכנולוגיות צבאיות אמריקאיות, שסופקו לישראל, כגון מטוסי אף 35 (המטוסים החמקניים), עלולות למצוא יום אחד את דרכן לסין".

ההסכם למסירת תפעול נמל המפרץ בחיפה לחברה הסינית נחתם ב-2015, אך המחלוקת סביבו החלה להתפרץ רק בחודשים שחלפו, יותר משלוש שנים לאחר שיבשה הדיו על המסמך. מדוע? אחת מהסיבות העיקריות היא הרעת היחסים בין וושינגטון לבייג'ינג, שצברה תאוצה עם כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן והחלטתו לנהל מלחמת סחר בלתי מתפשרת עם הסינים.

תת-אלוף (במיל.) אסף אוריון, שהיה ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באגף התכנון במטכ"ל, וכיום עמית צבאי במכון וושינגטון למדיניות מזרח-תיכונית, אמר ל"גלובס", כי ישראל נקלעה לתחרות בין שתי המעצמות הגדולות בתבל על נתיבי ים ונכסים אסטרטגיים אחרים. "אנחנו צריכים להיזהר לא להימחץ בין שני הענקים", כדבריו. מתכננים בפנטגון נתנו דעתם לכך, שבעוד שסין קנתה לה דריסת רגל בנמל חשוב בחוף המזרחי של הים התיכון, קיבלה רוסיה זכיון ל-49 שנה לנמל טרטוס בסוריה. שתי ההתפתחויות האלה נתפסות בוושינגטון כקריאת תיגר על ארה"ב, הוא אומר.

גורם ישראלי אחר אמר ל"גלובס", כי האופי הנפיץ של הנשיא הנוכחי גורם למקבלי החלטות בישראל לחשוש מאפשרות שהוא יזעם על "כפיות טובה" ישראלית אם יקבל דיווח לא אוהד, מהפנטגון למשל, על הנוכחות הסינית בחיפה. "בהבל פה הוא עלול לקלקל תשתית שנבנתה במשך עשרות שנים", אמר הגורם. "החשש הזה קיים כבר מזמן, אך ההחלטה המפתיעה, שכאילו נשלפה מהמותן, להוציא את החיילים האמריקאים מסוריה, ניערה אנשים. ישראל לא יכולה לסמוך על כך שג'ארד קושנר יהיה במקום המתאים ובזמן המתאים כל הזמן. אסור להסתבך (עם טראמפ) וליטול סיכונים רק בגלל האופקים הכלכליים-עסקיים שסין פותחת לישראל".

אוריון אומר, כי ישראל צריכה להביא בחשבון איך נתפסים מהלכיה מול סין בארה"ב. נכון אמנם, שספינות של חיל הים האמריקאי עוגנות לפעמים גם בנמלים סיניים, אך ישראל צריכה להבין שיחסיה עם ארה"ב הם העדיפות הראשונה במעלה. אוריון מציין שישראל אינה יכולה להתעלם מהתועלת הפוטנציאלית הגדולה ביחסים כלכליים עם סין, אך היא אינה יכולה לקפוץ ליחסים עמה בעיניים עצומות. זו שאלה של ניהול סיכונים, של הסתכלות חכמה, אומר אוריון. מצד אחד - המשאבים ההוניים הגדולים, השוק העצום; מצד אחר - נכונותה של סין להשתמש במנופים כלכליים להשגת מטרות מדיניות (טייוואן, טיבט). ויש בעיה של ריגול סיני. הוא ציין, שבשלב זה קיים בישראל חסר במומחיות מוסדית לטיפול בסוגיות הקשורות בסין.

בעיית הפעילות הסינית בישראל החלה לחדור לשיח הישראלי בשנה החולפת, במידה לא מעטה בזכות פרופ' שאול חורב, ראש מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה ולשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, סגן מפקד חיל הים ומפקד שייטת צוללות. הנושא הסיני נדון בכנס שערכו מרכז חיפה ומכון האדסון ב-22 באוגוסט השנה.

נייר עבודה שכתבו חורב ודאגלס פיית, לשעבר תת-שר ההגנה האמריקאי לענייני מדיניות, בעקבות הכנס, העלה את הנקודות הבאות:

בעיני הצי האמריקאי, שת"פ עם חיל הים הישראלי נעשה אטרקטיבי יותר בעקבות ההתפתחויות האסטרטגיות במזרח הים התיכון, אך החוזה שנחתם עם החברה הסינית לניהול נמל המפרץ בחיפה מגביל את השת"פ הזה ואולי מוציאו מכלל אפשרות.
למדיניות סין לבניית נמלים ותפעולם ברחבי תבל יש תמריצים כלכליים, אך יש לה גם ממדים פוליטיים וצבאיים.
ישראל חייבת להחליט באיזו מידה היא רוצה להכניס את סין לפעילות כלכלית בישראל ובה בעת לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה.
בישראל אין גוף בין-משרדי לבדיקת הצעות להשקעות זרות, לא רק מבחינה עסקית אלא גם מבחינה ביטחונית.
ישראל צריכה לבדוק את החוזה לניהול נמל המפרץ בחיפה ולהכניס בו שינויים מתאימים כדי לצמצם, אם לא לבטל, את הסיכונים שכרוכים בו.

אדמירל גארי ראפהד, לשעבר ראש אגף מבצעים בצי האמריקאי, אמר באותו כנס, כי הוא מצדד בהרחבת שיתוף הפעולה בין הצי השישי לחיל הים הישראלי, אך "הנוכחות הסינית המשמעותית" בנמלים בישראל מסכלת זאת. לדבריו, המפעילים הסיניים של הנמל יוכלו לנטר מקרוב את תנועת האוניות של הצי השישי.

פרופ' חורב אמר ל"גלובס": "מדינה אינה יכולה להפריט את עצמה לדעת. נמל הוא תשתית אסטרטגית חשובה. בלי קשר לנכונות הצי השישי להקים בחיפה בסיס ביתי, נמל כזה לא מפריטים.".

אך כשהאמריקאים מביעים חששות, ישראל צריכה להתייחס אליהם, אמר חורב. הוא הדגיש: "כשבעל הבית דורש - מקיימים".

חורב ציין, כי אינו מאשים את שר התחבורה, ישראל כץ, שחתם על ההסכם עם הסינים. "תפקידו לקדם את האינטרסים של משרד התחבורה כפי שהוא מבין אותם. הבעיה היא, שחסרה ראיה לאומית. אין גורם שירכז את החשיבה האסטרטגית של ישראל".

איך יוצאים מהבוץ?

חורב: "אנו צריכים לשבת מול הממשל בארה"ב ולברר בצורה דיסקרטית, לא מעל דפי העיתונים, איך להשביע את רצון ארה"ב. נקודת המוצא היא: אנו לא רוצים עימות עם האמריקאים".

צריך להדגיש שבישראל נשמעות גם דעות אחרות. בראיון לשלומית לן במגזין G, ב-15 דצמבר, נשאל רב-חובל יגאל מאור, מנהל רשות הספנות והנמלים, מה דעתו על התנגדות ארה"ב לנוכחות סינית בחיפה.

תשובתו: "גורם אמריקאי רשמי אמר לי שאין לזה שום בסיס... אבל אם הם אכן מתנגדים, אני לא חושב שזו חכמה לבוא ולהגיד לי - אצלך אסור שסינים יתפעלו נמל, כאשר בארה"ב יש שלושה טרמינאלים סיניים..."