בשבועות האחרונים, ממש בסוף 2018, חלה ירידה חדה במספר התאונות הקטלניות באתרי הבנייה. אם היו התאונות נמשכות בקצב שבו התרחשו בתחילת השנה, עוד היינו חלילה מסיימים את 2018 עם מספר הרוגים דומה לזה שהיה ב-2016 - 50 איש.
גם כך, לא מדובר במגמת ירידה בהסתכלות שנתית. ב-2017 נהרגו באתרי בנייה 35 בני אדם, וב-2018 נהרגו 41, בהם שלושה עוברי אורח והשאר פועלים.
על הסיבות לתאונות הרבות כבר כתבנו כאן בעבר בהרחבה - היעדר פיקוח, היעדר אכיפה, היעדר מיצוי דין עם קבלנים ויזמים שנוהגים ברשלנות.
השאלה היא האם עתה מסתמנת ירידה אמיתית של מגמה, ומה הסיבות לה. האם מקורה בקמפיין רחב ההיקף של ההסתדרות, והאיום לפתוח בשביתה, שהביא לעלייה חדה במודעות לתאונות ובקידום חקיקה? על רקע חקיקה שקודמה במקביל? על רקע העלייה במודעות?
"אני מרגיש שעלינו על כיוון, וזה ממש קרה בזמן האחרון", אומר ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני).
בזכות מה?
"בזכות כמה גורמים. האחד זה משרד העבודה והרווחה שלקח כיוון בעניין הזה. זה לקח די הרבה זמן אבל הוא הבין שאין ברירה. הגורם השני, שמאוד חשוב, היה סיפור ההסתדרות. בזכות ההתערבות של אבי ניסנקורן אישית, כל דבר שהיה לוקח חודשים ארוכים, עכשיו לוקח חודש. למשל נושא החברות הייעודיות למנופאים - זה רץ קדימה בקצב הרבה יותר מהר בזכותם. זה עבר בכנסת קריאה ראשונה ממש לפני הפיזור, וזה חשוב כי ברגע שתהיה הכנסת החדשה זה מיד עובר הלאה לקריאות שנייה ושלישית. יש המון שיתופי פעולה שנוצרו בחודשים האחרונים.
"מבחינת חקיקה, העברנו את חוק עוזרי בטיחות שהוא דרמטי, ואני סופר ימים עד שייכנס למימוש. אני מאוד לוחץ את משרד העבודה להוציא מהר את התקנות שיעשו מהפכה בנושא הנפילות מגובה - אחת זה הפיגומים בתקן בינלאומי, ושתיים זה עיטוף בתים ברשתות. בחלומי כל בית עטוף ברשת. אם נעשה את זה כבר הורדנו הרבה מהתאונות. החוק השלישי זה המנופאים".
אז לדעתך יש מגמה ברורה של ירידה והיא תימשך?
"אנחנו במומנטום מאוד חיובי, אבל קבעתי לעצמי לפני שנתיים וחצי יעד שנרד מתחת ל-10 הרוגים בשנה, כי אין 0 בדברים האלה, וצריך להגיע לשם".
עו"ד גדיר ניקולא מקו לעובד, מסכימה עם דבריו של בן ראובן. לדבריה "בחודשיים האחרונים - נובמבר-דצמבר - אנו רואים שהעלייה שאפיינה את עשרת החודשים הראשונים של השנה, נבלמה מעט (בתקופה זו נהרג עובד, לעומת 8 עובדים בתקופה המקבילה ב-2017 ולעומת 9 עובדים בתקופה המקבילה ב-2016; הי"ל). אנו מקווים כי נתונים אלו אינם אקראיים, אלא תוצר ישיר של הלחץ שהופעל במהלך החודשים האחרונים, והגיע לשיאו בהבטחות משרדי הממשלה במכתבם מיום 5.11 להסתדרות, בנקיטת שורה של מהלכים שיגבירו את האכיפה וההרתעה בתחום, ובכללם תוספת 60 תקנים למינהל הבטיחות, החלת התקן האירופי לפיגומים, הרחבת סמכויות רשם הקבלנים לשלילת רישיון קבלן, כמו גם קביעת תנאים להכרה בקבלן מוכר לצורך עבודות בנייה ממשלתיות, על בסיס הרקורד הבטיחותי שלו".
ראובן בן שמעון, מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה, סבור שהלחץ הציבורי תרם גם הוא לירידה במספר התאונות. לדבריו "הלחץ הציבורי והתקשורתי מוביל ומחלחל לשינוי בתודעה אצל הקבלנים. הם מבינים שהם עלולים לשלם מחיר כלכלי ולהפסיד במכרזים ממשלתיים ולמצוא את הפעילים מפגינים מול בתיהם של מנכ"לי החברות. הציבור כבר איננו אדיש למותם של הפועלים שהשנה בפעם הראשונה הפכו לשיחת היום ולהתעניינות ציבורית חסרת תקדים".
מה צריך לקרות בשנה הבאה?
בן ראובן: "בכנסת הבאה נעסוק בסוגיית האחריות והסמכות של אתרי הבנייה. מי אחראי? מה האחריות של היזם? של הקבלן? של מנהל העבודה? של העובד?"
ניקולא: "חששנו המרכזי כיום, ובפרט לאור פיזור הממשלה והתפטרותם של בכירים במינהל הבטיחות, הוא כי ההבטחות של משרדי הממשלה השונים וכל תהליכי החקיקה שעמדו על הפרק, יוקפאו במשך חודשים ארוכים. אין פתרון פלא למגפת תאונות העבודה בבניין מלבד הגברת האכיפה והפעלת יד ברזל בתחום ההרתעה, שני אלמנטים אלו עודם בשלב של דיו על הנייר וטרם מומשו בפועל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
