אוסטריה מצטרפת לצרפת ומבטיחה: נטיל מס על רווחי ענקיות הטכנולוגיה בשנה החדשה

קנצלר אוסטריה, סבסטיאן קורץ, התחייב בסוף השבוע להטיל בשנה האזרחית החדשה מס על רווחי ענקיות הטכנולוגיה בארצו, והצטרף בכך ליוזמה הצרפתית למסות ברמת המדינה חברות כמו גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון, שזכתה לכינוי "מס GAFA" בתקשורת האירופית. "זה רק הוגן שענקיות הטכנולוגיה ישלמו מסים כמו שצריך באירופה", אמר קורץ, "המטרה שלנו ברורה: להטיל מס על חברות שמרוויחות הון במרחב המקוון, אבל כמעט לא משלמות מסים, כמו פייסבוק ואמזון".

אוסטריה כיהנה בחצי השנה האחרונה כנשיאה הזמנית של האיחוד האירופי, והודעתו של קורץ מסמלת כישלון להגיע להסכמה בנושא מס דיגיטלי בין חברות האיחוד. "מכיוון שלא הגענו להסכמות ברמת האיחוד האירופי", הבהיר שר האוצר האוסטרי בראיון ל"זידויטשה צייטונג" הגרמני אתמול (שבת), "החלטנו להתקדם עם הבטחותינו - נטיל מס דיגיטלי ברמת המדינה".

מוקדם יותר החודש הודיע שר האוצר הצרפתי, ברונו לה-מר, כי גם פריז מתכוונת להטיל בשנת 2019 מס עצמאי ברמת המדינה על רווחי חברות הטכנולוגיה הגדולות, שכיום כמעט אינן משלמות מס בשל מיקומן במקלטי מס כמו אירלנד, לוקסמבורג, האי ג'רזי ועוד.

המס יוטל רטרואקטיבית

לפי השר הצרפתי, היקף המס המדויק ואופן חישובו ייקבעו באביב 2019, אבל הוא יחול רטרואקטיבית על כל הרווחים בשנת המס 2019. הוא עשוי לכלול מנגנון מיסוי של בין 2% ל-5% על הכנסות החברות מפעילותן בצרפת, ולא על הרווחים בלבד כמקובל, בשל הקושי לאמוד אותם. כלי התקשורת הצרפתיים העריכו, כי פריז מתכוונת לגבות מס בשווי חצי מיליארד אירו כבר בשנת 2019. באוסטריה, ההערכות הן שייגבו בשלב הראשוני מסים בגובה 60 מיליון אירו.

הצעדים החד-צדדיים מצד צרפת ואוסטריה מהווים כישלון לאיחוד האירופי, שניסה לתאם הטלת מס ברמת הגוש. נשיא הנציבות, ז'אן קלוד יונקר, הציע מודל מיוחד שכולל הטלת מס של 3% על כל ההכנסות של חברות טכנולוגיה עם מחזור של 750 מיליון אירו ומכירות של לפחות 50 מיליון אירו באיחוד האירופי. צעד זה היה אמור להשפיע על 150 חברות טכנולוגיה, אולם בצורה החדה ביותר על ארבע הענקיות. הוא היה אמור להניב לאיחוד האירופי חמישה מיליארד אירו נוספים בהכנסות ממסים. הצעד טורפד על-ידי אירלנד ולוקסמבורג, שבהן פועלות חברות כמו אפל ואיביי, ושבהן הן נהנות משיעורי מס מזעריים.

אירלנד במיוחד הפכה את עצמה בשני העשורים האחרונים למעין "מקלט מס" לחברות טכנולוגיה. חישוב שערכה נציבת האיחוד האירופי לענייני תחרות, הדנית מרגרטה וסטאייר, מצא כי תושבי אירלנד קיבלו 50 אירו במסים על כל מיליון אירו שהרוויחה אפל באירופה. וסטאייר קנסה את ממשלת אירלנד ב-13 מיליארד אירו על הסובסידיות הלא-הוגנות שהעניקה דבלין לאפל, והנושא נמצא כעת בערעור בבית המשפט של האיחוד האירופי.

מנגנון קבלת ההחלטות של האיחוד האירופי דורש הסכמה פה אחד, ולכן לאירלנד וללוסקמבורג, כמו גם למדינות הנורדיות שמתנגדות למס הדיגיטלי, יש יכולת למנוע את יישומו. בפגישה שהתקיימה בתחילת החודש בין שרי האוצר הציעו צרפת וגרמניה פשרה שתקטין משמעותית את תשלומי החברות - אולם גם היא נדחתה.

בין השאר, מתכוננות הממשלות באוסטריה ובצרפת למסות את עסקי הפרסום ותיווך המדיה של החברות הגדולות, וגם את ההכנסות שלהן ממכירות מקוונות. הדרישה היא חלק ממחאת "האפודים הזוהרים" בצרפת, שנכנסה בסוף השבוע לשבוע השביעי שלה. שגרירת צרפת בישראל, הלן לה-גל, אמרה בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" שהתקיימה החודש, כי "אם לא יהיה פתרון אירופי, צרפת תפעל באופן עצמאי. החברות הללו יכולות להרשות לעצמן לשלם מסים".

הבאות בתור: ספרד ואיטליה

גם ספרד ואיטליה הודיעו כי יקדמו הטלת מס ברמת המדינה על החברות, ובריטניה צפויה לעשות זאת באופן מהיר עוד יותר, אם תיפרד מהאיחוד האירופי במארס 2019.

מי שנמצאת בינתיים על הגדר בנוגע למס הדיגיטלי היא גרמניה, שחוששת במידה רבה מתגובת ארה"ב למיסוי התאגידים, שרובם אמריקאים. מעל הגרמנים מרחפים עדיין איומיו של הנשיא דונלד טראמפ למסות כלי רכב מאירופה, ובעיקר מגרמניה. שר האוצר האירי הזהיר כי מיסוי על פעילות החברות באירופה, שנובע משירותים ומטכנולוגיה שפיתחו מחוץ לה, עומד בניגוד לסחר החופשי שדווקא היטיב עם אירופה. "האיחוד האירופי מייצא יותר מאשר הוא מייבא", ציין, "איך היינו מגיבים לו אותו מנגנון היה חל עלינו?".