המחירים הכתיבו את היעדים: לאן הישראלים טסו לבלות הכי הרבה השנה?

טיסות לחו"ל הפכו בשנים האחרונות לחלק אינטגרלי מחיי רבים מאיתנו, לא "אירוע" מיוחד של פעם בשנה. בשנה החולפת טסו לחו"ל יותר מ-8.5 מיליון ישראלים, שהעדיפו לטוס לערים שאת שמן שמעו לראשונה מסוכני הנסיעות או אתרי ההזמנות באינטרנט - העיקר שיהיה בזול.

הגורמים לגידול בתנועת הנוסעים הישראלים ידועים: גידול בהיצע הטיסות והיעדים; הפער בין המחירים של חופשה בחו"ל למחירים של חופשה בישראל; ושער הדולר הנמוך שאיפשר לכסף שלנו לרכוש יותר מעבר לים (ההוצאות השוטפות מהוות מחצית מעלות הנסיעה לחו"ל). 

לדברי מנכ"ל גוליבר, זיו רוזן, טיסות הצ'רטר העונתיות של חברות הלואו קוסט הכתיבו את היעדים החדשים של הישראליים. אבל אין ספק שמלכת היעדים החדשים היא מזרח אירופה. לדברי רוזן, ב-2019 חלה עלייה של עשרות ומאות אחוזים במספר הטיסות לנופשונים במדינות מזרח אירופה, כמו פוזנן או קרקוב בפולין, לעומת סטגנציה בטיסות ליעדי אירופה הקלאסיים, כמו ברצלונה, הכה חביבה על הישראלים, פריז או רומא. לפי נתוני גוליבר, העלייה בנסיעות ליעדים במזרח אירופה שמה על המפה ערים כמו קרקוב, פוזנן וורוצלאב בפולין, או באקו באייזרבייג'ן - הגידול במספר הנוסעים ליעדים אלה עמד על 300%-100%.

"צרכנים טסו לעתים למקומות נידחים לפי מחיר ולא לפי יעד", מסביר מנכ"ל איסתא, רונן קרסו. "ראינו תנועת ישראלים ללובלין, גדאנסק, ממינגן, ליון ויעדים אחרים שהנוסעים הישראלים כמעט שלא טסו אליהם".

"בהוויה שלנו אנחנו טסים יותר מפעם בשנה, ולכן אנחנו מחפשים אחר ריגושים ויעדים חדשים", מוסיף רוזן. "אנחנו רוצים למצוא יעד חדש וזול, ולכן המחיר הוא שקובע את היעד".

לדברי רוזן, במזרח אירופה מודעים לביקוש הגובר מצד הישראלים ומשקיעים באתרים, באטרקציות ובאירועי תיירות כדי להגביר את שביעות-הרצון של התיירים. "בסקרים שאנחנו עורכים בין הלקוחות שלנו אנחנו מגלים שביעות-רצון גדולה במיוחד מיעדי מזרח אירופה, בעיקר בזכות התמורה לכסף, המחיה הזולה ותרבות האירוח השונה והמרצה", אומר רוזן.

 טסים יותר למזרח אירופה ולמזרח הרחוק

טסים הכי הרבה לארה"ב

אז לאן אנחנו מעדיפים לנסוע במזרח אירופה? מתברר שיש לזה קשר ישיר לחבילות ש"תופרים" לנו סיטונאי התיירות - כך שלא במקרה אנחנו נוסעים יותר לבטומי או לסוצ'י. היעדים האחרונים מככבים בחבילות נופש שהסיטונאים מצאו כמשתלמות - על חשבון יעדים אחרים שנמחקו מהרשימות. מנתוני גוליבר עולה כי מספר הנוסעים לסלובקיה (לובליאנה) ירד ב-50%, ומספר הנוסעים לבלגרד שבסרביה ירד ב-20%. גם יעדים אקזוטיים כמו טנזניה וזנזיבר נחלשו בשנה האחרונה (ירידה של 36%), וגם מספר הטיסות לאיי סיישל ירד ב-30%.    

גם האתר "טרווליסט", המשווה מחירי תיירות, מזהה את הגידול ביעדי מזרח אירופה. לפי האתר, העיר שכיכבה ב-2018 היא פראג, ששיקפה 10% מכלל ההזמנות בטרווליסט, אחריה קייב שבאוקראינה, ואחריה מוסקבה, בעיקר הודות למשחקי המונדיאל שהתקיימו ברוסיה בקיץ. 

לפי נתוני רשות שדות התעופה, חלה עלייה בטיסות הישראלים אל המדינות הבאות פולין (עלייה של 40%), גיאורגיה (34%), סין (29%), הודו (97%), אייזרבייג'ן (140%), מולדובה (123%) ועוד. נתונים אלה משקפים את היעד בטיסות ישירות בלבד.

במקביל נרשם גידול בהיקף הנוסעים הישראלים למדינות במזרח הרחוק - בין היתר גם למדינות שאליהן אין טיסה ישירה מישראל דוגמת יפן, הפיליפינים או וייטנאם. את ההסבר לכך נמצא בצניחה במחירים עם כניסת חברות התעופה מהמזרח לטיסות לישראל. לדברי רוזן, רוב הנוסעים ליעדים בתאילנד או בסין טסים בטיסות קונקשן עם 3 חברות בעיקר: טורקיש איירליינס, אירופלוט  ויוקריין איירליינס. 

למרות העלייה בטיסות ליעדים הזולים, ארה"ב ממשיכה להיות המדינה שאליה טסים הכי הרבה ישראלים, רבים מהם דרך טורקיה. זו הסיבה שלפי נתוני רשות שדות התעופה, מתחילת השנה ועד לסוף נובמבר המדינה אליה טסו הכי הרבה ישראלים היא טורקיה, שמלבד היותה תחנת מעבר לטיסות לארה"ב היא משמשת כיעד לתחנת מעבר בטיסות קונקשן למזרח הרחוק. במקום השני אחרי ארה"ב, טסו השנה הכי הרבה ישראלים לאיטליה, גרמניה, צרפת ויוון. 

לפי נתוני טרווליסט, ברצלונה איבדה את הפופולריות שלה בקרב ישראלים, לטובת מדריד, וגם רומא. ביעדים הטרנס-אטלנטיים ממשיכות לככב ניו-יורק ובנגקוק.

בנוסף ליעדים האטרקטיבים במזרח אירופה, גם יוון ממשיכה לזכות באהדת הנוסע הישראלי, הן באיים והן בטיסות ליעדים ביבשת. לפי נתוני טרווליסט, מספר היוצאים מישראל לאתונה עלה ב-20% לעומת 2017. בתחום חבילות הנופש, יוון שומרת על מקומה בצמרת. אנטליה שבטורקיה וערים אחרות במדינה אינן מצליחות לחזור ליעד ה"בטן-גב" המועדף עבור הישראלים (למעט עבור ערבים ישראלים). לפי טרווליסט, שני האיים הפופולריים ביוון השנה היה רודוס וכרתים.

לרשימת הנופשונים התברגה השנה העיר באטומי בגיאורגיה, שאותה מגדירה מנכ"לית טרווליסט תמר גרזון כ"הפתעת השנה". לדברי גרזון, "הישראלים מצביעים בכיס בעיקר, אבל גם הביטחון האישי מהווה שיקול. ראינו ירידה בהיקף הנוסעים לקפריסין הטורקית לעומת כמות הנוסעים אליה ב-2016".

האם המחיר יעלה?

כשמשווים בין מחירי טיסות השנה לבין מחירי הטיסות בשנת 2017, מבינים מדוע טסנו יותר: עבור טיסת קונקשן לניו-יורק בחודש אוגוסט שילמנו בממוצע 1,100 דולר ב-2017, לעומת כ-890 דולר השנה - פער של 20%; על טיסה לרומא שילמנו בחודש יוני 2017 413 דולר, וב-2018 המחיר ירד ל-270 דולר - פער של 35%. גם הבדיקה של המחיר הממוצע של טיסות לברצלונה, לפריז, ללונדון ולפראג שיקף פער של 15% לטובת 2018.

שאלת השאלות היא האם עליית הדולר, הנמצא במגמת עלייה, וגל ההתייקרויות של המשק יסחף אחריו גם את ענף התיירות? רוזן סבור כי המחירים לא יעלו, וכי בדומה לענפים אחרים בעולמות הקמעונאות, המשווקים ירוויחו מה"מאסות" של הנוסעים. "חופשה הפכה להיות מוצר צריכה בסיסי. התדירות של הנסיעות תמשיך לגדול", הוא אומר. לדבריו, "לא נראה ירידה במחירים למרות התחרות שתמשיך להיות חריפה".

מנכ"לית הדקה ה-90, דנה לביא, מעריכה כי המחירים דווקא יעלו. "את השיא של המחירים שמאפשר למשפחה לטוס בממוצע 3 פעמים בשנה אנחנו חווים כעת - אני מעריכה שהמחירים יעלו".

גם ניר מזור, סמנכ"ל השיווק בקשרי תעופה, מעריך כי המחירים בשנה הבאה יהיו בסימן עלייה. בין הסיבות לכך הוא מונה את ההיצע הנמוך יחסית לביקוש במספר בתי המלון באגן הים התיכון, וגם בגלל העובדה שטורקיה תוסיף להישאר מחוץ למפת הנופש של התייר הישראלי. לדבריו, בעיקר יתייקרו חבילות נופש ליוון, בעיקר חבילות הכול כלול למשפחות המוזמנות במכירה מוקדמת.

מצד שני, עיני חברות התעופה וחובבי הטיסות נשואות אל מחירי הדלק - אלה נמצאים בשבועות האחרונים בירידה, והם מאפשרים לחברות התעופה להמשיך ולהתחרות בשורת המחיר. היות שהדלק מהווה את הנתח העיקרי של מחיר הכרטיס, ככל שמחירי הדלק ימשיכו לשקף ירידה הסיכוי שנמשיך לשלם פחות על טיסות יגדל.

גם הרגלי הקנייה של הזמנה מוקדמת של טיסות ונופש בחו"ל יימשכו. חברות הלואו קוסט "חינכו" את הצרכן להקדים ולהזמין כדי לקבל את המחיר הנמוך באמת של הטיסה, המוגבל לפי מספר מקומות על המטוס ומתייקר ככל שהביקוש גדל לאותה טיסה.

שירלי כהן עורקבי, סמנכ"לית השיווק באשת טורס, מציינת כי כבר כעת, 20% מסך ההזמנות שבמערכות הרשת הן עבור חופשת הקיץ, ואילו לפני 5 שנים רק מעטים היו מזמינים חצי שנה מראש. הדבר מאפשר לסיטונאי התיירות לעבוד בכל עונות השנה ללא הפוגה. הפערים בין מחירי חופשות המוזמנות מראש לאלה שמוזמנות סמוך יותר למועד, מגיעים לעשרות אחוזים. כך למשל חופשה ל-4 לילות באי קורפו ביוון תעלה כעת 550 דולר לאדם במקום כ-610 דולר, ככל שהמועד יתקרב העונה. בבטומי הפער במחיר כעת לעומת המחיר בתחילת העונה עומד על 230 דולר לאדם.

ואולם, כהן עורקבי מציינת כי לפעמים הספונטניות עשויה להשתלם. "חבילות ששריינו ספקי התיירות שיישארו ללא קונים יוזלו לספונטניים - לא בהכרח במחירים נמוכים לאלה שמזמינים 8-6 חודשים מראש, וגם הגמישות בבחירת היעד ובית המלון תקטן". 

מה יקרה אחרי הבחירות?

מה צופה לנו 2019? כהן-עורקבי מעריכה כי "נמשיך לראות את הישראלים טסים בתדירות גבוהה יותר ולאורך כל השנה, בכל הגילאים (מבני נוער ועד מבוגרים). היא מעריכה כי היעדים החמים של השנה הקרובה יכללו את מדינות המזרח הרחוק, בדגש על סין, ומדינות דרום אמריקה. מדינות מזרח אירופה, כמו פולין וגיאורגיה יוסיפו להיות בין היעדים האהובים השנה לשופינג וחופש.

בקשרי תעופה מעריכים כי סלובקיה, קרואטיה ומונטנגרו - יעדים שבשנתיים האחרונות כבר נהנים מגידול בתנועת הישראלים - יתחזקו עוד יותר, כנגזרת של הנופשונים שירכיבו סיטונאי התיירות. עוד מעריכים בקשרי תעופה כי נמשיך לראות מגוון הולך וגדל של מוצרי תיירות עם תוכן ייחודי ותיירות נושאית - כבר לא רק טיסה ומלון אלא חופשות בעלות ערך מוסף: הופעות מוזיקה, אירועי ספורט, השתתפות במרתונים וטיולים קולינריים. 

התחרות תתחדד לא רק מכיון חברות התעופה: על סוכני הנסיעות מרחפת עננת העצמאיות של התייר - לא רק כשרבים מהנוסעים מפרידים את רכיבי הטיסה ומזמינים בנפרד מלון וטיסה, אלא שהם עושים זאת באופן עצמאי ובמקרים רבים ישירות מאתרים בינלאומיים דוגמת בוקינג, אקספדיה ועוד. המשמעות היא שסוכני הנסיעות הישראלים שמשחקים בעולמות האונליין יצטרכו להתאמץ יותר, ראשית לנוכח העובדה שהם מקבלים פחות ופחות בעמלות מחברות התעופה (והחל בחודש יוני גם אל על לא תשלם עוד עמלות), ושנית לנוכח התחרות המחריפה אל מול השחקנים הבינלאומיים שמושכים את התייר הישראלי גם באמצעות אתרים בעברית.

וגם תוצאות הבחירות ישפיעו - יש להניח כי אחרי הבחירות שייערכו בחודש אפריל, יריב לוין, המכהן כשר התיירות ב-4 השנים האחרונות, יעזוב את המשרד. מבחינת הענף עשויות להיות לכך השלכות: חלק נכבד מתקציב השיווק של משרד התיירות מוקדש למענקים לחברות תעופה שפותחות קווים ביעדים חדשים - מדובר בחברות לואו קוסט וגם בחברות סדירות (כולל אל על, שמקבלת מענק על פתיחת הקו ללאס וגאס). על כל אחד מהקווים מקבלת חברת התעופה מענק של 250 אלף אירו לטיסה (במכפלת תדירות הטיסות השבועית). המענקים הללו הביאו לכאן שורה של חברות תעופה ותרמו לגידול עצום בהיקף הפעילות של חברות הלואו קוסט.

גם במסגרת הרצון להגביר את תנועת התיירות לאילת, משרד התיירות מסבסד טיסות ישירות מאירופה לעובדה (60 אירו לכל נוסע) - דבר המאפשר לישראלים לטוס מנמל התעופה בעובדה לאירופה במחירים נמוכים. המענקים אמורים אמנם להגביר את תנועת התיירות הנכנסת, אבל הם משחקים גם לטובת הנוסע הישראלי שמשלם פחות על טיסות לאירופה וגם ליעדים רחוקים - ממחיר של כ-750 דולר לטיסה לברזיל (עם חברת התעופה הדרום אמריקאית LATAM) או טיסה בפחות מ-700 דולר בטיסה למומבאי עם אייר אינדיה.