למה ההכרזה על הבחירות תגרום לכם לשלם יותר על החלב

האם הבחירות שיצאו לדרך ושיתקיימו באפריל הקרוב טרפו את הקלפים לא רק במערכת הפוליטית? לא בוכים על חלב שנשפך הוא ביטוי שמשמעותו חבל להצטער על משהו שקרה ואי-אפשר לשנותו או להחזירו. בארצות-הברית אפילו הקדישו יום מיוחד לביטוי הזה שחל מדי שנה ב-11 בפברואר. כששופטי בג"ץ, שדנו בעתירה של תנובה בנוגע לדרישתה משר האוצר משה כחלון להעלות את מחירי מוצרי החלב המפוקחים, קבעו כי הכרעה בסוגיה תינתן בפברואר סמוך לתאריך הזה, הם כנראה לא התייחסו ליום הייחודי הזה שמציינים בארה"ב, אבל לא מן הנמנע שגם להם היה ברור במהלך הדיון כי המתווה שנחתם בין הנהגת הרפתנים לבין ראשי משרד האוצר הוא בבחינת חלב שנשפך.

3 סוגיות משמעותיות עמדו על הפרק במשך השנה האחרונה בכל הנוגע למשק החלב: הראשונה, זו שנוגעת במחיר לצרכן, שסביבה התנהל העימות הפומבי בין תנובה, המחלבה הגדולה בישראל, לבין ראשי משרד האוצר. זאת, בעקבות ההמלצה של ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות לייקר את מוצרי החלב המפוקחים בשיעור של 3.4%. הסוגיה השנייה היא מחירו של החלב הגולמי, שעלה מתחילת 2017 באופן ניכר וכעת היה אמור לרדת בכ-10 אגורות לליטר (שיצטרפו להוזלה שכבר התרחשה ברבעון הקודם); והסוגיה השלישית, שהייתה אמורה לטמון בחובה פתרון לשתיים הראשונות, היא הסדרת שינוי החקיקה במשק החלב.

ההסכם לא ייכנס לתוקף כמתוכנן

הפתרון הזה היה אמור לתת ודאות לרפתנים מבחינת השקעות עתידיות, אבל גם לפגוע קשות ברפתנים המושביים. הוא היה אמור לבלום את עליית מחיר החלב הגולמי, וגם להקטין או לעצור את עליית מחירי מוצרי החלב המפוקחים. אחרי למעלה משנה של משא-ומתן רווי דם רע בין הרפתנים למשרדי האוצר והחקלאות, הושגו לפני חודשיים החתימות המבוקשות.

לכאורה נמצא אז הפתרון המוסכם על כולם והצדדים סתמו את הגולל העל המחלוקות. ואולם עם ההכרזה בשבוע שעבר על הבחירות ופיזור הכנסת, בדומה ללא מעט יוזמות חקיקה אחרות, נפל הפור גם על גורלו של מתווה החלב, לפחות בלוח הזמנים המקורי מתוכנן שלו, והוכרע כי הוא לא יוכל לצאת לפועל, לפחות במה שנוגע למחצית הראשונה של 2019.

על-פי התכנון המקורי של האוצר, ההסכם היה אמור להיכנס לתוקף כבר ב-2019 וכביכול לתת מענה לעתירה של תנובה לבג"ץ, ובין היתר, להוזיל בשנים הבאות את מחירי החלב הגולמי ולהרחיב את יבוא מוצרי החלב בישראל באמצעות הוזלת המכס שמוחל עליו. ואולם מתברר כי התוכניות הללו יורדות כעת לטמיון: משום שהכנסת התפזרה, רק חוק שהספיק לעבור בקריאה ראשונה יכול לחול עליו דין רציפות, והוא ימשיך לכנסת הבאה (זאת בתנאי שחבר הכנסת שהגיש את ההצעה ייכנס לכנסת).

ואולם במקרה של שינוי החקיקה במשק החלב, עד כה פורסמה רק טיוטה לשינוי חקיקה. כלומר, הוא כלל לא עלה לקריאה ראשונה, כך שהוא לא ימשיך לכנסת הבאה. זה נכון שבתקופה הקרובה תפעל בכנסת ועדת הסכמות שתוכל לקדם הצעות חוק שנמצאות בהסכמה מלאה של הקואליציה והאופוזיציה, אולם נראה כי במקרה הזה, לאור הפערים הדרמטיים בהסכמות כפי שהוצגו בדיוני ועדת הכנסת שעסקו בנושא בעבר, נראה כי הסיכוי קלוש. כך, למעשה, העובדה שההסכם לא עוגן בחקיקה הופכת אותו ללא רלוונטי, לפי שעה, עבור הדיון על מחירי מוצרי החלב המפוקחים.

הכיס של הצרכן צפוי להיפגע

לא זאת אף זאת, גם ההערכות על כך שמחיר החלב הגולמי יוזל בכ-10 אגורות לליטר בינואר הקרוב (כלומר החל ממחר) התבדו. משק החלב אמנם התייעל באופן שאפשר הוזלה של כ-10 אגורות, אך התשומות האחרות שמשפיעות על הנוסחה עלו, ובפועל מחיר החלב הגולמי יוזל נומינלית רק ב-2.56 אגורות וירד ריאלית רק ב-6.13 אגורות לליטר חלב. ירידה נוספת, של שתי אגורות נוספות, נדחתה רק לרבעון הבא ומחזקת את ההצדקה של המחלבות מבחינתן להמשיך ולדרוש את העלאת מחירי החלב המפוקחים.

בנוסף, גם הכיס של הצרכן צפוי להיפגע: בקרוב תמלא שנה להמלצה של ועדת המחירים לייקר את מוצרי החלב המפוקחים ב-3.4%, זאת על רקע עליית מחיר החלב הגולמי (מחיר המטרה), וחצי שנה מאז העתירה שהגישה תנובה בנושא נגד שר האוצר. בכל אופן, בדיון שהתקיים בבג"ץ לפני כ-10 ימים נדרשה תנובה להגיש עתירה מתוקנת אחרי שינוי העמדה של שר החקלאות אורי אריאל בנושא.

בהחלטת בג"ץ נקבע כי לעתירה המתוקנת יאושר מראש צו על-תנאי, והמדינה תידרש להגיב בתוך 30 יום ממועד הגשת התיקון. ואולם במציאות הנוכחית בה הכנסת מתפזרת, ואין ממש היתכנות לחקיקה בנושא בחודשים הקרובים, כנראה שליועץ המשפטי לממשלה יהיה קשה להמשיך ולהגן על עמדת האוצר בנושא.

נזכיר בהקשר זה כי הנימוק של השרים לסירוב החתימה מול בג"ץ היה למנוע תנודתיות במחיר לצרכן, מתוך הנחה שהסכם מתווה החלב שיכנס באמצעות שינוי החקיקה יביא גם לירידת מחירים. כך, באוצר אמנם קיוו כי במהרה תתבצע החקיקה שתביא לירידת מחירים שתייתר את העתירה, אבל משום שהכנסת התפזרה לא יהיה שינוי חקיקה בחודשים הקרובים. ומכיוון שהחקיקה תידחה, כנראה שגם ההוזלה המתוכננת תיאלץ להידחות.

כך או כך, בג"ץ קבע דיון נוסף בעתירה בסוף פברואר, כשיש בענף מי שגורסים כי במציאות כזו, לבג"ץ לא תהיה ברירה לחייב את שר האוצר לחתום על ייקור. ייקור של כמה אחוזים? גם זה עדיין לא ברור: בוועדת המחירים נתנו מספר רחב של תרחישים, שמציעים ייקור בשיעור של 2% ועד 6%, ועדיין לא ברור איזה מהם צפוי להתממש.