"האמת היא שהניסיון להגן על עצמך מהאינטרנט והשחיתות המוסרית שלו היא לרוב מטרה אבודה" - כך אמרה השחקנית סקרלט ג'והנסון בראיון ל"וושינגטון פוסט". ג'והנסון התייחסה בדבריה לתופעת ה"Deep Fakes", סרטונים מבוססי בינה מלאכותית בהם פניו של אדם אחד מושתלות בסרטון של אדם אחר באופן אמין, אותם ניתן לייצר בקלות וללא ידע טכני. ג'והנסון יצאה נגד השימוש הנרחב של הטכנולוגיה לצורך פרסום סרטונים פורנוגרפיים מזויפים, בהם פניהן של מפורסמות מוצמדות לגופן של שחקניות פורנו.
ג'והנסון, שסרטונים מזויפים שלה הופצו בצורה זו, התייחסה לחוסר האונים איתו מתמודדות קורבנות התופעה, מבחינת הכלים המשפטיים שעומדים לרשותן. לדבריה, לנסות לפעול נגד סרטונים כאלה יהיה "חסר טעם, מאחר שהאינטרנט הוא חור תולעת עצום של אפלה שאוכל את עצמו. לכל מדינה יש את החוקים שלה, כך שאם בארה"ב אולי אפשר להוריד אתרים שמשתמשים בפנים שלי, אותם חוקים אולי לא תקפים בגרמניה. אפילו אם התמונה מוגנת בזכויות יוצרים, ייתכן שחוקי זכויות היוצרים האלה לא תקפים במדינות אחרות. לצערי, חוויתי דברים כאלה פעמים רבות". בשנת 2012, האקר שהדליף תמונות עירום של ג'והנסון וסלבריטאיות נוספות נדון ל-10 שנות מאסר.
ג'והנסון הוסיפה כי "אנשים פגיעים כמו נשים, ילדים ואזרחים ותיקים צריכים להגן על הזהות והתוכן האישי שלהם בזהירות יתרה", והסבירה כי כל אדם הוא מטרה בפני האקרים, גם אם איננו מפורסם, וכי תמונה של כל אחד יכולה להיות מושתלת בסרטון מזויף.
השיטה בעזרתה מיוצרים סרטוני הדיפ-פייק מנגישה לקהל הרחב כלים שבבסיסם טכנולוגיה מתקדמת של ראייה ממוחשבת, ויש לכלי שימושים רבים, חלקם חיוביים, למשל באמנות, עיצוב ואפילו רפואה. מנגד, תופעת הסרטונים הפורנוגרפיים המזויפים ממשיכה לשגשג ברשת למרות המודעות לשימוש בכלי, ואפילו באתרים שאסרו על פרסום תכנים כאלה. בנוסף, יש לכלי שימושים פוטנציאליים מטרידים נוספים כמו זיופי וידאו לצורכי תעמולה, הפצת פייק ניוז, פברוק ראיות ועוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.