הידוק האחיזה של בייג'ינג בהונג קונג מוביל לגל הגירה

לפני שחזרה הונג קונג לשליטתה של סין ב-1997, נטשו מאות אלפי תושבים את העיר לאחר שנחרדו מהאופן שבו דיכאה בייג'ינג את מחאת הסטודנטים בכיכר טיין-אן-מן. התושבים חששו שהשלטון הסיני ירמוס גם את זכויות האזרח שלהם.

הם עברו לקנדה, ארה"ב, אוסטרליה ומקומות נוספים כדי לפתוח בחיים חדשים, או כדי להשיג דרכון שני כפוליסת ביטוח למקרה שבו ירצו להימלט מהונג קונג. מכיוון שלאחר העברת הריבונות כמעט שלא היו סימנים לכך שבייג'ינג מתכוונת להשתמש לרעה בכוחה, רבים מילידי הונג קונג שבו לעיר.

כעת יש סימנים מוקדמים להיווצרותו של גל הגירה חדש בשל החששות הגוברים לחירויות האזרח, רמת החיים ואיכות החיים. לאחר שב-2014 הכניעה בייג'ינג את המפגינים שדרשו להרחיב את הדמוקרטיה בהונג קונג, החניקו מנהיגי העיר את האופוזיציה במושבה הבריטית לשעבר. התחושה השוררת בקרב התושבים, למעט הפעילים הנלהבים ביותר, היא שההתנגדות חסרת תוחלת.

קשה לעקוב אחר מספרם המדויק של הנוטשים, מכיוון שמספר כה רב של תושבים כבר השיגו דרכונים זרים לפני עשרים שנה או יותר, אך בסקר שערכה אשתקד אחת האוניברסיטאות המקומיות השיבו שליש מהמשתתפים - כולל קרוב למחצית מבוגרי הקולג' והצעירים בגילאי 18-30 מבין המשתתפים - כי יהגרו אם תהיה להם ההזדמנות. 13% מהם כבר ביצעו הכנות מעשיות לעזיבה.

יועצי רילוקיישן בעיר מדווחים על עלייה חדה בעסקיהם בשנים האחרונות. אנשים שהיגרו מהונג קונג מפיצים ביוטיוב עשרות סרטוני וידאו שממליצים על מקומות קרובים וזולים יותר למגורים, כמו מלזיה וטייוואן, שההגירה אליהם הוכפלה ב-12 החודשים האחרונים. גם ההגירה לקנדה הוכפלה בעשר השנים האחרונות ומספרן של קבוצות הפייסבוק העוסקות בסוגיות אלה הולך ומתרבה.

"לפני 1997 אנשים היו מודאגים מחוסר הוודאות סביב העברת הריבונות. היום הם עוזבים בגלל הוודאות", אומר פול ייפ, איש אקדמיה באוניברסיטת הונג קונג שמתמחה בחקר אוכלוסייה. הוא מוסיף כי המהגרים מתוסכלים מהשינוי באווירה הפוליטית של העיר, או מיואשים מכיוון שהגאות הכלכלית שנרשמה בהונג קונג פסחה על תושבים רבים.

"המצב נהיה רע יותר כל יום"

נוכחותה הגוברת של סין מורגשת בכל מקום. חנויות ספרים נמנעות באופן גובר ממכירת ספרים שמכעיסים את השלטון בסין. חברות סיניות חולשות על בורסת המניות של הונג קונג, והשימוש בניב המנדריני מתחיל לשחוק את הדומיננטיות של הניב הקנטוני. מ-1997 עברו לעיר בת 7.4 מיליון התושבים קרוב למיליון אנשים מסין היבשתית, לפי אחד האומדנים.

ב-24 החודשים האחרונים הדיחו הרשויות מסיבות פרוצדורליות כמה מחוקקים פרו-דמוקרטיים מהמועצה המחוקקת של העיר, והוציאו אל מחוץ לחוק מפלגה פוליטית בגין קידום עצמאותה של הונג קונג. עיתונאי מערבי גורש לאחר שאירח תוכנית שבה השתתף מנהיג אותה המפלגה. בינתיים ממשיכות הדירות להיות יקרות מדי במרבית חלקי העיר, שנמנית עם הערים היקרות ביותר בעולם במונחי מחיר הנדל"ן.

"הונג קונג נהיית גרועה יותר כל יום", אומר גאווין לי, שעזב את סין היבשתית ב-1994 כדי להימלט מהמשטר האוטוריטרי במדינה. "אני יכול לזכור כשהונג קונג הייתה עדיין מקום מיוחד, לא רק אחת מהערים הרבות הנשלטות בידי בייג'ינג. זה השתנה".

השנה טס לי לדרום ארה"ב עם אשתו ושתי בנותיו הצעירות. בתום שבועיים של טיולים וביקורים משפחתיים, שבו בני הזוג לי להונג קונג ללא הילדות בנות השבע והתשע, לאחר שחתמו על מסמכים שבהם נתנו את הסכמתם לאימוץ הבנות. קרובים אמריקאים התחייבו לבצע את ההליך המשפטי לאימוצן לאחר תום תקופת המגורים המנדטורית בת ששת החודשים.

לי, מעצב פנים בן 38, אומר שהוא רוצה שבנותיו יחיו במקום שבו אפשר לדמיין עתיד טוב יותר. הוא מציין שלקח לו שנתיים לשכנע את אשתו, מוכרת תכשיטים, לבצע את המהלך. הם שקלו להגר כמשפחה, אך החליטו לשלוח במקום זאת את הבנות בשל תהליך הבקשה הממושך - אשתו כמעט שאינה דוברת אנגלית - והצורך לטפל בהוריהם בהונג קונג.

"אני משלם את המחיר של זה מדי יום ביומו", אומר לי, שנוהג לשוחח עם בנותיו פעם בשבוע באמצעות יישום ווידיאו בסמרטפון. "חסר לי להחזיק אותן בזרועותיי".

"את מי אמורה הממשלה לשרת?"

ההגירה לארה"ב מהונג קונג ירדה בשנים האחרונות, מכיוון שהרשויות בארה"ב החמירו את התקנות. מספר האנשים שעוברים לקנדה ולטייוואן קטן, אך נמצא במגמת עלייה, לפי ניתוח נתונים שערך הוול סטריט ג'ורנל.

בשנים 2007-2017, גדל מספר המהגרים מהונג קונג לקנדה מ-674 ל-1,360, ומספר המהגרים מהונג קונג ומהאי מקאו לטייוואן זינק מ-484 ל-1,251.

לאדמונד לאם, איש פיננסים בן 38, יש דרכון קנדי מכיוון שהוריו עברו עמו לאלברטה ב-1997 כדי להעניק לו חינוך טוב יותר. הוא שב להונג קונג ב-2005, כשכלכלת העיר שגשגה יחד עם כלכלת סין היבשתית, ותכנן להרוויח היטב ובסופו של דבר לפרוש לקנדה. ב-2015, עשרים שנים לפני המועד המתוכנן, שב לאם לקנדה.

לאחר שספג קיצוץ שכר בעבודתו בבנקאות קמעונית באדמונטון, אמר לאם כי בעבר היה אדם לא-פוליטי אך הוא מתחיל להתאכזב מכך שהממשלה מתעלמת מדעותיהם של אנשים שמבקשים להשפיע יותר."זה גרם לי לחשוב הרבה על הסוגיה את מי צריכה הממשלה לשרת. זה לא צריך להיות הציבור?" אומר לאם.

מתיו צ'אונג, מזכ"ל ממשלת הונג קונג, כתב בתשובה לשאלות שהוצגו לו, כי החששות לגבי החירויות האזרחיות, ההזדמנויות, וחוסר השוויון "אינם מוצדקים, חסרי בסיס ונטולי הוכחה". הוא ציין כי לפי אומדני הממשלה, ירדה ההגירה בעשר השנים האחרונות, אך הממשלה מודה שנתונים אלה לוקים בחסר אלה מכיוון שהיא אינה עוקבת באופן ישיר אחר תנועותיהם של התושבים.

הונג קונג מבצעת השקעות כבדות בשיפור הדיור והחינוך, ותושבי העיר ממשיכים ליהנות מחופש ההתאגדות והביטוי, אך לא בלי מגבלות, לדברי צ'אונג. החוקים אוסרים את קיומם של ארגונים שפוגעים "באינטרסים של הביטחון הלאומי, הביטחון הציבורי, הסדר הציבורי וההגנה על זכויותיהם וחירויותיהם של אנשים אחרים", לדבריו.

בשנים האחרונות הצהירה ממשלת הונג קונג כי בסופו של דבר תחוקק חוק נגד הסתה - מהלך שבו מעוניינת בייג'ינג זה זמן רב - שיצמצם עוד יותר את חופש הדיון בסוגיות פוליטיות.

סירובה של הממשלה לבצע ויתורים בתקופת פעולות המחאה של 2014 - שבמהלכן ישנו סטודנטים ברחוב, שרו שירי מחאה וערכו התקהלויות המוניות - הייתה אחת הסיבות לכך שאמן הקרמיקה כריס לו הגיש בקשת הגירה לטייוואן. הוא התגורר בהונג קונג כל חייו, והוא נזכר כיצד השתתף בהפגנות של 1989 כשיותר ממיליון בני אדם בעיר צעדו לאות הזדהות עם המפגינים בכיכר טיין-אן-מן.

"המפלגה הקומוניסטית הסינית נראתה אז רחוקה מאוד", אמר לו, שמתכונן להגר ב-2019. "בשנים האחרונות, כל פרק מוביל לאותו הסוף. בייג'ינג הולכת ומתקרבת, והתקווה הולכת ונמוגה".