שנת 2018 הייתה שנה חלשה לחברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט. בעקבות הירידות החדות בחודשים האחרונים, בסיכום שנתי ירד מדד גלובס-פרומתאוס - שעוקב אחר החברות הללו - ב-6.3%, בעוד שמדד ת"א 125 ירד ב-2.3% ומדד נאסד"ק השיל מערכו 3.9%. תתי-המדד הראו מגמות מעורבות: תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים איבד מערכו בשנה שחלפה לא פחות מ-21.9%, בעוד שתת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה עלה בשיעור של 3.9%.
בסיכום השנה, 118 חברות מרכיבות את מדד גלובס-פרומתאוס, לאחר שבמהלך 2018 שש חברות נמחקו מהמדד. מרבית החברות משתייכות לסקטור הטכנולוגיה, מה שמסביר את התנודתיות הרבה של המדד, והעובדה כי בטווח קצר של שנה הוא רושם ביצועי חסר ביחס לבנצ'מרק.
בבחינה חודשית, גם בדצמבר נרשמו ירידות בשווקים העולמיים. החברות הישראליות נסחרו בחודש דצמבר במגמה שלילית, שהובילה את מדד גלובס-פרומתאוס לירידה של 11.7%. באותה תקופה, מדד ת"א 125 ירד ב-9.2% ומדד נאסד"ק איבד 9.5% מערכו.
תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים צנח בחודש האחרון בשיעור של 19.8%, בעוד שמדד ת"א ביומד התרסק ב-21.8%, ואילו מדד נאסד"ק ביומד ירד ב-11.2%. החברה שהשפיעה באופן המשמעותי ביותר על הירידה של תת-המדד היא פריגו, שאיבדה 38% מערכה. זאת לאחר שדווח כי ממשלת אירלנד מבקשת לגבות מהחברה מס בשיעור של 1.86 מיליארד אירו בעקבות עסקה שביצעה ב-2013, שבה רכשה את אלאן האירית.
מניות הטכנולוגיה הישראליות בוול סטריט ירדו גם הן בדצמבר, והובילו את תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה לירידה של 6.2%. במקביל, מדד ת"א טכנולוגיה ירד ב-5% ומדד נאסד"ק טכנולוגיה צנח בשיעור של 8.2%.
מניית אלביט מערכות ירדה בדצמבר ב-7%, למרות שמערכת ההגנה שפיתחה "חץ דורבן" נבחרה על-ידי צבא ארה"ב על מנת להגן על נגמ"שים מסוג "ברדלי".
עסקאות גדולות - ובראשן סודהסטרים
למרות היותה של 2018 שנה חלשה לחברות המדד ולשוק ההון בכלל, ראוי לציין כי במהלכה נחתמו עסקאות גדולות לרכישת חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל, ונמנות עם חברות המדד של גלובס-פרומתאוס. העסקאות הללו השפיעו כמובן על ביצועי המדד בסיכום שנתי.
בין הרכישות הבולטות של חברות המדד הייתה עסקת רכישת סודהסטרים על-ידי פפסיקו, תמורת כ-3.2 מיליארד דולר. תאגיד המשקאות הבינלאומי רכש את יצרנית המערכות הביתיות להכנת מי סודה, במהלך שמוסבר ברצונה של פפסיקו להרחיב את היצע פורטפוליו המשקאות שלה, תוך חיזוק תחום המשקאות הלא ממותקים.
לדברי אייל שבח, שותף מייסד בחברת הייעוץ הכלכלי פרומתאוס וראש תחום הטכנולוגיה בפירמה, צירוף הפעילות של סודהסטרים משווק על-ידי פפסיקו כחלק מחיזוק התדמית הירוקה של החברה. "המהלך משתלב במדיניות התאגיד של התמקדות במוצרים ידידותיים לסביבה ותמיכה באורח חיים בריא, לאור המודעות העולה בקרב הצרכנים לצורך בהפחתת השימוש בפלסטיק", אומר שבח.
לפי הערכות מחלקת המחקר של פרומתאוס, רכישת סודהסטרים תסייע לפפסיקו ליצור קשר ישיר עם הלקוחות באמצעות מכירת המכונות לייצור שתייה מוגזת, יחד עם מתן שירותים כגון חידוש בלוני הגז ומכירת הסירופים.
ברכישת סודהסטרים, פפסיקו מקבלת חברה בריאה שהציגה עלייה עקבית ברווח למניה בשנים האחרונות. מניתוח של מחלקת המחקר של פרומתאוס עולה, כי הרווח למניה עלה מ-2.07 דולרים בסוף 2016 ל-3.3 דולרים בסוף 2017, ולפי ההערכות האחרונות, שנת 2018 צפויה להסתיים עם רווח של 4.4 דולרים למניה. בשנה האחרונה התחזקה סודהסטרים בחדירה למשקי בית ובקשרים הקמעוניים שלה, תוך הוספת ערוצי הפצה חדשים, כולל שיפור העבודה עם וולמארט ועם שווקים אירופוים מרכזיים.
"כיום החברה מוכרת את מוצריה בעשרות אלפי חנויות ונקודות מכירה בכ-45 מדינות בעולם", אומר שבח. "שילוב הפעילות ביכולות ההפצה והנוכחות העולמית של פפסיקו יאפשר לסודהסטרים להמשיך ולהרחיב את המותג שלה".
בתגובה לפרסום על העסקה זינקה המניה בכ-9.4%, ומתחילת השנה מניית סודהסטרים עלתה בכ-104%.
אימפרבה הצליחה למצוא קונה
עסקה גדולה שנייה הוכרזה במחצית השנייה של השנה, אז הודיעה חברת הסייבר אימפרבה על רכישתה על-ידי קרן Thoma Bravo, בעסקה בהיקף של כ-2.1 מיליארד דולר (שטרם הושלמה). אימפרבה שייכת לתת מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה, ובמהלך השנה מנייתה עלתה בכ-38%.
מדובר בעסקה שמגיעה לאחר תקופה ארוכה שבמהלכה נעשו ניסיונות למצוא רוכש לחברה. לדברי שבח, "כבר ברבעון השלישי של 2016 פורסם על מגעים עם רוכשים פוטנציאליים, אך ההצעות לרכישת החברה, שהגיעו מחברות כגון IBM וסיסקו, לא הבשילו לכדי משא ומתן. לפי פרסומי אימפרבה, הקשר עם הקרן הרוכשת התחיל כבר בקיץ 2016".
לאחר שהניסיונות לא צלחו, החליטה החברה להתמקד בתהליכי רה-ארגון והתייעלות כדי להביא את החברה לשיעורי רווח גבוהים יותר. נוסף על צמצום ההוצאות והשקעת מאמצים בהגדלת מכירת מוצרים, מכרה אימפרבה את פעילות skyfence מתחום שירותי הענן, לאחר שרכשה את הפעילות שנתיים בלבד קודם לכן. הצעדים שנקטה הנהלת החברה הובילו לכך שאימפרבה הגיעה לרווחיות ברבעון הרביעי של 2017.
במחלקת המחקר של פרומתאוס מציינים כי עם הרכישה, אימפרבה מצטרפת לפורטפוליו חברות הסייבר של הקרן הרוכשת, בהן חברת האבטחה McAfee. על-פי מחלקת המחקר של פרומתאוס, נראה שישנה ציפייה להמשך קונסולידציה של חברות בתחום הסייבר, היות שכיום מעטות החברות הגדולות המזוהות כמובילות שוק, עם סל מוצרים רחב באמת. "ייתכן שבכוונת Thoma Bravo להיות הגורם הראשון שמרכז בפורטפוליו החברות שלו מגוון מוצרים ושירותים בתחום האבטחה", מסכם שבח.
גלובס-פרומתאוס-2018
המפיצה הבלעדית רכשה את מזור
עסקה נוספת שחצתה את רף מיליארד הדולרים הייתה רכישת מזור רובוטיקה על-ידי מדטרוניק - ענקית הטכנולוגיה הרפואית - בתמורה לכ-1.6 מיליארד דולר. הרוכשת היא המפיצה הגלובלית הבלעדית של מערכת הרובוטיקה "מזור X" לניתוחי עמוד שדרה, ועל פי מחלקת המחקר של פרומתאוס, בין החברות היסטוריה בת יותר משנתיים של שיתופי פעולה בפיתוח ובשיווק מערכות. לאורך השנים רכשה מדטרוניק עשרות חברות בישראל.
לשתי החברות פיתוח משותף חדש, ששיווקו צפוי היה להתחיל בסוף 2018-תחילת 2019, לאחר שהתקבלו אישורי ה-FDA. בפרומתאוס מציינים שההחלטה על רכישת מזור לפני תחילת השיווק של הפיתוח המשותף מעידה על טיב מערכת היחסים בין החברות, ומהווה הבעת אמון של מדטרוניק בפוטנציאל של מזור.
פרומתאוס גם מציגה אינדיקציה נוספת להבעת האמון מצד מדטרוניק, אשר עולה מהתמורה שנקבעה לעסקה: רכישת מזור נקבעה לפי מכפיל 19 על הרווח הצפוי לשנת 2019, מכפיל שהינו גבוה ביותר.
פרסום העסקה תרם לעלייה במחיר המניה של מזור, לאחר מספר חודשים של ירידה הדרגתית, כך שבעת עצירת המסחר במניית מזור, מחיר המניה היה גבוה בכ-21% ממחירה בתחילת השנה.
מזור נחשבת למובילה עולמית בתחום מערכות רובוטיות המשמשות בניתוחי גב, ורכישתה מאפשרת למדטרוניק להיכנס לשוק המתפתח של ניתוחי שדרה רובוטיים. לדברי שבח, "מדטרוניק נהנית מהגדלת הרווחים ממכירת המערכות של מזור, יחד עם שליטה על תהליכי הפיתוח וגישה למערכות וטכנולוגיות נוספות של מזור, כולל האפשרות להחיל את הטכנולוגיות בתחומים אחרים בעולם הניתוחים האורתופדיים".
עסקה נוספת שפורסמה במהלך המחצית הראשונה של השנה היא העסקה שבמסגרתה רכשה חברת יונייטד ת'רפיוטיקס האמריקאית את חברת המכשור הרפואי סטדימד בתמורה לסך של עד 216 מיליון דולר, בכפוף להשגת אבני דרך. העסקה פורסמה בסוף אפריל והושלמה כעבר מספר חודשים בסוף אוגוסט.
הרוכשת היא מהחברות המובילות בעולם בתחום לחץ הדם הריאתי, ועד לרכישה סטדימד הייתה מהמתחרות הבולטות בתחום. בפרומתאוס מציינים כי התחרות בין החברות נובעת מפיתוחים מקבילים של משאבות למתן תרופות. היסטוריית מערכת היחסים בין השתיים כוללת ניצחון של סטדימד במשפט פטנטים נגד יונייטד ת'רפיוטיקס, שבמסגרתו ביטל בית המשפט את תוקף הפטנטים שרשמה החברה האמריקאית על החומר הפעיל במוצר ה-Remodium, המתחרה בפיתוחי החברה הישראלית, ולמעשה קבע כי סטדימד מוגנת מתביעות בגין הפרת פטנט מצד יונייטד ת'רפיוטיקס.
לפי שבח, ייתכן שרכישת סטדימד מהווה צעד הגנתי מצד יונייטד ת'רפיוטיקס בתגובה למוצרים המתחרים, צעד אשר עלול לנבוע מכך שישנם עיכובים בפיתוח מוצרי יונייטד, או לחלופין (או בנוסף), ניתן לראות ברכישה הכרה באיום התחרותי מצד סטדימד.
נציין כי מניות החברות שנרכשו במהלך השנה ייגרעו ממדד גלובס-פרומתאוס, במקביל למחיקתן מהמסחר מהבורסות.
שינויים-מרכזיים-בחברות-תת-מדד-מדעי-החיים
אילו עסקאות צפויות בהמשך?
לצד העסקאות המצוינות לעיל, אשר הושלמו במהלך השנה או נמצאות בשלבי סגירה אחרונים, ישנן מספר עסקאות בתהליכים מתקדמים, שצפויות להסתיים בחודשים הבאים בכפוף לקבלת אישורים והגעה להסכמות, ולהשפיע על החברות הישראליות הנסחרות בארה"ב. עם עסקאות אלו נמנית עסקת רכישת אורבוטק על-ידי KLA-Tencor, בתמורה לכ-3.4 מיליארד דולר (מחיר העסקה בעת הדיווח המקורי עליה).
על פי מחלקת המחקר של פרומתאוס, אורבוטק, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיות המשמשות בתהליכי ייצור של מוצרי אלקטרוניקה, הציגה צמיחה משמעותית בשנים האחרונות, בעקבות הגידול בשוקי הסמארטפונים ומכשירים חכמים בעלי חיבור לאינטרנט, יחד עם התפתחות תחום האינטרנט של הדברים (IOT) ותחום הרכב האוטונומי. לפי התחזיות, שנת 2018 צפויה להיות השנה שבה יחצו הכנסות אורבוטק לראשונה את רף המיליארד דולר.
הרוכשת היא חברה המתמחה בפיתוח וייצור מכשירים לבקרת תהליכי ייצור של שבבים. "הרוכשת צפויה ליהנות מצירוף אורבוטק לפעילותה כך שעסקי שתי החברות ישלימו זה את זה, ללא חפיפה", אומר שבח. "לפי נתוני אורבוטק, כ-40% מעסקי החברה מגיעים משוק המעגלים מודפסים וכ-30% משוק הצגים השטוחים, שווקים שבהם אין לרוכשת נוכחות. לשתי החברות אין חפיפה גם בעשרת הלקוחות הגדולים שלהן".
לפי הפרסומים, פעילות אורבוטק צפויה להישאר בישראל. עם זאת, בשבועות האחרונים פורסם כי ישנו עיכוב בהשלמת העסקה, בשל עיכוב מצד הרגולציה בסין לאישורה. כשליש מהכנסות אורבוטק מגיעות מהשוק הסיני, והחברה מושפעת באופן מהותי מהמצב הפוליטי והכלכלי בסין. עד כה לא ידוע האם ומתי יתקבלו אישורי הרגולטורים בסין, אך ברור כי מדובר בתוצאה של מלחמות הסחר בין סין לארה"ב.
גם חברת תראפיקס ביו, מפתחת התרופות מבוססות הקנאביס, נתקלה במכשול בדרך אל האקזיט. באוקטובר הודיעה תראפיקס על מכירתה לחברת FSD פארמה הקנדית, במסגרת עסקת מניות בשווי של כ-48 מיליון דולר, על רקע הצמיחה בשוק הקנאביס הקנדי בעקבות אישור השימוש בקנאביס לצורכי פנאי.
נראה כי הרוכשת מאמינה בטכנולוגיה שפיתחה תראפיקס ביו, תוך ושהיא מתכוונת להשאיר את המחקר והפיתוח של החברה בישראל. אולם לפי הפרסומים האחרונים, FSD פארמה הביעה רצון להוריד את מחיר העסקה, וישנו ספק בנוגע להשלמתה. נכון לדצמבר, תראפיקס ביטלה את ההסכמים שאליהם הגיעו הצדדים במסגרת מסמך הצהרת הכוונות.
מלאנוקס תצטרף לשורת הנרכשות?
לבסוף, יש לציין את מלאנוקס, שנמצאת לפי פרסומים בשלבים ראשוניים של איתור רוכש. באוקטובר 2018 פורסם לראשונה כי החברה שכרה את שירותיו של בנק השקעות לסייע במכירתה. עם המועמדים העיקריים לרכישת מלאנוקס נמנות Xilinx ומיקרוסופט, חברות מובילות כל אחת בתחומה.
"מיקרוסופט הצטרפה בשלב מאוחר יותר לתהליכי בחינת רכישת מלאנוקס, והצטרפותה למאגר הרוכשים הפוטנציאליים עלולה להצית מלחמת התמחרות", מעריך שבח. מלאנוקס נחשבת למובילת שוק במתאמי רשת במהירות גבוהה, והייא פעילה בתחום רשתות ושרתי הענן. על פי מחלקת המחקר של פרומתאוס, תחומים אלה נחשבים כמקור המשיכה של מלאנוקס בעיניי הרוכשות, שצפויות ליהנות מהיתרונות הטכנולוגיים של מלאנוקס. ככל שתושלם העסקה, יוכל מנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, לרשום לזכותו אקזיט שני בהיקף של מיליארדים, לאחר שבשנת 2001, גליליאו שאותה עזר לייסד נמכרה למארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר.
כתבות
ני"ע
