בשנתיים האחרונות מתחתי פה ביקורת חריפה על בנק הפועלים ועל קשר הבעלות שלו (מכורח) עם "ידיעות אחרונות" לאחר פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, שהחזיק כשליש ממניות קבוצת התקשורת המשפיעה, שבשליטת ארנון (נוני) מוזס. ביקשתי מהבנק תשובה לשאלה מדוע הוא לא שם את המניות במכרז, ולו רק כדי לאלץ את מוזס לקנות את מניות הבנק או לצאת מהעיתון בעסקה כוללת למכירת המניות.
היה ברור שאין ולא יכול להיות מצב אחר, שבו משקיע יסכים להיכנס להשקעה במקום שאין לו כלל השפעה ויש לו רק מניות מיעוט, מאחר שמוזס מחזיק את מניות השליטה בעיתון, ועל-פיו יישק דבר. היה גם ברור שציון קינן, לשעבר מנכ"ל הבנק, ופיני רובין, עורך הדין ויועץ העל של הבנק (שעל-פי הערכות, מעמדו התערער מאז מינויו של אריק פינטו למנכ"ל), משכו את המצב העקום הזה יותר מדי זמן: מצד אחד אין חלוקת דיבידנדים, ומצד שני הבנק תקוע בפועל (עוד לפני פשיטת הרגל של פישמן) עם נתח גדול של מניות בקבוצת תקשורת מהגדולות והמשפיעות בישראל.
העסקה המתגבשת עתה - וצריך להדגיש: היא עוד לא נחתמה - היא שמוזס ירכוש את חבילת המניות לפי שווי של מיליארד שקל לקבוצת "ידיעות אחרונות". גבוה? נמוך? שווי הוגן? "ידיעות אחרונות" היא קבוצה פרטית, דוחותיה אינם גלויים, ולכן קשה להעריך את שווייה בלי לדעת את נכסיה הכוללים, כמו מזומן בקופה ונכסים אחרים (נדל"ן, למשל, גם לאחר העסקה למכירת בית "ידיעות" בת"א). ההערכות הן שהאתר המצליח ynet מרוויח עשרות מיליוני שקלים בשנה, ואילו העיתון "ידיעות אחרונות" מפסיד, כמו כל העיתונים בישראל.
בכל מקרה, אריק פינטו ובנק הפועלים הבטיחו את מה שקיימו, והם בדרך להיפטר ממניות "ידיעות אחרונות". אחרי שגלגלתי אותם בזפת ובנוצות, למען ההגינות המתבקשת מגיעה להם מילה טובה - אז הנה היא.
וכמה מילים על נוני מוזס: התיאוריה שלפיה הוא עושה את העסקה כדי "לבצר את שליטתו" כיוון שהוא חושש מהדחתו בעקבות ההמלצות בתיק 2000 - היא מנותקת מהמציאות. עוד לפני העסקה, מוזס שולט בעיתון באמצעות מניות שליטה המבטיחות לו רוב בדירקטוריון. כתב אישום או לא - מוזס לא יזוז, עם העסקה או בלעדיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
