טראמפ מוכן להשבית הממשל "לחודשים ושנים" בגלל ה"חומה"

זה אישי וזה בגללו: הדמוקרטים, שהחזירו לידיהם את השליטה בבית-הנבחרים, לא יתנו לדונלד טראמפ את המימון להקמת החומה לאורך הגבול עם מקסיקו, שאותה הוא הבטיח לבוחריו במסע הבחירות לנשיאות ב-2016.

שום דבר, למעט הנפת דגל לבן, לא יעזור לנשיא מפני שהבעיה אינה רק החומה - פיתרון אווילי של ימי הביניים לקושי של המאה ה-21 - אלא הוא עצמו. הבייס הדמוקרטי שונא את טראמפ בכל נפשו ובכל מאודו. השנאה הזו - שגלשה אפילו לנשות מעמד הביניים בפרברים - הייתה הדלק שהצית את הלהבה הדמוקרטית בבחירות בנובמבר אשתקד, אותה להבה שחרכה עשרות מחוקקים רפובליקאים ופתחה לדמוקרטים את שערי הקונגרס.

ההנהגה הדמוקרטית - ננסי פלוסי, יו"ר בית-הנבחרים, וצ'אק שומר, ראש הסיעה הדמוקרטית בסנט - מבינה היטב, שכל צעד שיתפרש כהליכה לקראת טראמפ, אפילו ויתור קטן, יהיה התאבדות פוליטית. הבייס הדמוקרטי, שבמשך שנתיים ייחל לשוב לפחות לאחד ממוקדי הכוח על גבעת הקפיטול, לא ימחל על בגידה כזו. עכשיו הזמן לנקמה, לא לפייסנות, אומרים ה"שונאים" (haters), מונח שטבע טראמפ עצמו.

זו תמונת ראי של הדילמה שעימה מתמודד טראמפ. הבייס שלו אינו מוכן לקבל נסיגה נשיאותית בעימות עם הדמוקרטים (ה"סמולנים" בתרגום לעברית עכשווית) השנואים. איך יודע טראמפ מה חושב הבייס? שדרי הימין הקיצוני בפוקס ניוז ובערוצי תקשורת אחרים - משון האניטי ועד ראש לימבו ועד לורה אינגרהאם - מפמפמים באוזניו מבוקר עד ערב את מה שהם מתארים כחוכמת ההמונים של הטראמפיסטים. הנשיא עלה על עץ גבוה מדי ועכשיו הוא תקוע במרומיו. השבתת הממשל לא תסתייים בקרוב.

"אם טראמפ יוותר עכשיו, זה יהיה קרוב לוודאי סוף נשיאותו", אמר בסוף השבוע הסנטור הרפובליקאי לינדסי גרהאם, בעל ברית נאמן של טראמפ. "הנשיא הבטיח לעם האמריקאי שהגבול (עם מקסיקו) יוגן". הסנטור הודה: "עכשיו כבר לא מדובר על הגירה. האנשים שבחרו בטראמפ מאמינים שהחומה היא המסד של ביטחון הגבול. זה ביטוי לריבונות. כאשר הבוחרים האלה שומעים מפי האנשים ששנואים עליהם שהחומה בלתי נחוצה, הדבר רק מגביר את תמיכתם בחומה".

את מחיר ההתגוששות הזו משלמים 800 אלף עובדי הממשל הפדרלי, משמונה משרדים ממשלתיים, ובהם המשרד לביטחון המולדת, שהתקציב למימון לפעילותם פקע לפני שבועיים. טראמפ מסרב לחתום על כל הצעת חוק תקציבית לחידוש פעילותם של המשרדים המושבתים אם לא ייכלל בה גם סעיף שמתקצב 5.6 מיליארד דולר למימון בניית החומה. הדמוקרטים מסרבים לאשר כל הצעת חוק תקציבית שתכלול סנט אחד יותר מ-1.3 מיליארד דולר למימון החומה. מהתבטאויותיהם אתמול נראה, שלדעתם גם סכום זה גבוה מדי (כפי שאמרה אתמול פלוסי: "דולר אחד לחומה? לכך אנו מסכימים").

ביום הפעילות השני שלו, אתמול (ו'), אישר בית-הנבחרים הצעות חוק למימון פעילותם של המשרדים המושבתים. אפילו סנט אחד למימון החומה לא נכלל בהן, כמובן. לא חשוב שנוסחי הצעות החוק האלה (ללא תקצוב החומה) אושרו ע"י הסנט, בשליטת הרפובליקאים, מילה במילה לפני כמה שבועות. עכשיו הן טמאות, תחת איום וטו של הנשיא.

בשיחה עם פלוסי ושומר, אתמול, נשאל טראמפ מדוע הוא אינו מוכן לחתום על תקציבי המשרדים המושבתים ולהמשיך לנהל מו"מ על החומה בלי הלחץ של השבתה. תשובתו: איראה טיפש אם אעשה זאת".

כתום אותה שיחה, סיפרו שומר ופלוסי, שהמפגש עם טראמפ היה משופע בוויכוחים והתנצחויות. לדבריהם, אמר להם הנשיא שהוא מוכן להשבית את הממשל "במשך חודשים, אם לא שנים". טראמפ עצמו אישר זאת זמן קצר לאחר מכן, במסיבת עיתונאים מאולתרת בבית הלבן. "כן, כך אמרתי", הוא הודה. "אני לא חושב שזה יקרה, אך אני מוכן להשבתה של חודשים ושנים".

וככל שהוא המשיך לדבר, גברה השתלהבותו: הוא איים שיכריז על מצב "מצב חירום לאומי" , מהלך שיאפשר לו, כדבריו, לשאוב כספים מתקציב משרד ההגנה כדי לממן את בניית החומה. הוא אף אמר, כי ממשלו יפקיע אדמות לאורך הגבול מבעליהן כדי להקים את החומה וטען, כי הפרוייקט יספק תעסוקה לעובדים אמריקאים.

"אני יכול לעשות זאת אם רק ארצה, בהחלט", אמר טראמפ. "אני יכול להכריז על מצב חירום לאומי בגלל מצב הביטחון בארצנו". זאת, לאחר שבשבוע שעבר הוא איים לסגור כליל את הגבול עם מקסיקו (ובהזדמנות זו "להחזיר הביתה" את תעשיית המכוניות האמריקאית שמוסיפה לייצר רכבים במקסיקו).

ומה המסר הנשיאותי למאות אלפי העובדים הפדרליים, שחלקם הושעו וחלקם נאלצים לעבוד ללא שכר?

טראמפ טען, כי רוב עובדי המדינה תומכים בהשבתת הממשל (אם כי, בהזדמנות אחרת, הוא אמר, כי רוב עובדי המדינה הם דמוקרטים). לדבריו, "רשת ביטחון היא גבול מאובטח מפני שרק כך נהיה בטוחים".

ולעובדי מדינה שלא יוכלו לשלם את שכר הדירה מפני שמשכורתם לא נכנסה לחשבון הבנק שלהם, אמר טראמפ שבעלי הבתים "צריכים לעבוד יחד" עם דייריהם שנותרו ללא שכר ושהוא (טראמפ) מעודד את בעלי הבתים להיות "נחמדים" כלפי הדיירים, גם אם לא שילמו שכר דירה. והמלצה נשיאותית אחרת לעובדים נטולי שכר: נסו כלכלת חליפין. הציעו לבעל הבית שלכם לצבוע קירות במקום לשלם שכר דירה. ההתבטאות הזו תחזור אליו כבומרנג בעתיד הלא רחוק.

השורה התחתונה היא, שההתגוששות הזו בין טראמפ לדמוקרטים נובעת מהמירוץ לנשיאות ב-2020, שכבר נכנס להילוך גבוה. פוליטיקאים דמוקרטים מצטרפים למירוץ וגם במפלגה הרפובליקאית מסתמנים בקיעים בחזית התמיכה בטראמפ. יש דיבורים שהסנטור החדש (ולשעבר מועמד רפובליקאי לנשיאות) מיט רומני, שכתב השבוע מאמר גינוי נוקב נגד טראמפ, מאותת על כוונתו להיכנס לזירה הפרמיימריס של המפלגה הרפובליקאית נגד הנשיא המכהן.

בשלב זה טראמפ אינו יכול להרשות לעצמו להיתפס כרכיכה בעיני הבייס שלו. הוא יהיה זקוק לתומכיו השרופים לא רק לנוכח האתגר הדמוקרטי והאיום של מתחרים רפובליקאים אלא גם, אולי בעיקר, כאשר התובע המיוחד, רוברט מולר, יפרסם את ממצאי חקירתו, כנראה בעוד חצי שנה.