ענת גואטה בוועדת הטייקונים: "אין חוב לא טוב, יש ריבית לא מספיק גבוהה"

במושב הנעילה שסגר את דיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית לטיפול המערכת הפיננסית באשראי ללווים גדולים, שבהובלת היו"ר ח"כ איתן כבל, אמרה היום (א') ענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך כי "אינה מביעה את דעתה באשר לכדאיות ההשקעה ורכישת איגרות חוב אלא מוודאת כי בפני ציבור המשקיעים מונח כל המידע הרלוונטי על מנת שיוכל לקבל החלטת השקעה מושכלת. במובן הזה, אין חוב לא טוב, יש ריבית לא מספיק גבוהה ושאלת כדאיות הסיכון הכרוך בהשקעה, נותרת לשיקול דעתו של כל משקיע", תוך שהוסיפה כי "על אף כל שכבות ההגנה (של הרשות, ר"ש), מטבע הדברים, כל השקעה כרוכה בסיכון".

את הדברים הללו אמרה גואטה בהמשך לכך שלתפיסתה הרשות לגבי האג"ח, "תפקיד הרשות בא לידי ביטוי לאורך כל חיי החוב - טרם הגיוס, במהלך הגיוס, בתקופת החוב ובמקרה הצורך גם בהליכי מימוש החוב וחדלות פירעון". כך - כתנאי לגיוס כספים מהציבור נדרש תאגיד המבקש לעשות זאת, לפרסם תשקיף לאחר קבלת היתר מרשות ני"ע, ש"נותנת היתר רק לאחר שנחה דעתה כי התשקיף כולל את כל המידע החשוב לציבור המשקיעים על מנת לקבל החלטת השקעה".

עוד אמרה גואטה כי "מבחינת היקף הנכסים שאנו מפקחים עליהם מדובר בסך הכל בנכסים בהיקף של למעלה מ-2.3 טריליון שקל. לעניינו שוק האג"ח הקונצרניות מהווה כ-373 מיליארד שקל והם חלק נכבד מתוך שוק הנכסים עליו אנו מפקחים". גואטה דיברה כי ישנה חשיבות בשוק הון ציבורי מפותח. "יש שוק חוב ציבורי ויש שוק חוב פרטי, ובו הלוואות פרטיות-מותאמות, ללא מעורבות של הציבור הרחב וללא רישום החוב למסחר בבורסה".

מבחינתה שוק החוב הקונצרני הסחיר בישראל "התרחב מאוד מאז תחילת שנות האלפיים עד שנוצר בישראל שוק ער ופעיל, התורם רבות לצמיחה ולפעילות במשק", כשהוסיפה: "מערכת הבנקאות הישראלית מתאפיינת בריכוזיות גבוהה. מצב זה עשוי בין היתר, למנוע מחברות רבות גישה למקורות האשראי הבנקאיים ובהעדר חלופות מימון אפקטיביות, להגביר גם את הריכוזיות במגזר העסקי ולעכב את צמיחת המשק. שוק הון פעיל ומפותח, מהווה מקור זמין לגיוס אשראי, במקרים רבים בתנאים נוחים וגמישים מאלה שמציעה המערכת הבנקאית, ובכך מציב חלופת מימון מעשית ונגישה, תוך הסרת חסמים ועידוד הצמיחה במשק", ולכן "חלופת שוק החוב הסחיר משכללת את השוק".

עם זאת, היא ציינה, יש גם עלויות להפיכה לחברה ציבורית ומדווחת, כולל שקיפות ורגולציה, כאשר הוסיפה כי "חשוב להזכיר כי חברות המבקשות לגייס חוב ציבורי נדרשות לשלם מחיר משמעותי בדמות עמידה בהוראות הממשל התאגידי על העלויות הנלוות לו, חובות הגילוי השונות החושפות פעמים רבות מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, פגיעה בפרטיות של נושאי המשרה, מגבלות על עסקאות בעלי עניין, מגבלות על שכר ועוד".

"שוק החוב הציבורי מאופיין במסכת עניפה של מנגנוני הגנה בעת גיוס החוב ובעת החזר החוב. משבר החוב חידד זאת", המשיכה גואטה ואמרה, תוך שציינה כי כחלק מלקחי משבר 2008 נעשו רפורמות שחלקן החלו לפני המשבר וחלקן תולדה ישירה של המשבר, ו"שרבים ממנגנוני ההגנה לא קיימים בשוק החוב הפרטי. גיוס חוב ציבורי מלווה כיום בחובות גילוי רבות, ושקיפות זו מבטיחה שכל המשקיעים יקבלו את כל המידע הרלבנטי, ולצמצם סיכונים להסדר חוב".

ביחס להתנהלות הרשות, וחקירות שהיא מנהלת, גואטה הוסיפה ואמרה כי "הרשות באופן מסורתי לא עושה הנחות לאף אחד... כפי שרואים בתיקים בהם אנו מטפלים. לאורך השנים הטיפול של הרשות היה מאוד שוויוני ובהתאם לחוקים".

"יש מספר נושאים ששוק ההון הישראלי נמצא בפיגור ביחס לעולם", ו"לרגולטורים יש משאבים מוגבלים", אמרה גואטה ביחס לשאלת הפיקוח על רואי חשבון, שעדיין רחוק מישראל.