מי ינהל את הלובינג של חברות המזון? היצרנים הקטנים, הדוברת והקרב שכופף לתנובה את היד

איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים יבצע שינויים בהרכב ובמספר נציגי ההנהלה שלו, זאת בעקבות ביקורת חריפה של יצרנים קטנים על תוצאות הבחירות באיגוד - כך נודע ל"גלובס". במסגרת השינויים הללו הוסכם כי תנובה תוותר על נציג אחד מתוך שלושה שיש לה; ובמקביל, מספר חברי הנהלת האיגוד יורחב מ-15 נציגים ל-22, וההרחבה תיעשה רק באמצעות נציגי חברות המזון הקטנות יותר. בשל כך, מעמדן באיגוד של החברות הקטנות והבינוניות יתחזק ויעלה על זה של חמש חברות המזון הגדולות. 

נציין, כי מדובר בבחירות פרסונליות שבהן בוחרים בנציג עצמו ולא במושב עבור החברה.

בסוף נובמבר האחרון נערכו בחירות להנהלת איגוד המזון, ו-11 מתוך 15 חברי ההנהלה הנבחרים הם נציגים של חמש חברות המזון הגדולות - דבר שקומם בצורה יוצאת דופן את התעשיינים הקטנים יחסית. האחרונים עומדים בפני שנה מורכבת, בין היתר בשל כניסה לתוקף של רפורמות, דוגמת סימון המזון של משרד הבריאות, שצפויות להוות מעמסה מיוחדת עבורן, במיוחד בהשוואה לחברות המזון הגדולות שנהנות מיתרונות גודל ויכולות פיננסיות גדולות בהרבה.

 5 היצרניות הגדולות בשוק מוצרי הצריכה

לפני הבחירות, חברות המזון הגדולות הסכימו, לבקשת ההנהלה, להסתפק בשני נציגים בלבד כדי שיתר המושבים יוקצו לשחקנים הקטנים יותר. באיגוד חברות בסך הכול חמש חברות מזון גדולות כאמור, כשיתר התעשיינים נחשבים לקטנים או בינוניים. כך, מתוך החמש הללו -  שטראוס, יוניליוור, אסם והחברה המרכזית למשקאות קלים (המוכרת לציבור הרחב כקוקה-קולה ישראל וטרה) - הכניסו כל אחת שני נציגים מתוך הבנה ש"חשוב שיישמר יחס של 60%-40% בין הגדולים לקטנים בחברי האיגוד, וזאת במובן של לא להעלים את הקטנים".

ואולם, על פי גורם בענף, על אף הניסיון לפנות יותר מקום לתעשיינים הקטנים, חברה אחת - תנובה, יצרנית המזון הגדולה בישראל - התעקשה בכל זאת להעמיד שלושה מועמדים לחברות באיגוד, בעוד ששאר החברות הסתפקו בשניים, כאמור. כך, נוצר מצב שכמעט 75% מחברי הנהלת האיגוד שייכים לחברות המזון הגדולות, והתעשיינים הבינוניים והקטנים, שמהווים את רוב הענף, זכו רק לכרבע מהמקומות בלבד.

חששו שקולם לא יישמע 

הסיטואציה שנוצרה עוררה תסכול רב בקרב התעשיינים הקטנים והבינוניים שחששו שקולם לא ישמע, בין היתר, על רקע צמצום מספר המקומות שעמד בקדנציה הקודמת על 25 מושבים. בבחירות הנוכחיות, ועל פי תקנון ההתאחדות, הכוונה הייתה שבכל האיגודים יהיו 15 נבחרים בלבד, עם זכות ליו"ר לבחור 3 נציגים נוספים לפי ראות עיניו.

עוד גורם שתרם למספרם המצומצם של היצרנים הקטנים בבחירות היה, ככל הנראה, הקושי שלהם להגיע להצבעה. משיחות עם גורמים בענף עולה כי שיעור ההצבעה בבחירות לאיגוד נמוך, זאת, בין היתר, משום שחלק מהיצרנים הקטנים מתקשים יותר להגיע לבחור שכן רובם פועלים בפריפריה במיקומים רחוקים יחסית ומעסיקים כוח אדם מצומצם הרבה יותר. כך נוצר מצב שמתוך כ-150-160 נציגים, רק כ-60 מימשו את הצבעתם, כלומר, 40% או נמוך מכך. כך או כך, אלה החלו ביוזמות במטרה לשנות את המציאות הזו, כולל עצומה שביקשה לשנות את הרכב הנהלת האיגוד תוך חיזוק קולם.

בכל אופן, הביקורת של חברות המזון הקטנות מצאה אוזן קשבת אצל שלום זיידלר, יו"ר האיגוד בהתאחדות, מי שבתחילת הקדנציה שלו ביקש - והצליח - לייעל ולצמצם את מספר חברי ההנהלה של איגוד המזון בהתאם למדיניות של התאחדות התעשיינים. זיידלר קיבל את הטענות החריפות של השחקנים הקטנים יותר באיגוד על כך שהם אינם באים לידי ביטוי באופן מספק בייצוג שלהם בהנהלת האיגוד, ובמסגרת זו הושגו הסכמות להרחבת מספרם.

במקביל, הוא פנה למנכ"ל תנובה, אייל מליס, וביקש ממנו לוותר על המקום של אחד מנציגי החברה על מנת שיוקצה לתעשיינים קטנים. למרות שגורמים בענף גורסים כי החברה הפעילה לחץ יוצא דופן בעת הבחירות, תנובה נאלצה לסגת כעת מהתעקשותה והיא תפנה את אחד המקומות עבור היצרנים הקטנים יותר. לפי ההערכות, הראשונה שתעזוב את האיגוד היא דוברת תנובה, אילנית חיות. עם זאת, גורמים בחברה מציינים כי טרם הכריעו בנושא. כמו כן, בתנובה אומרים כי שניים משלושת הנציגים היום יכהנו באיגוד ברוטציה, והשלישי לכל משך הכהונה. לפיכך, לפי תנובה, חיות צפויה לשוב לאיגוד בעתיד. זאת, ככל הנראה, במקום אחד הנציגים האחרים - ענת גרוס שון, מנכ"לית חטיבת החלב, ואלי בן לולו, מנכ"ל חטיבת המזון. 

בנוסף לדרישה מתנובה לוותר על אחד המקומות שלה ולרדת לשני נציגים, זיילדר הביא את חברות המזון הגדולות כאמור להסתפק ב-10 חברים באיגוד, ואילו היצרנים הקטנים יזכו ל-12 נציגים באופן שייתן להם יחסי כוחות מאוזנים אל מול התעשיינים הגדולים. "זה קורה בשל ההבנה של זיידלר כי הם חייבים ייצוג", אמר ל"גלובס" גורם בענף. כאמור, המבנה החדש יאפשר מאזן של לפחות 50% ליצרנים קטנים והבינוניים, מול 50% לגדולים.

מתנובה נמסר בתגובה כי "חברי איגוד המזון הביעו אמון בנציגי תנובה וביכולתם לתרום ולקדם את תעשיית המזון בישראל. בבחירות אישיות שנערכו נבחרו שלושה מנהלים בכירים מהחברה להנהלת האיגוד. אנחנו גאים ומודים על האמון שקיבלנו. יחד עם זאת, ומתוך ההכרה בחשיבות הייצוג של כל תעשיית המזון בהנהלת האיגוד, החליטה תנובה להעניק את אחד ממושביה לחברות הקטנות יותר בתעשייה. לפיכך, בהנהלת האיגוד יכהנו בפועל שני נציגים מתנובה ברוטציה".

מתקשים לעמוד בשינויים ובעלויות 

החשיבות של איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים היא ייצוג ההשקפה של כלל חברות המזון בישראל מול גורמי הרגולציה והממשל. כך, לעיתים נוצרים מצבים שבהם הרצונות והשאיפות של חברות המזון הגדולות, שבאופן טבעי חזקות יותר, לא עומדים בקנה אחד עם הצרכים והדרישות של היצרנים הקטנים יותר.

כך, לדוגמה, הטמעת רפורמת סימון המזון שצפויה להיכנס לתוקף ב-2020 מהווה אתגר כלכלי עבור התעשיינים בענף המזון והעלויות מוערכות עבור התעשייה במאות מיליוני שקלים. לחברות המזון הגדולות קל יותר לבצע שינויים במתכונים בזכות הטכנולוגים שהן מעסיקות בתחום המזון ובשל היכולת שלהן להשקעות גדולות יותר, ואולם ליצרנים הקטנים קשה יותר לעמוד בשינויים ובעלויות הכרוכות בהם.

גם עלות החלפת האריזות צפויה להכביד על היצרנים הקטנים, ובאיגוד כבר פועלים במשך תקופה על מנת להעביר להם תקציבי תמיכה כדי להקל עליהם בהתמודדות.