השר יואב גלנט זרק בסוף השבוע לחלל האוויר את האמירה ש "אלפי קצינים ששירתו תחת פיקודנו יודעים למה גנץ שותק". גלנט הצליח להגיע אל משאת חייו, מפלגת הליכוד. במשך השנים בהן היה חבר 'כולנו' ושר הבינוי, הוא החל להתאים עצמו לליכוד.
אבל גלנט הבין שהפסיד זמן ליכוד יקר ושהפריימריס בפתח. כדי להתברג במקום גבוה ולהתחבב על מתפקדי המפלגה, גלנט בחר לחרף ולגדף את בני גנץ, מי שמסתמן ככוכב העולה של מערכת הבחירות.
איום פוליטי על נתניהו
מבין כל המועמדים להיות "קורבנותיו" של גלנט, בחר הגנרל לשעבר את הרמטכ"ל גנץ כמטרה לחידודיו. למה גנץ? כי זו כנראה המטרה שנתניהו הציג. גנץ משמש כמטרה אך ורק בגלל שהוא נראה לבוס של גלנט כאדם רציני, ראש מפלגה שיכול לנגוס בו באופן שיאבד את ראשות הממשלה.
איפה הם היו בזמן אמת?
הטענה של גלנט, וגם של ח"כ אמסלם, היא שגנץ תמיד היה בחירה שניה לכל לתפקיד שקיבל. אם אני לא טועה, אז אמסלם עצמו קיבל א ראשות הקואליציה לאחר שהמשטרה פתחה בחקירה נגד דוד ביטן, קודמו. כלומר גם הוא בחירה שניה, לא? אבל זה אמת לא משנה. בחירה שניה או חמישית, בסופו של יום מה שקובע הוא כיצד ממלאים את התפקיד. אולי לאמסלם יש מידע אחר, אבל בדרך כלל לא זכורות לי טענות ממשיות על תפקודו של גנץ כרמטכ"ל. אני לא יודע אם היה מצטיין או משובח, רע הוא בוודאי לא היה.
אפשר גם אחרת
גנץ, לעומת זאת, רואה עצמו כפוף לכללים אלה. הוא מסרב להתמסר לתרבות של גלנט וחבריו החדשים. גלנט זרק לחלל אוויר של הליכוד את האמירה ש"אלפי קצינים ששירתו תחת פיקודנו יודעים למה הוא שותק". ממפלגתו של גנץ נמסר בתגובה: "עם ישראל צריך שיח אחר, ממלכתיות ומנהיגות אחרת". הוא בחר להגיב בצורה אחרת.
כתבות
ני"ע
