כך נבנה אחד ממיזמי התחבורה הנועזים בעולם בזמן מונסונים

אחד הפרויקטים המאתגרים ביותר בעולם נחפר כעת מתחת לאחת הערים הצפופות ביותר בעולם. אם הא יצליח, מומביי תהיה העיר המאוכלסת ביותר בעולם עם רכבת תחתית.

יותר מ-8,000 עובדים וצי של מכונות כרייה באורך 130 מטר עובדים 24 שעות ביממה, גם במהלך סופות מונסון, כדי לסיים את הרכבת התחתית שיהיו לה 27 תחנות לאורך 34 ק"מ באחד אזוריים העירוניים הצפופים ביותר בעולם במונחי אוכלוסייה, קרוב לאחת משכונות העוני הגדולות ביתר באסיה, מתחת לנמל תעופה, מקדשים ובניינים מהתקופה הקולוניאלית. הקו יסתיים באזור ירוק שבו עדיין מסתובבים טיגריסים.

הרכבת חוצה גם את המסורות הדתיות של הודו, את מערכת בתי המשפט וכל שכבה חברתית בעיר, עם אתגרים בכל תחנת עצירה.

חברת מומביי מטרו רייל בע"מ, מיזם משותף בין מדינת המחוז לממשלה המרכזית, נדרשה להתדיין עם אלפי משפחות ועסקים כדי לקבל את אישורם לעקור ממקומם, ונלחמה עם תושבים בבתי משפט בנושאי רעש, זכויות קרקע ואפילו קדושת האדמה.

למרות הקשיים, הסאבוויי הזו, שבנייתה החלה ב-2016, נבנית כעת בקצב של כ-1.7 ק"מ בחודש. עד כה הושלמו 15 ק"מ. "מטרו קו 3", בהשקעה של 3.3 מיליארד דולר, היא הרכבת התחתית הראשונה של מומביי, והיא צפויה לעמוד ביעד הסיום בסוף 2021.

 עבודה קשה

הבטחת הבחירות של נרנדרה מודי

עם בחירות כלליות במאי השנה, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי להוט להפגין שהוא יכול להביא פרויקט תשתית קשה להפליא למדינה הזו של 1.3 מיליארד אזרחים.

מודי אמר בנאום בחודש שעבר שעד 2024 יהיו למומביי 270 ק"מ של קווי מטרו מתחת ומעל הקרקע. הממשלה "מקילה ומשפרת את החיים שלכם" עם תוכנית הרכבות התחתיות שלה, הוא אמר בנאומו.

יותר משבעה מיליון נוסעים נדחסים מדי בוקר על רשת רכבות הפרברים המיושנת של מומביי בדרך לעבודה. הצפיפות קיצונית עד כדי כך שהרשויות מגדירות אותה כ"צפיפות-על קיצונית", מה שאומר שהרכבות נושאות במקרים רבים כמעט פי שלושה ממגבלת נשיאת הנוסעים שלהן. כשמונה בני אדם מתים בכל יום ברכבת הזו, לפי פקידי חברת הרכבות. ב-11 החודשים הראשונים של 2018, 650 נוסעים מתו מנפילה מהרכבות, ועוד יותר נהרגו מחציית הפסים.

הרכבת החדשה תהיה הראשונה שתחצה את מרכז העיר, עם קרונות ממוזגי אוויר שינועו בעומק של כ-28 מטר בקרקע, ואומדן של 1.6 מיליון נוסעים ביום.

האישה שעומדת בראש המיזם

המנהלת המפתיעה של המגה-מיזם הזה היא אישה בת 48 שגדלה בעיירה קטנה במרחק 300 ק"מ ממומביי. אשוויני בהידה הצטיינה בבחינות הכניסה הידועות לשמצה לשירות הציבורי ב-1995, ועלתה מאז בסולם הקריירה כדי להפוך לאחת הנשים ההודיות הבודדות בצמרת.

"צריך למעשה לפתוח את הבטן של מומביי בכל-כך הרבה אתרים, ואז להתחיל לבנות", אמרה בהידה, מנכ"לית מומביי מטרו ליין קורפוריישן, MMRC.

"יש ייאוש", היא אומרת. "אנחנו באמת חייבים לעשות את זה. היה צריך לעשות את זה כבר מזמן".

העיר שנודעה בעבר כבומביי הייתה תמיד אחת הערים הקוסמופוליטניות והמגוונות ביותר בהודו. עם אוכלוסייה של 18.4 מיליון תושבים בעיר המורחבת, כמעט כל קהילה דתית, אתנית וקסטה מיוצגת כאן היכן שהוא. הבורסה של מומביי, BSE, נסגרת לרגל 12 חגים דתיים שונים, כולל של הינדים, מוסלמים ונוצרים.

הקהילה הפרסית הביעה התנגדות

הקהילה הפרסית הקטנה, 57,000 בני אדם, שהם צאצאי המיעוט הדתי הזורואסטרי שהגיע מפרס לפני מאות שנים, היא רבת עוצמה מבחינה כלכלית, עם נכסים ומקדשים ברחבי העיר. במרכז כל מקדש של הקהילה הזו שהיא בת 3,500 שנה ניצבת מדורה קדושה שלעתים תכופות לא כבתה זה יותר ממאה שנים.

הרכבת התחתית החדשה אמורה לעבור מתחת לשניים מהמקדשים. רק בני הקהילה רשאים להיכנס אליהם. יש שחוששים שהסאבוויי תפריע לתפילות ותחלל את האדמה הקדושה. אם נוסעים לא פרסיים או נשים בנידה יחלפו מתחת למקדש, קדושתו תחולל. אחרים חוששים שעבודות הכרייה והקמת התחנות יפגעו במקדשים או ייבשו את הבארות באתרי המקדשים.

יותר מ-50 פרסים, כולל כוהנים בגלימות הלבנות המסורתיות ונשים עם צעיפים לראשן, הגיעו לבית המשפט העליון של מומביי לשימוע שנערך ביולי. עורך דין של MMRC הזהיר שמנהרת הרכבת עלולה לקרוס אם עבודות הכרייה ייפסקו לזמן רב מדי.

אחרי שישה חודשי עצירת עבודות סמוך למקדשים, בית המשפט העניק לחברת רכבות המטרו רשות להמשיך בעבודות בנובמבר.

MMRC טיפלה ב-65 דיונים בבתי משפט שנגעו לבניית המטרו, כמחציתם עדיין פתוחים. בין הדיונים כמה תלונות על זכויות אדמה וקניין, רעש, חופש דת והגנה על עצים לאורך מסלול המטרו.

כדי להשלים את הקו מהר ככל האפשר, 17 מכונות כרייה, כל אחת מהן באורך מגרש כדורגל, חופרות בו זמנית את המנהרות דרך שכבת סלע שמתחת לעיר.

צפופה פי 3 יותר מניו יורק

רק דאקה בירת בנגלדש צפופה יותר ממומביי, לפי נתוני האו"ם. דאקה בונה מטרו על-קרקעי. למומביי יש ממוצע של 82,000 תושבים למייל רבוע, פי שלושה מהצפיפות של ניו יורק סיטי.

רחובות דרום מומביי מתאפיינים בבניינים עם תחזוקה גרועה שהוקמו בתקופה הקולוניאלית. MMRC בדקה אלפי בניינים כאלו לפני תחילת הכרייה, וחיזקה חלק מהם שהיו בסכנת קריסה.

כשחלק מבניין מט ליפול קרס באפריל, ודייר שישן נפל מגובה שתי קומות, תושבי הסביבה, פוליטיקאים והתקשורת מיהרו להאשים את MMRC. החברה טענה שהבנייה שלה הייתה רחוקה מכדי להשפיע על הבניין. היא שיגרה צוותים כדי לשכנע את התושבים שבניית המטרו אינה הבעיה, וחיזקה בניינים אחרים באזור.

המנכ"לית בהידה לוקחת עיתונאים לאתרי הבנייה, מפרסמת מודעות בעיתונים וכותבת במגזינים טורים שמסבירים למה העיר זקוקה לקו המטרו. יש לה פגישות עם תושבים ועם ארגונים דתיים והופעות בטלוויזיה, בדיונים על המטרו, כמובן.

היא שומעת את אותן השאלות שוב ושוב מהתושבים שהיא פוגשת: "איך זה לא יוצף במהלך המונסון?" "האם הבנייה תפגע בבניינים שלנו?", "למה את לא יכולה לבנות במסלול אחר?". היא מגיבה בתשובות מפורטות, בדיבור איטי.

גשומה הרבה יותר מלונדון

בעונת המונסון, מומביי מקבלת בארבעה חודשים יותר גשם מאשר לונדון מקבלת בשלוש שנים. הגשמים של יוני-ספטמבר הופכים את הכבישים ואת מסילות הרכבת לנהרות, ומשביתים תחבורה, בתי ספר ועסקים לכמה ימים.

עצירת בנייה בגלל גשם כבד היא הנורמה, אבל MMRC רוצה לעמוד בלוח הזמנים שלה, ולכן היא הציבה יותר מ-200 משאבות מים.

כאשר הגשם היכה בקיץ האחרון, עובדים החברה המשיכו לעבוד תחת עדכונים מדי שעה של המצב שסיפקו להם מנהלי אתרי הבנייה שהיו מקושרים באמצעות ווטסאפ. המטרו אפילו השאיל משאבות מים לרשויות מקומיות כדי להוריד את מפלס המים במקומות אחרים. העבודה בקו המטרו עצמו הופסקה לכל היותר לכמה שעות.

עיר של עניים ומיליארדרים

כמחצית מתושבי העיר חיים בסלאמס, שכונות העוני, אבל במומביי קיים גם אחד הריכוזים הגבוהים בעולם של מיליארדרים.

התחנה הראשונה של המטרו היא באחת משכונות היוקרה בעיר, Cuffe Parade, שבה דירת ארבעה חדרים יכולה לעלות מיליון דולר. בשכונה הזו קיימים ביתני ענק קולוניאליים מפוארים שמשקיפים על הים הערבי.

הדירה של עורך הדין רובין יסינגאני משקיפה על מכתש תחנת המטרו והוא אומר שהבנייה שנמשכת 24 שעות מחזיקה את בנותיו ערות בלילה. יותר מפעם אחת הוא ביקר באתר בשעות בוקר מוקדמות כדי לבקש להפסיק את העבודות.

בתי משפט הכריעו באוגוסט שבניית התשתית החיונית חשובה יותר מהנוחות של התושבים. העבודות חזרו להתנהל בכל שעות היממה.

כ-42% מתושבי מומביי חיים בשכונות עוני, לפי סקר אוכלוסין מ-2011, המעודכן ביותר. הם אינם בעלי האדמה ולעתים הם מקימים למשפחותיהם מעין מגדלים זעירים. העברת תושבים שם היא עניין מסובך.

MMRC העבירה יותר מ-2,800 משפחות ועסקים לאורך קו המטרו. כל ההעברות הללו הן "באופן חוקי בפיקוח הרשויות הרלבנטיות, וכאשר מגורים חלופיים מובטחים". החברה גם מסייעת למשפחות להסתגל לסביבתן החדשה, מלמדת אותן לשלם חשבונות ומתחזקת את הדירות שלהן.