המשקיעים פספסו: הסיפור הסיני גדול בהרבה ממכירות מאפל

כלכלת סין מאיטה כל כך עד שהיא מכשילה אפילו את אפל - וכל זאת כאשר שעון החול בן 90 יום במלחמת הסחר בין סין וארה"ב הולך ואוזל. אבל בין כל הכותרות מתחולל מפנה חשוב בכלכלה הסינית שלא זוכה לתשומת לב ראויה, מפנה שמתחיל לשנות במהירות את המערכת הפיננסית העולמית.

סין, שהייתה אופן מסורתי מדינת החיסכון, והיא גם גורילה עולמית בקניית אג"ח ממשלתיות של ארה"ב, הפכה לבזבזנית גדולה - מגמה שגם הירידה המחזורית בצמיחה שלה לא צפויה לשנות. בתחילת 2018 שיעור הצמיחה שהגיע מצריכה פרטית בסין עקף את ארה"ב, המלכה המסורתית של ההוצאה הצרכנית. עכשיו כשהסינים מוציאים יותר גם בבית וגם בחו"ל, עודף הסחר הכולל של סין עם שאר העולם התכווץ לשבריר מגודלו ההיסטורי.

 מאזן התשלומים הסיני

למפנה הזה יש השלכות אדירות על שוקי ההון בעולם: הוא משפיע על גמלאים שמשקיעים באג"ח ממשלת ארה"ב וגם על מנהלי קרנות שמשקיעים בשווקים כמו אינדונזיה או הודו. בסופו של דבר הוא עשוי גם להקל על חלק מהחיכוכים בין ארה"ב לסין.

סין עדיין מייצאת טונות של סחורות. אבל תושביה שהופכים לעשירים יותר, גם צורכים יותר. בכל רבעון ב-2015 סין ייצאה סחורות ב-150 מיליארד דולר יותר מכפי שהיא ייבאה. ברבעון השלישי של 2018 עודף הסחר הזה צנח ל-100 מיליארד דולר בלבד.

במקביל ההוצאה הסינית באותה תקופה על שירותים זרים, בעיקר תיירות, זינקה מ-50 מיליארד דולר ל-80 מיליארד דולר ויותר. חלק נובע מכך שהסינים מעבירים הון אל מחוץ למדינה כדי להתחמק מהמגבלות הנוקשות על השקעות בחו"ל - אבל כל מי שביקר בערים הגדולות בעולם בשנים האחרונות היה עד לגאות במספר התיירים הסינים ובהוצאה שלהם.

 פנדה רעבה להון

כל התיירים האלה הם מקור רווח גדול לתעשיית התיירות ולעסקים שקשורים בה, אבל גל ההוצאות שלהם אומר שלסין יש פחות כספים לנכסים אחרים: אג"ח ממשלת ארה"ב, למשל. בייג'ין כבר אינה קונה דולרים כדי למנוע את עליית היואן, אלא להיפך. ההחזקות של הסינים באג"ח ממשלת ארה"ב הגיעו לשיא ב-2013, אז עמדו על 1.3 טריליון דולר. מאז ירדו ההחזקות ל-1.1 טריליון - מגמה שיכולה להאיץ ב-2019, אם מכסים חדשים של ארה"ב יקטינו עוד יותר את היצוא הסיני.

פחות הון סיני בשוק האג"ח האמריקאי אולי לא נראה כמו עניין רציני, עכשיו כשהתשואות יורדות כי המשקיעים בורחים משוקי המניות. אבל בטווח הארוך, זה עלול להעיק על מחירי האג"ח הממשלתיות. סך החזקות האג"ח הממשלתיות על ידי זרים נותר ללא שינוי מ-2014, אבל שווי שוק האג"ח עלה מאז בכ-20%. הסכנה היא שביקוש נמוך לאג"ח ייאלץ את הממשל לשלם יותר כדי ללוות הון. דבר זה יעלה גם את הריביות לעסקים ולמשקי הבית.

ההשלכה המיידית יותר היא פגיעה אדירה בשווקים המתעוררים. כאשר סין צורכת יותר היא חוסכת פחות, פירוש הדבר הוא פחות כסף להשקעות ובייג'ין מנסה למשוך הון זר כדי למלא את החלל. השווקים המתעוררים סבלו בשנה שעברה לא רק בגלל עליית הדולר, אלא מפני שסין מושכת הון זר בכמויות ללא תקדים אל שוקי המניות והאג"ח שלה.

ברבעון השני של 2018 לבדו סין משכה השקעות נטו בסך 61 מיליארד דולר בשוק ההון שלה, פי שלושה ממה שמשכה בכל 2014. כל יתר השווקים המתעוררים ספגו כנראה פדיונות נטו בסך 45 מיליארד דולר, לפי נתוני המכון לפיננסים בינלאומיים (IIF). המכון מעריך שב-2018 סין קיבלה 75% מתיקי ההשקעות הזרים בשווקים המתעוררים, ותקבל כ-70% מהם ב-2019 - וזאת לעומת 28% בלבד ב-2017. אחת ההשלכות של כך היא שאפילו אם הדולר ייחלש השנה, כלכלות מתעוררות רבת עדיין יהיו בקשיים, מפני שהן מתחרות כעת עם סין על השקעות זרות.

בטווח הקצר, ייתכן שיש סיבה לאופטימיות זהירה לגבי עסקת סחר סינית-אמריקאית. שני הצדדים הסכימו בתחילת דצמבר לפסק זמן של 90 יום במלחמת הסחר שלהן - ארה"ב מעכבת העלאת מכס על סחורות סיניות בשווי 200 מיליארד דולר, ומתנהלים דיונים בנושאים המורכבים ביותר. סין אולי לא תמצמץ מול הדרישה האמריקאית להפסיק לתמוך בתעשיות טכנולוגיות קריטיות כמו מיקרו-מעבדים ורובוטיקה. אבל היא זקוקה לעוד הון זר, למשל עבור מגזרים כמו בריאות ורפואה - שבהם המחירים אצלה גבוהים מדי והשירותים עלובים לעתים קרובות.

המשקיעים בארה"ב התמקדו בסוף השבוע בחדשות המפתיעות על כך שמכירות מכשירי אייפון של אפל בסין נמוכות מהמצופה, ותהו מהי המשמעות של העובדה הזו בחודשים הקרובים. אבל במרוצת הזמן, מה שיהיה חשוב יותר לשוקי ההון העולמיים הוא העלייה הגדולה בביקוש הצרכני בסין, הירידה הגדולה בחסכונות הסינים והעלייה הגדולה בצורך של סין בהון זר.