חוקים סוציאליים מבורכים, שמפלים נשים עצמאיות

ממש לפני פיזורה, אישרה מליאת הכנסת את תיקון 60 לחוק עבודת נשים, לפיו נשים עובדות העוברות טיפולי פוריות יהיו זכאיות ל-40 שעות היעדרות בשנה בתשלום, לצורך בדיקות והליכים רפואיים.

עד היום הוכרה היעדרות לצורך טיפולי פוריות כהיעדרות על חשבון ימי מחלה, כאשר הזכאות היא ל-16 ימי מחלה לכל סדרת טיפולים. החוק קבע כי עובד לא יקבל תשלום על יום מחלה ראשון, ולכן לרוב, עובדת שנעדרה חלקי ימים או יום אחד בכל פעם, לא קיבלה תשלום. הצעת החוק שאושרה קובעת כי לעובדת יינתנו 40 שעות היעדרות בשנה בתשלום לצורך הטיפולים, גם על היעדרות של חלקי ימים, החל מהשעה הראשונה.

התיקון מבורך וחשוב. עם זאת, תיקון זה, כמו תיקוני חקיקה נוספים שמטרתם להגן על זכויות העובדים, פוגעים בזכויות העצמאים והעצמאיות בישראל.

תיקונים אלה לא מביאים בחשבון שתי עובדות: הראשונה - שמדינת ישראל מוגדרת כמדינת רווחה ומכוח זאת הקימה מוסדות כגון ה"מוסד לביטוח לאומי", והם אלה שאמורים לדאוג לביטחון הסוציאלי של תושבי המדינה, ולא העצמאים והעצמאיות במגזר העסקי, ולכן ימי היעדרות לצורך טיפולי פוריות לא צריכים להיחשב כימי מחלה. ניתן לקבוע בחקיקה כי דין טיפולי פוריות כדין יציאה לחופשת לידה מוקדמת עקב שמירת הריון, כך שהביטוח הלאומי יישא בתשלום לעובדת שנעדרת מעבודתה. רק לאחרונה פורסם בתקשורת כי עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי יעמדו השנה על 11.4 מיליארד שקל. אם כן, לא ניתן לטעון כי אין תקציב לנושא זה. וכך, ימי המחלה של העובדת לא ייפגעו, והמעביד לא ישלם פעמיים: לעובדת ששוהה בביתה ולמי שמחליף אותה.

העובדה השנייה שלא הובאה בחשבון, נוגעת לאפליה שקיימת ביחס לנשים עצמאיות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשים מהוות 33.1% מהעצמאים. בשנים 2008-2016 שיעור הנשים העצמאיות עלה בכ-25%. אם אותן נשים עצמאיות מבקשות לעבור טיפולי פוריות, מי משלם להן על הימים והשעות בהם העסק שלהן סגור? האבסורד הוא שהן אינן זכאיות. נניח מצב שבו אישה עצמאית עוברת טיפולי פוריות, והיא מעסיקה עובדת שכירה שעוברת טיפולי פוריות - האחת זכאית לתשלום בגין ימי הטיפולים, ואילו השנייה לא.

כוונת החוק מבורכת, אולם יישומו מגביר את האפליה כלפי מגזר העצמאים והעצמאיות, כאשר הנשים סובלות מאפליה כפולה - הן נדרשות לשלם לנשים שכירות שעוברות טיפולי פוריות, בעוד הן לא נהנות מתשלום זה. חברי הכנסת שדנו בתיקון ציינו כי מדובר ב"תיקון עוול היסטורי". העוול ההיסטורי שדורש תיקון הוא האפליה כלפי מגזר העצמאים. חשוב לממן את ימי ההיעדרות עקב טיפולי פוריות, אך בתנאי שזה ייעשה באמצעות הביטוח הלאומי ועבור כל הנשים בישראל, שכירות ועצמאיות.

למעלה מחצי מיליון עצמאים ועצמאיות בישראל נמצאים במלחמת הישרדות יומיומית, ומגמת סגירת העסקים נמצאת בעליה, כאשר בשנת 2017 נסגרו כ-50,000 עסקים!

לאחרונה הכריז עו"ד רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), על הקמת "מפלגת העצמאים" שתייצג את כלל העצמאים והעצמאיות. זהו צעד חיוני ומתבקש, וכולי תקווה שמפלגה זאת תביא לשינוי בקרב מקבלי ההחלטות בכל הנוגע ליחס לעצמאים ולעצמאיות, שהם 98% מהעסקים בישראל ומהווים את מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. יש לסייע להם להתפתח ולגדול למען כלל המשק ולא להטיל עליהם גזירות מוות, בכדי לשמר את מדינת הרווחה על גבם.

הכותבת היא בעלת משרד עורכי דין, חברת מועצת העיר רמת-גן ויו"ר פורום להב לנשים בעסקים.