לאחר פרסום התחזית הקודרת של משרד האוצר ל-2019, טוענים אנליסטים כי גם הנתונים המעודכנים עדיין אינם משקפים את חומרת ההאטה במשק. תחזית הצמיחה המעודכנת של בנק ישראל, לשנת 2019 העומדת על 3.4%, נמצאת היום בקצה האופטימי ביותר של תחזיות הצמיחה שמפרסמים האוצר הבנקים וגופי ההשקעה המוסדיים.
תחזית הצמיחה
"בנק ישראל ומשרד האוצר יצטרכו להוריד עוד את התחזיות שלהם", מעריך אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש שהחל להזהיר מפני האטה צפויה במשק כבר ביוני. "2019 הולכת להיות שנה יותר קשה ממה שמעריכים שני הגופים. כל מנועי הצמיחה של המשק הולכים להיחלש עוד יותר ועל זה יש להוסיף הרעה ניכרת במצב הכלכלה העולמית. לכן התחזיות של בנק ישראל והאוצר קצת ורודות, אפילו חריגות - אני לא זוכר מתי בנק ישראל היה כל כך אופטימי, כנראה זה בגלל שהוא רוצה להעלות שוב את הריבית", מוסיף זבז'נסקי.
הביקורת של זבז'ינסקי מכוונת בעיקר לתחזית המעודכנת של בנק ישראל שהוצגה השבוע על ידי נגיד הבנק החדש פרופ' אמיר ירון. אחרי שבועיים בתפקיד התייצב ירון לראשונה מול המצלמות והסביר כי ההאטה במשק זמנית ובתוך מספר חודשים הוא ישוב לצמוח בקצב נורמלי.
לפי נתונים שנמסרו השבוע על ידי גורמים באוצר בתדרוך לכתבים, צפוי הבור בתקציב 2019 לעמוד על 9.8 מיליארד שקל והגירעון צפוי לזנק ל-3.5% - הרבה מעל היעד התקציבי של 2.9% תוצר. הנתון המטריד ביותר בתחזית - שעליה חתומה הכלכלנית הראשית החדשה באוצר שירה גרינברג - הוא ירידה של 4.7 מיליארד שקל בהכנסות ממסים ב-2019.
הירידה הזאת אחראית לכמעט מחצית מהבור הצפוי בתקציב והגורם העיקרי לה הוא הצריכה הפרטית, שאחראית לקרוב ל-60% מהתמ"ג במשק. הצריכה הפרטית היא גם עתירת מסים, בניגוד למשל ליצוא שנהנה מפטורים והקלות מס נדיבות, ולכן אפשר לומר שכשהצרכן הישראלי מתעטש באוצר חוטפים שפעת.
"הספק העיקרי שלנו לגבי המקור להאטה במשק נובע מהצריכה הפרטית שהובילה את הצמיחה בשנים האחרונות והאטה לאחרונה", הודה ירון. ואולם ההסבר של ירון להאטה היה הירידות האחרונות בשווקים שפגעו באפקט העושר או התחושה של בעלי הנכסים ששווי הנכסים שלהם עולה ולכן יש להם יותר כסף לבזבז על קניות. "בראייה עתידית קשה להעריך אם התנודות בשווקים הפיננסיים יימשכו", הסביר ירון ומשום כך להערכת הבנק, "בטווח הארוך לא צפויה הרעה משמעותית".
מנמיכים ציפיות
ירידה בתחושת העושר של הציבור
"הירידה בצריכה החלה עוד הרבה לפני הירידות האחרונות בשווקים", אומר בתגובה זבז'ינסקי, "זה נכון שיש ירידה בתחושת העושר של הציבור אבל היא לא מגיעה מהשווקים אלא מהנדל"ן. חלק מאוד משמעותי מהעושר של הציבור הוא בנדל"ן והנדל"ן נעצר בחריקה. נקודה שנייה שהנגיד לא התייחס אליה היא שהאשראי לא צמח השנה - וזה די מוזר לי שהם לא מתייחסים לזה כי זה כסף שהולך ישר לצריכה. הנגיד עוד לא מכיר את זה כנראה. 2019 הולכת להיות שנה יותר קשה ממה שמעריכים שני הגופים. המצב היום בעולם בבירור הרבה יותר גרוע ממה שהיה ב-2018 ואני באמת לא מבין איך בנק ישראל צופה עלייה של 5.5% ביצוא. זה מוזר מאד".
גם יונתן כץ מלידר סבור שתחזיות בנק ישראל לגבי הגידול הצפוי ביצוא אופטימיות מדי. "מה שלי מאוד הפריע זה שהם הורידו חזק את תחזית הצריכה הפרטית שזה הלחם והחמאה של הכלכלה. אם הצריכה הפרטית, שהיא המקור העיקרי להכנסות ממסים, יורדת אז התמונה התקציבית יכולה להפוך תוך שנייה לבעייתית", אומר כץ. הוא גם זיהה סימנים להבדלי השקפות בין הנגיד לחטיבת המחקר שלו. "ירון אמר שהאינדיקטורים לפעילות כלכלית ברבעון הרביעי 'מעורבים' בזמן שבהודעת הבנק דובר על האצה מסוימת בקצב הצמיחה ברבעון הרביעי", אומר כץ. לגבי שוק העבודה כץ סבור כי יש סימני דאגה למרות האופטימיות של ירון. "יש פחות הצטרפות של עובדים והגידול מתון יותר. בחמש השנים הקרובות הגידול בכוח העבודה יגדל בשיעור נמוך יחסית וזה ישפיע", הוא אומר.
הצרכן הישראלי עדיין מסוגל להוציא כסף
לגבי צעדי המדיניות הצפויים אומר זבז'ינסקי כי הממשלה הבאה תיאלץ לבחור בין העלאת מסים לבין קיצוץ חד בהוצאות או שילוב של שניהם. אם הבחירה תהיה שלא לעשות את אחד משני הצעדים - התוצאה תהיה זינוק בגירעון והורדת דירוג האשראי. "כחלון באמת עשה מהפכה", אומר זבז'ינסקי, "ההוצאות האזרחיות צמחו בקצב כפול ממה שהיה לפני שהוא נכנס לתפקיד. מי שיבוא אחריו לא תהיה לו ברירה, הוא יצטרך להוריד את זה אחרת נגיע לגירעונות הרבה יותר גבוהים".
ואולם לא כל האנליסטים שותפים לפסימיות. עופר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים טוען כי הצרכן הישראלי עדיין חזק ומסוגל להוציא כסף. "קשה לי להתחבר לתחזיות הקודרות לגבי הצריכה הפרטית", אומר קליין, "כשאתה מסתכל על הצרכן הישראלי מצבו לא רע. שיעור האבטלה מאוד נמוך, השכר בסקטור העסקי עלה השנה ב-4.5% שזה המון. השקל עדיין חזק. יש היום משהו כמו 370 מיליארד שקל בחשבונות עו"ש ובארנקים - זה כסף שנוטה לצאת במיוחד כשהריבית עדיין נמוכה. יש עדיין תחושת עושר, הנגישות לאשראי עלתה וכולם מנסים לדחוף את הצרכנים לקחת הלוואות. יש היום מעל ל-110 אלף דירות בבנייה פעילה - שיא של כל הזמנים. כשהדירות האלה יגיעו לשוק ויאוכלסו יצטרכו לרהט אותם. יש את כל הסיבות להניח שנראה המשך איתן לצריכה, גם אם קצב הגידול ירד. לכן כן האטה בצמיחה אבל עדיין צמיחה יפה של מעל 3%".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
