חוסן תאגידי: היערכות לתהליכים משבריים בחברות

חלף קצת יותר מעשור מאז הגיש פרופ' זוהר גושן את הצעתו לרשות ניירות ערך לקוד ממשל תאגידי, ונראה שהמושג שאותו הוא הציג לקהילה העסקית זכה להישגים משמעותיים. עם זאת, ברור שההבטחה הגדולה של הקונספט החדש לא קוימה במלואה. אנו נתקלים שוב ושוב במשברים תאגידיים, גם בחברות בעלות נהלי ממשל תאגידי מקיפים. למה בעצם?

אחת התשובות לכך היא שבמתכונתם הישראלית, כללי ממשל תאגידי הם בעלי אוריינטציה משפטית בלעדית. "יצרני התוכן" של המושג הם חקיקה, רגולציה רוחבית וענפית ופסיקת בתי המשפט. המשותף לכל אלה היא ההנחה לפיה תוספת ועידון חוזרים ונשנים של הנורמות המשפטיות, יובילו לשיפור של ההתנהלות התאגידית, כי קיים סט אידיאלי של כללים להתנהלות של כל חברה, וכי בהקשרים אלה יש להגביל את שיקול-הדעת של הדירקטוריון.

אך בכדי שהדירקטוריון יהווה גורם משמעותי בניהול-העל של החברה, אין די בעמידה בתנאי סף משפטיים-רגולטוריים. אם רוצים לקחת את הממשל התאגידי צעד אחד קדימה, יש לאפיין את עבודת הדירקטוריון גם בכלים ניהוליים-ארגוניים. מעבר להקפדה על ממשל תאגידי, השאיפה היא שהדירקטוריון יפעל להבטיח בצורה משמעותית יותר את החוסן התאגידי של החברה. בעולם דינמי, חוסן תאגידי הוא היכולת להפחית את ההסתברות למשברים, להתמודד עם משברים מסוגים שונים בגמישות ובמהירות ולצמצם את השלכותיהם על החברה.

אילו היבטים בפעילות הפירמה מחייבים בחינה בהקשר של חוסן תאגידי? ניתן לציין כמה סוגיות כדוגמה. ראשית, אופן זרימת המידע בתוך החברה. קבלת החלטות דורשת מידע מסוגים שונים: עסקי, חשבונאי, משפטי ועוד, מידע אשר מעובד ומוצג באופן כמותני ואיכותני. עד כמה ובאיזו מהירות, חשופים מקבלי ההחלטות למידע אודות אירועים שעלולים להתפתח למשבר ועד כמה מידע כאמור מעובד עד שהוא מגיע אליהם?

שנית, פתיחות ארגונית לדעות שונות בדרגי הביניים. כיצד ניתן להתמודד עם הנטייה הטבעית לקונפורמיזם? באגף המודיעין בצה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמה יחידת ה"איפכא מסתברא", אשר לה גישה ישירה הן למידע גולמי והן למקבלי ההחלטות. זו דוגמה מובהקת למיסוד מנגנון פנימי יעיל של חשיבה ביקורתית.

שלישית, אופן הפקת לקחים מטעויות. משגים הם בלתי נמנעים, והנטייה המובנת היא שלא לשתף בהם דרגים בכירים יותר "שלא לצורך". אלא שבכך נפגעת היכולת להסיק מסקנות לגבי קיומן האפשרי של בעיות ארגוניות עמוקות יותר. גם בעניין זה אפשר ללמוד מההקשר הצבאי של תחקורים קפדניים באירועי "כמעט ונפגע". גם בעולם התאגידי ניתן לקבוע מנגנונים שיאפשרו הפקת לקחים משמעותית יותר, ושיפור היבטי דיווח והטמעה פנים-ארגוניים.

יש היבטים נוספים הרלוונטיים לחיזוק החוסן התאגידי, כלומר לשיפור היכולת של חברה להתמודד עם משברים תאגידיים. אך חשוב להבין שאלה תלויים בנסיבות הספציפיות של כל חברה, למשל כפונקציה של טיב החשיפות והמבנה הארגוני שלה. בנוסף, ההתנהלות בנושאים כאלה כרוכה לעתים קרובות באיזונים בין שיקולים שונים, לרבות שיקולי יעילות ניהולית. כל אלה דורשים הענקת יותר - ולא פחות - שיקול-דעת לחברי הדירקטוריון.

חשיבה במונחים של חוסן תאגידי היא כזו שמעודדת התנהלות פרו-אקטיבית של הדירקטוריון עם ההנהלה ולא רק בפיקוח עליה, היא מבכרת תפישת משילות צופה פני עתיד ולא רק ביקורות בזמן אמת, והיא דורשת גישה ניהולית תלויית-נסיבות מעבר לעמידה בתנאי סף גנריים. חשיבה כזו יכולה בסופו של דבר לסייע בשינוי תפישתי של הממשל התאגידי: מנטל רגולטורי הכרחי לנכס ניהולי משמעותי.

הכותב שותף במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'