עמדת היועמ"ש: ועדת הבחירות תוכל לפקח גם על תעמולה באינטרנט

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש את עמדתו בעתירה המבקשת להחיל את חוקי תעמולת הבחירות גם על תעמולה באינטרנט, עליה דיווחנו ב"גלובס". לפי עמדת מנדלבליט, ניתן למצוא עיגון בדין הקיים להחלה של הוראות סעיפים המתייחסים למודעות מודפסות בחוק דרכי תעמולה, ביחס למודעות תעמולה ברשת האינטרנט, וזאת תחת נסיבות מסוימות בלבד.

עד היום, חוק הבחירות (חוק דרכי תעמולה) בישראל, שנועד לוודא כי התעמולה תתקיים באופן הגון בכל אמצעי התקשורת והמדיה, לא חל כלל על תעמולה באינטרנט. עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אם תתקבל, תרחיב את סמכות הוועדה, לראשונה, גם לתעמולת בחירות באינטרנט ובפרט למודעות ברשתות החברתיות ובאתרי עיתונים.

"דומה כי אין טעם מבורר המצדיק הבחנה בין מודעות תעמולה מובהקות מטעם הרשימות אשר מפורסמות ברבים על 'קירות' וירטואליים ברשתות החברתיות או באתרי האינטרנט, שבאותה מידה ניתן היה להדפיסן ולתלותן - לבין אלה אשר מודפסות בפועל ומוצגות על לוחות המודעות בחוצות הערים", כתב היועמ"ש. "בדומה, אין טעם מבורר להבחין - לצורך חובת השקיפות - בין פרסום מודעה כאמור בעיתון פיזי לבין פרסום מקביל באתר עיתונאי".

היועמ"ש מתנגד לבקשת העותרים להוציא צו מניעה שיאסור על הסיעות המשתתפות בבחירות הקרובות, או על גופים שפועלים בשמן, בתשלום או לא בתשלום, לפרסם כל פרסום, הודעה, תגובה, טוקבק או "לייק" שאינו נושא את שם הסיעה או שמות המועמדים אשר מטעמם הוא התפרסם. בנוסף, העותרים ביקשו לאסור בצו על ביצוע תשלום על-ידי הסיעות לכל גוף שיעשה זאת מטעמן או בשמן.

לעומת עמדת העותרים, היועמ"ש בוחר בעמדה שניתן לכנות זהירה יותר, השוללת עמדה כוללנית ביחס לפרסומים באינטרנט, וקוראת לבחינה של כל מקרה לגופו, זאת תוך פרשנות החוק הקיים ותוך הכרה בצורך לאזן בין טוהר הבחירות ובין חופש הביטוי. עם זאת, בקשת העותרים לא נדחתה לחלוטין, משום שקיימת הכרה בסמכות הוועדה לדון במקרים של תעמולה באינטרנט.

מוקדם יותר היום הגישה סיעת הליכוד את עמדתה בעתירה, שבה התנגדה בתוקף לבקשת העותרים, משום שאינה מכירה בסמכות ועדת הבחירות לדון בבקשות הנוגעות לתעמולה באינטרנט. "לשיטתנו דין העתירה להידחות על הסף, ולכן איננו סבורים שיש להביע שיפוט ערכי לגבי תוכנו של הדין שאותו מבקשים העותרים ליצור. השאלה שבפנינו אינה האם הדין שהעותרים מבקשים מכבוד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ליצור הוא ראוי אם לאו, רצוי אם לאו - אלא האם הוא מוסמך ליצור אותו", נכתב בתגובה.

"לגישתנו, יצירה זאת אינה בתחום סמכותו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אלא בתחום סמכותה של הכנסת", כתבה סיעת הליכוד בתגובתה. גם היועמ"ש הסתייג מכך שהחלת החוק על תעמולה אינטרנט מתבצע בדרך של עתירה ולא אמצעות חקיקה: "החלת דיני התעמולה על האינטרנט - ראוי לה שתיעשה בדרך של קביעת הסדר מקיף בחקיקה", נכתב בתגובת היועמ"ש.

עם זאת, הצעת חוק שהגישה ועדת חוקה לכנסת ונועדה לתת מענה לנושא לא הגיעה להצבעה הכנסת: בחודש יולי הביאה ועדת החוקה לאישור הכנסת הצעת חוק שהייתה אמורה להחיל את חובת השקיפות בתעמולה גם על טוקבקים בתשלום; אולם נתניהו הורה לשרת המשפטים, איילת שקד, וליו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי, לעצור את קידום הרפורמה.

על כן, היועמ"ש כתב כי משום שהליך החקיקה לא מתקדם, עמדתו היא שיש לאפשר פרשנות רחבה יותר של החוק ולאפשר לוועדת הבחירות לדון במקרים של תעמולה באינטרנט "בנסיבות מסוימות - תוך הבחנה בין פרסום שנעשה ברבים על-ידי גוף מפלגתי ובין פרסומים של אדם פרטי". בנוסף, הוא קורא לנקוט "בזהירות רבה ובשינויים המחויבים, תוך מתן משקל לכך שאין מדובר בסוגיה המוסדרת כדי צורכה בחקיקה הקיימת, ולכך שעסקינן בהגבלה, גם אם מסוימת, על חופש הביטוי הפוליטי".

עו"ד שחר בן-מאיר, שהגיש את העתירה יחד עם עו"ד יצחק אבירם, מסר כי "אין כל חידוש במתן פרשנות לשונית למילים בחוק שמתאימות את החוק (ובמיוחד את התכלית שלו) למציאות החדשה. לכן איני רואה כל סיבה שהפרשנות של המילה 'מודעה' תתייחס במפורש לכל פרסום באינטרנט, ולדעתי אין בזה חידוש כה דרסטי כמו שחושב היועמ"ש. הרי כידוע לנו, היום רוב התעמולה נעשית ברשתות החברתיות, ולכן מטבע הדברים כל הוראות החוק שדנות באופן של ביצוע התעמולה תהיינה ביחס לרשתות החברתיות".

דיון בעתירה יתקיים ביום ראשון הקרוב בפני יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר.