"הגברת הראשונה" של ארנקי הביטקוין: "שוק המטבעות הדיגיטליים מתעורר מהשיכרון"

"מעולם לא הייתי בכנס שבו שיעור הנשים כה נמוך" - כך פתח את דבריו בוועידת הביטקוין, שנערכה ביום שלישי האחרון באוניברסיטת תל אביב, פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, המשמש גם כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. עם זאת, בין יותר מ-1,000 איש שהגיעו לוועידה, שאותה אירח הסטארט-אפ Bittax של רו"ח גידי בר-זכאי, היו גם כמה משתתפות פעילות, והבולטת מכולן היתה "הגברת הראשונה" של ארנקי הביטקוין, אלנה ורנובה.

ורנובה מוכרת בעולם בזכות היותה אחת ממייסדי Satoshi Labs, החברה הצ'כית שנוסדה ב-2013 והביאה לעולם את Trezor, ארנק החומרה הראשון לשמירת ביטקוין (ראו הסבר מפורט בהמשך). כיום היא מנהלת האסטרטגיה של הסטארט-אפ האמריקאי Casa ומשמשת כיועצת בכירה לסטארט-אפים בתעשיית הבלוקצ'יין.

10 שנים מאז המצאת הביטקוין, המטבע הדיגיטלי המוביל עדיין מעוררת מחלוקת בעולם. נאמני הביטקוין רואים בו פוטנציאל למהפכה פיננסית, ואילו מתנגדיו רואים בו שיטה להלבנת הון או אופנה חולפת, כפי שגם ציין פרופ' שמחון בדבריו בוועידת הביטקוין (ראו כתבה נפרדת על הוועידה). כך או כך, אי אפשר לדבר על הביטקוין כיום בלי להתייחס לקריסת השוק ב-2018, שבמהלכה ספג המטבע הדיגיטלי המוביל את הנפילה השנתית הגדולה אי פעם במחירו.

הבוקר נסחר הביטקוין (BTC ), לפי נתוני אתר CoinMarketCap, במחיר ממוצע של כ-3,575 דולר - נמוך ביותר מ-80% מהשיא של 20 אלף דולר שאליו זינק בדצמבר 2017. ואולם, באופן מפתיע, ורנובה לא חושבת ש-2018 היתה שנה רעה לתעשיית הבלוקצ'יין.

"האמת היא שעבורי נפילת מחיר הביטקוין אינה רלוונטית", אמרה ורנובה בראיון ל"גלובס". "מה שרלוונטי, לדעתי, הוא מה שנבנה בשנה האחרונה. אחרי שנגמרו המלחמות בתוך קהילת הביטקוין העולמית על מתווה הפיתוח שלו, ואחרי שאנשים הפסיקו להיאבק על גודל הבלוקים בבלוקצ'יין, כל המוחות בתעשייה התפנו כדי לבנות את הטכנולוגיה. לכן, מבחינתי 2018 היתה אפילו שנה טובה. אני לא מבינה למה אנשים מתלוננים על הירידה במחיר הביטקוין. בעיני, עכשיו זאת הזדמנות לקנות אותו, לפני שהמחיר יזנק שוב".

 ארנק החומרה Trezor / צילום: Shutterstock

"הייתי בין הנשים הבודדות בקהילה"

זהו ביקורה הראשון בישראל של ורנובה, שהגיעה לכאן מעיר הולדתה, פראג. "שמחתי על ההזדמנות להגיע לישראל ולהכיר את קהילת הביטקוין המקומית", אמרה. עם זאת, היא כבר הספיקה לשמש יועצת לשני סטארט-אפים של יזמים ישראלים בתחום הבלוקצ'יין: חברת bitjob, שפיתחה שוק מבוסס בלוקצ'יין לעבודות סטודנטים; וחברת INX Exchange של שי דתיקה, שפיתחה זירת מסחר במטבעות דיגיטליים.

בניגוד לרוב היזמים בתחום המטבעות הדיגיטליים, ורנובה (39) אינה בעלת רקע טכנולוגי או מדעי. לפני שייסדה ב-2013 את Satoshi Labs, עשתה קריירה עשירה במגזר הפיננסי בצ'כיה, ובין השאר, ניהלה את חטיבת מכירות-החוץ של סוסייטה ז'נרל, מבנקי ההשקעות הגדולים באירופה. "ב-2011, כשלמדתי לתואר שני בכלכלה, התמקדתי בנושא המערכת המוניטרית הבינלאומית", סיפרה. "כתבתי את עבודת התזה על חוסר האיזון הקיים במערכת המוניטרית, ועסקתי בנושאים כמו הדפסת הדולרים על ידי הפדרל ריזרב והכישלון של הכלכלה המשותפת באיחוד האירופי. אז התחלתי לחקור סוגים שונים של מטבעות מקומיים, עד שגיליתי לראשונה את נושא הביטקוין - וזה היה עבורי רגע מכונן".

שנתיים מאוחר יותר, ב-2013, הפכה ורנובה את הביטקוין מעניין אקדמי לעניין עסקי, וייסדה יחד עם מארק פלטינוס ופאבל רוזנק הצ'כים, שני המפתחים של ארנק הביטקוין Trezor, את הסטארט-אפ סטושי לאבס, הנקרא על שמו של ממציא הביטקוין האלמוני, סטושי נקמוטו.

לדבריה, כשארנקי הטרזור הושקו, קהילת הביטקוין העולמית עוד היתה קטנה למדי, ובצ'כיה מנתה רק כמה עשרות אנשים. "אני הייתי אז בין הנשים הבודדות שם", היא אומרת. "באותה תקופה, למחזיקי הביטקוין היתה בעיה אמיתית, כי לא היתה אף דרך בטוחה וקלה לשמור על הביטקוין, בעיקר לא עבור אנשים כמוני, שאינם מפתחי תוכנה או מומחי הצפנה. ניסינו לפתור את הבעיה הזאת, ולכן פיתחנו את טרזור". ורנובה שימשה מנכ"לית סטושי לאבס עד לתחילת 2017, ואז עזבה אותו לטובת הסטארט-אפ Casa.

● ובדיעבד, איך נראה לך הזינוק הפראי של שוק המטבעות הדיגיטליים ב-2017?

"2017 היתה השנה של בועת הבלוקצ'יין, שנמשכה גם אל תחילת 2018. עכשיו השוק חוזר ומתעורר מהשיכרון שהיה בו. המסיבה נגמרה והאנשים מתפכחים, ומבינים שהערך האמיתי טמון בביטקוין עצמו, ולא בבלוקצ'יין".

אם כן, מהו ארנק ביטקוין? ובכן, בניגוד לכסף מזומן, כרטיסי אשראי או צ'קים, שאנו יכולים לבחור אם לשמור בארנק או במקום אחר, לביטקוין ולכל מטבע דיגיטלי אחר יש ארנק דיגיטלי, ובלי ארנק אי אפשר לקבל או לתת ביטקוין. הארנק הוא חלק מובנה בפרוטוקול התוכנה של הביטקוין כבר מיומו הראשון. כל ארנק ביטקוין שומר בתוכו "מפתח פרטי" שהוא יוצר עבור בעליו. המפתח הזה אינו אביזר פיזי, כמובן, אלא קוד דיגיטלי. למעשה, זהו רצף של 64 תווים, המשמש להוכחת הבעלות על הביטקוין - ובלי המפתח הפרטי, המצורף אל קוד נוסף המכונה "מפתח ציבורי", אי אפשר להגיע לכתובת שבה נשמר המטבע הדיגיטלי. במלים אחרות, בלי מפתח פרטי, אין ביטקוין.

בניגוד לארנקי התוכנה, המותקנים במחשב או בטלפון ולכן עשויים להיות חשופים לפריצות סייבר, ארנקי חומרה כמו Trezor, שבעקבותיו נוצרו עוד ארנקי חומרה פופולריים כמו Keepkey או Ledger, הם בעצם מחשב זעיר שיש לו תכלית אחת בלבד - לשמור על המפתחות הפרטיים של הביטקוין בסביבה מבודדת, מנותקת מכל מחשב אחר או רשת, שתאפשר להגן עליהם מפני גניבה או פריצה. אף שארנקי החומרה, המכונים גם ארנקים "קרים", נחשבים לבטוחים יותר, הם חשופים לסכנות כמו אובדן, נזק או גניבה. לכן מי שמחזיק בארנק החומרה סכומים גדולים של ביטקוין, בדרך כלל ישמור אותו במקום בטוח, כמו כספת, למשל.

● איך המיזם החדש שאת מעורבת בו, Casa, מסייע למחזיקי הביטקוין?

"עד היום ארנקי הביטקוין פתרו את הבעיה של איומים דיגיטליים על הביטקוין, כמו פריצות סייבר או האקרים, ומנעו את הסיכון של צד שלישי, מכיוון שהוא אינו נדרש לביצוע עסקה בין שני צדדים בביטקוין. אבל כתופעת לוואי יצרו הארנקים בעיה חדשה - והיא גרעין הגיבוי (Recovery Seed). הגרעין (Seed) הוא שרשרת של 24-12 מלים, שמאפשרת לגבות ולשחזר את כל תכולתו של ארנק הביטקוין. אבל איך נגן על שרשרת המלים הזאת? אנשים כותבים את המלים על נייר, אבל איפה עליהם לשמור את הנייר? האם צריך לפצל בין המלים ולשמור אותן על ניירות נפרדים במקומות שונים? ומה קורה אם המקום שבו שמרת על הנייר נשדד או נפגע בשריפה או בשיטפון? זאת דילמה לא פשוטה, שכל מחזיק ביטקוין נאלץ להתמודד איתה".

ורנובה מציינת כי "נוסף על כך, בשנים האחרונות התגברו בעולם האיומים של פריצה פיזית לארנקי ביטקוין, באמצעות סחיטה, איומים פיזיים ואפילו חטיפה של בעלי הארנקים. המיזם של Casa מתמקד בפתרונות לשתי הבעיות האלה: הצורך בהגנה מפני איומים פיזיים על ארנקי הביטקוין והצורך בהגנה על גרעין הגיבוי לארנקים. אנחנו מציעים את מערכת ניהול המפתחות הטובה ביותר לביטקוין".

מייסד ומנכ"ל Casa הוא ג'רמי וולץ' האמריקאי. מערכת ניהול המפתחות של Casa מתאימה רק למחזיקי ביטקוין "כבדים", שמחזיקים מטבעות דיגיטליים בשווי מאות אלפי דולרים או יותר. ההצטרפות ל-Casa היא בעלות שנתית של 10,000 דולר לאדם.

ורנובה מסבירה כי Casa תומכת בטכנולוגיית מולטיסיג (ריבוי חתימות), כך שלכל לקוח יש חמישה מפתחות שנשמרים במקומות שונים: 3 ארנקי חומרה, ארנק תוכנה אחד (אפליקציית טלפון) ועוד ארנק שנשמר על ידי Casa. כדי להוציא ביטקוין מאחד הארנקים של הלקוח, נדרשים אישורים (חתימות) של לפחות 3 מתוך 5 המפתחות (כך ש-Casa לעולם לא תקבל גישה אל הביטקוין ללא אישור הלקוח). לדבריה, מנגנון זה מספק אבטחה משמעותית מפני האקרים או תוקפים פנימיים שינסו לגנוב ביטקוין מלקוחות Casa.

"נראה יותר תשלומים בביטקוין"

עוד מוצר של החברה שעליו סיפרה ורנובה, הוא Casa Node - מחשב זעיר שייעודו היחיד הוא להריץ בקלות וביעילות "צומת מלא" (Full Node) ברשת הביטקוין וברשת לייטנינג (Lightning Network) - רשת תשלומים מהירה הפועלת כשכבה שנייה על גבי הבלוקצ'יין של הביטקוין. המכשיר, שמחירו 300 דולר, ניתן בחינם ללקוחות ה"פרמיום" המנויים למערכת ניהול המפתחות של Casa.

ורנובה מאמינה שרשת הלייטנינג תזניק את היקפי השימוש בביטקוין. "כשהשקנו את ארנק טרזור ב-2013, מכרנו כמה אלפי יחידות בשנה, וכיום כבר נמכרים מיליוני ארנקי חומרה בשנה. אני מעריכה שבשנתיים הקרובות נראה עוד עלייה משמעותית במספר המשתמשים בביטקוין", אמרה. "מלבד מחזיקי הביטקוין הנאמנים, שאנחנו קוראים להם Hodlers (שיכול אותיות של המילה Holders, שהשתרש בסלנג של קהילת הביטקוין), נראה יותר ויותר אנשים שמבצעים עסקאות תשלומים באמצעות הביטקוין".

אבל לא רק התפתחות הטכנולוגיה יכולה לקדם את אימוץ הביטקוין, לדברי ורנובה. "משבר כלכלי חריף, ואפילו קריסה של המערכת המוניטרית, עשויים להאיץ את אימוץ המטבעות הדיגיטליים במדינות מסוימות", אמרה. 

 אלנה ורנובה: תעודת זהות