"הבורסה החדשה" בקיפאון עמוק: אין עיצומים - אבל גם הנפקה אין באופק

לפני כשבועיים הסתיימה שנת 2018, והבורסה לניירות ערך בת"א עדיין איננה חברה ציבורית. המציאות הזו אינה חדשה, אך בקיץ האחרון נדמה היה שתחילת 2019 תהיה שונה ושמניות הבורסה ייסחרו בה עצמה - בהתאם להכרזותיו של המנכ"ל הנמרץ איתי בן זאב ובהמשך למכירת רוב מניותיה למשקיעים זרים.

אלא שתכניות לחוד ומציאות לחוד. עובדי הבורסה, שמחזיקים 6% ממניותיה, הודיעו שהם דורשים תמורה נוספת על מנת שיסכימו לביצוע ההנפקה. וכך, כמה חודשים לאחר שהושלמה העסקה ההיסטורית להעברת רוב מניות הבורסה היחידה לניירות ערך בישראל לידי גופי השקעה זרים, נושא ההנפקה לציבור נמצא בהקפאה עמוקה. לפי שעה נראה שהעובדים וההנהלה נמצאים בלבו של אותו עימות מתמשך סביב התמורה שדורשים העובדים ושההנהלה מסרבת לשלם להם.

ובעוד הצדדים ממתינים להכרעה כלשהי מצד בית הדין לעבודה, נותר בעינו הסטטוס קוו בין בעלי המניות הזרים לבין הוותיקים בבורסה, שככל הידוע מעניקים גיבוי מלא למנכ"ל בן זאב ולמאבק בינו לבין הנהגת העובדים. עם זאת, אם המצב לא ישתנה הרי שרק החל מינואר 2020 עשוי להיווצר מצב שבו חלק נכבד ממניות הבורסה יועמדו שוב למכירה על ידי הגופים הזרים שרכשו אותן (במקרה שההנפקה לא תצא עד אז לפועל).

על רקע זה גם הליך אישור דירקטוריון הבורסה טרם הושלם סופית בהתאם לחוק. כך שעוד קודם שהנפקת הבורסה תשוב לחיים, היא תידרש לכנס אסיפה כללית של בעלי המניות על מנת שיאשרו את הדירקטוריון החדש.

החוק קובע כי צריכה לקום ועדת בראשות שופט (וזו החלה לפעול בסוף דצמבר) שעליה לפרסם לפחות שני שמות של מועמדים לכל תפקיד, וזאת נוסף על הדירקטור מטעם קרן ההשקעות הזרה מניקיי שהפכה לבעל המניות הגדול בבורסה. מדובר בוועדה דומה לזו שקיימת בבנקים ושמועד השלמת עבודתה תלוי ביו"רית הוועדה, השופטת בדימוס דניה קרת-מאיר. עם זאת, סוגיה זו לא צפויה להיות מהותית, והיא כנראה תושלם בעתיד הנראה לעין.

בינתיים גם אין הידברות בין הצדדים

בסוף אוגוסט 2018 רכשה קבוצה של חמש קרנות זרות, בהובלת קרן מניקיי האוסטרלית-אמריקאית, 71.7% ממניות הבורסה בת"א, בעיקר מידי הבנקים חברי הבורסה שהחזיקו בהן עד אז - כשהרוכשים אמורים להנפיק לפחות 31.7% מהמניות לציבור. העסקה להעברת מניות השליטה בבורסה התאפשרה לאחר שהכנסת חוקקה את החוק שאפשר את שינוי מבנה הבעלות בה, וסללה את הוצאת השליטה בבורסה באופן סופי מידי חברי הבורסה, המשתייכים בעיקר למערכת הבנקאית.

כך, בעלי המניות הבולטים כיום, שמחזיקים בהיתר החזקה של מניות הבורסה אך לא בהיתרי שליטה, הם קרן מניקיי האוסטרלית-אמריקאית, שבידיה 19.9% ממניות הבורסה ושאף ממנה חבר דירקטוריון אחד, והקרנות הזרות Sunsuper ,Moelis ,Dalton ו-Novo Nordisk Foundation הדנית, שמתבססת על חברת התרופות הבינלאומית נובו נורדיסק, שלא מחזיקות נציגות בדירקטוריון והן "משקיעות שקטות" בבורסה. גם עובדי הבורסה עצמם נכללים כאמור בין בעלי מניותיה, עם החזקה מצטברת של 6% מהמניות.

המניות שמתוכננות לעבור לידי הציבור הרחב לאחר ההנפקה הן רוב המניות שרכשו ארבע הקרנות שאין להן נציגות בדירקטוריון הבורסה. כך ארבעת הרוכשים הזרים הללו מחזיקים כיום ישירות בכ-4.7% ממניות הבורסה כל אחד, כשעוד כ-8.2% ממניות הבורסה שמחזיק כל אחד מהם (כך שיהוו יחד כ-32.9% ממניות הבורסה) הועברו לידי נאמן, משה טרי, שיחזיק בהן עד להנפקה העתידית, שבינתיים הוקפאה כאמור.

בעבר כבר דובר על הנפקה דיגיטלית רק במכרז ציבורי של מניות הבורסה, עוד לפני תום 2018. מי שדחף להנפקה המהירה, שלא צלחה, הוא איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה הדומיננטי שתפר את העסקה. לדברי גורמים מעורים, בן זאב היה זה שדחף להנפקה מהירה של הבורסה עוד בשנה שעברה, כשבעלי המניות הזרים דווקא היו סבלניים ממנו בהקשר זה, ועדיין משדרים רוגע בהקשר זה.

בכל אופן, במה מדובר ביחס להנפקה? כל אחד מארבעת הגופים האלה ינפיק בעתיד לפחות 7.9% מהמניות שבידיו, ויחזיק לאחר ההנפקה לכל היותר 4.99% ממניות הבורסה. נוסף על הרוכשים הזרים ועל מניות שיונפקו בעתיד, נותרו 22.3% ממניות הבורסה בידי חברי בורסה "ותיקים" ועוד 6% בידי עובדי הבורסה, שקיבלו את המניות הללו בדיוק עבור הסכמתם להליך שינוי מבנה הבעלות בבורסה.

נזכיר כי לפני פחות משנתיים העובדים והנהלת הבורסה הגיעו - לאחר שנתיים של מו"מ - להסכם קיבוצי לתקופה של חמש שנים, שתסתיים בסוף 2021 ושבמסגרתו קיבלו העובדים את מניותיהם בבורסה. עם זאת, הדבר לא מנע את זה שרגע לפני הוצאת הבורסה להנפקה, העובדים (שנמנים עם בעלי השכר הגבוה במשק - עלות ממוצעת של כ-50 אלף שקל בחודש) דרשו בספטמבר האחרון לקבל חסינות מפיטורים לתקופה של 10 שנים מיום הנפקת הבורסה, וגם מענק בגובה 5 משכורות לכל אחד מהעובדים המאוגדים.

מי שהוביל מהתחלה את הליך ההנפקה הוא מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, שלאחר ביצוע העסקה אמר כי לא תהיה הנפקה מתחת לשווי חברה של 551 מיליון שקל, תוך שהוסיף כי "אם לא תהיה הנפקה, אז מינואר 2020 יורשו ארבעת הגופים למכור את מניותיהם שבנאמנות". זה אומר שעד סוף 2019 לא צפוי שינוי מהותי במפת הבעלויות בבורסה, בהמתנה להנפקה עתידית, שעל רקע העימות בין בן זאב לעובדים עדיין רחוקה מלקרות.

בינתיים אין מועד חדש להנפקת המניות לציבור, כשהעימות בין העובדים להנהלה נקלע למבוי סתום ונדון בבית הדין לעבודה. המנכ"ל בן זאב טוען כי העובדים כלל אינם רשאים להכריז סכסוך ביחס לתמורה נוספת בגין ההנפקה, בעוד שהעובדים נכונים למאבק. בית הדין לא התערב לטובת צד זה או אחר ושלח אותם להידברות, שלפי שעה לא ממש מתרחשת בפועל.