אפשר להניח ששר האוצר משה כחלון היה מוכן לוותר על הסקירה שהציג לממשלה הדרג המקצועי במשרד האוצר. הנתונים על גידול של 9.8 מיליארד שקל בגירעון ועל בור בהיקף כמעט כפול (17.4 מיליארד) ב-2020 - הם לא תעודת סיום שכחלון רוצה להשאיר אחריו. הכותרות על הבור ששר האוצר משאיר אחריו גורמות לו נזק פוליטי לא קטן. אבל נכון לעכשיו קשה לדעת מה כחלון חושב כי הוא מתעטף בשתיקה.
בשבוע שעבר שר האוצר מיהר להגיב על נתוני הגירעון ל-2018 - ואפילו הקדים ופרסם אותם בעצמו. אבל על הנתונים הקודרים ל-2019 כחלון לא הגיב בינתיים. בסביבתו אומרים ששר האוצר מתייחס לנתונים בספקנות. גורמים אחרים באוצר, שלא היו מעורבים בהכנת הסקירה, אמרו לו שמדובר בתחזית קודרת מדי, שהפקידים רק יודעים להפחיד - וכחלון מעדיף להאמין ללוחשים על אוזנו ולא לכלכלנים הרשמיים של המשרד. עד היום זה עבד לא רע.
הגירעון מחליף קידומת
כחלון הכיר כמובן מראש את הנתונים המדאיגים לגבי הגירעון הענקי הצפוי השנה. במשך שבועות עסקו בכירי האוצר בדיונים סביב תחזית ההכנסות הזו, שעברה לא מעט שינויים, עדכונים ומתיחות פנים עד שפורסמה בשבוע שעבר. מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, שהוביל את הדיונים, שמר על רמת חשאיות גבוהה ומנע אפילו מסגני ראשי האגפים להשתתף בהם.
אבל כחלון כבר ידע לאן הרוח נושבת לפני חודשיים כשהתעקש בראיונות לתקשורת כי שנת 2019 תהיה שנה טובה לכלכלה. קו ההגנה של כחלון הוא שאף אחד לא יכול לדעת מה צופן העתיד ועובדה שכל התחזיות הקודרות שהושמעו במהלך הקדנציה שלו - התבררו כמופרזות. בישיבת סיעת "כולנו" בשבוע שעבר כחלון דיבר על השקעות עתק שצפויות לזרום השנה למשק ועוד כל מיני הפתעות שעדיין מוקדם לגלות אותן.
אבל הסקירה שהציג היום לממשלה האוצר מוכיחה שכל מה שהיה בשלוש השנים האחרונות הוא רצף של אירועים חד-פעמיים חיוביים: הכנסות עודפות מנדל"ן ב-2015 (בגלל העלאת מס הרכישה), הכנסות עודפות ממיסוי רכב ב-2016 (בגלל רפורמת המיסוי הירוק), הכנסות עודפות ממסי הכנסה ב-2017 (בזכות מכירת מובילאיי ומבצע הקלות המס של רשות המסים). 2018 היא השנה הראשונה שבה לא קרו למשק הפתעות חיוביות ורק מאמצים גדולים מאוד של החשב הכללי ואחרים באוצר הצליחו להוריד את הגירעון שלה לפחות מ-3%.
כל זה בא לומר דבר אחד פשוט: הגירעון הענקי של 2019 הוא רק סימפטום לבעיה. גירעון של 3.5% תוצר - הוא הנורמלי החדש, מה שמכונה גירעון מבני של הממשלה, הגירעון התקציבי הקבוע, שמתקבל בשנה נורמלית, שאין בה הפתעות, לא לחיוב ולא לשלילה. קחו למשל עימות צבאי מוגבל או צמיחה נמוכה מהתחזיות - ותראו איך הגירעון חוצה בקלילות את קו ה-4% תוצר.
לפי תחזית האוצר בשנת 2020 יעמוד הגירעון על 3.7%, ב-2021 על 3.6% וב-2022 הוא יתמתן מעט ל-3.3%. קשה להניח שצמיחת המשק בשנים הקרובות תעבור את המספרים האלה ומשום כך המשמעות היא היפוך מגמת הורדת יחס החוב לתוצר - ההישג הגדול ביותר של ממשלות נתניהו מאז 2003. היפוך הורדת החוב יביא להיפוך במגמת העלאות דירוג האשראי של ישראל בידי סוכנויות דירוג האשראי. עלות החוב תתייקר, פחות כסף יישאר להוצאות הממשלה והגירעון ימשיך להתנפח.
עדיין לא ברור מי יהיה שר האוצר הבא - אבל ברור שהוא יידרש למהלכים שכחלון לא העז לעשותם. אבל לפני שיתחיל בכלל לחשוב על הקיצוצים והגזירות, שר האוצר צריך להאמין לדרג המקצועי שלו, גם כשזה לא נעים, ולא להתפתות לכל מיני יועצי אחיתופל שאומרים לו רק מה שהוא רוצה לשמוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
