ועדת הבחירות המרכזית התכנסה היום (א'), בפעם הראשונה בדיון פתוח לעין מצלמות ושידור עיתונאי (בעבר, המידע על החלטותיה הועבר רק בדיעבד) לדיון בשאלת תחולת חוק הבחירות על תעמולה אנונימית ברשתות החברתיות.
בעתירה שהגישו עורכי הדין שחר בן-מאיר ועו"ד יצחק אבירם הם טענו כי יש לאסור על המפלגות בבחירות הקרובות, או על גופים הפועלים בשמם, בתשלום או לא בתשלום לפרסם הודעות, סמסים, תגובות, ציוצים ואפילו 'לייק', ללא זיהוי תחת שם הסיעה/מפלגה אשר מטעמם התפרסם המידע. העתירה מבקשת להחיל בצו כל פרסום ברשתות החברתיות, בהודעות SMS ובתכנות מסרים מיידים.
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש לוועדת הבחירות את עמדתו לפיה ניתן למצוא עיגון בדין הקיים להחלה של הוראות סעיפים המתייחסים למודעות מודפסות בחוק דרכי תעמולה, ביחס למודעות תעמולה ברשת האינטרנט, וזאת תחת נסיבות מסוימות בלבד.
עד היום, חוק הבחירות (חוק דרכי תעמולה) בישראל, שנועד לוודא כי התעמולה תתקיים באופן הגון בכל אמצעי התקשורת והמדיה, לא חל כלל על תעמולה באינטרנט. עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אם תתקבל, תרחיב את סמכות הוועדה, לראשונה, גם לתעמולת בחירות באינטרנט ובפרט למודעות ברשתות החברתיות ובאתרי עיתונים.
הליכוד, באמצעות עו"ד אבי הלוי הגישו עמדתם לפני הדיון והם הודיעו שיתנגדו להרחבה האמורה.
במהלך הדיון אמר עו"ד אבי הלוי שהוא מסכים כי חוק הבחירות דרכי תעמולה לוקה בחסר, אך לשיטתו הסמכות לתקן את המצב הוא באמצעות חקיקה ראשית.
השופט העליון חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות, העיר שהנושא עבר כבר חקיקה טרומית והגיע לוועדת חוק חוקה ומשפט. "השאלה היא האם תסכימו להעביר חקיקה בהסכמה בנושא, בלוח הזמנים שנמצא בפנינו, ואני אבקש תשובה בנושא עד יום שלישי הקרוב".
מלצר הוסיף כי אפשרות אחרת היא חתימה על אמנה, על ידי כל המפלגות, בנוסח כפי שהציעו המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדברי מלצר: "לאור החששות מהתערבויות זרות, והנושא של פרסומים אנונימיים יש לנושא משקל שונה".
נציגו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יונתן ברמן אמר שהם ראו קושי במתן צו מניעה לכל סוגי הפרסומים (ציוצים, תגובות, לייקים, שייר ועוד) כיון שהפרת צו מניעה המשמעות היא שהפרה הופכת להיות עבירה פלילית. ברמן, הוסיף שועדת הבחירות תצטרך לתת הנחיות או צווים על בסיס פנייה מסוימת, אך זה לא יפתור את הבעיה בשורה ארוכה של פרסומים מגוונים אחרים של מפלגות אחרות.
מצד שני לדבריו, כל העולמות של התעמולה זזו מן הפרינט ומה שהיה בעבר, לתעמולה החדשנית ברשתות, ולכן אין דרך להתייחס לחוק התעמולה, כפי שהתייחסו אליו בשנת 2015, אז לא החילו אותו על כל מה שנעשה ברשתות.