בינה מלאכותית ופיגור טכנולוגי: רשות החדשנות מסמנת את הבעיות בהייטק הישראלי

רשות החדשנות תמכה ב-920 חברות בשנת 2018 ומימנה 1,480 פרויקטי מו"פ בהיקף כולל של 1.7 מיליארד שקל - כך עולה מהדוח השנתי שפירסמה הרשות. הנתונים הללו לא פורסמו בדוח השנתי של 2017 כך שקשה לבצע השוואה, אך מספר בקשות התמיכה שהוגשו לרשות בשנה החולפת היה גבוה ב-6% ממספרן בשנה שלפני כן.

450 מיליון שקל ניתנו כתמיכה לחברות שהגישו בקשה לתמיכה לראשונה השנה, מהם 400 מיליון שקל ל-213 חברות במסלולי החממות הטכנולוגיות וחברות מתחילות בזירת הזנק. 177 חברות צמיחה וחברות בוגרות קיבלו מענקים מקרן המו"פ בהיקף כולל של כ-430 מיליון שקל. המענק הממוצע היה 2.4 מיליון שקל לחברה. בתחומי מדעי החיים ניתנו תמיכות בהיקף של כ-550 מיליון שקל, בתחומי ייצור מתקדם ותעשייה 4.0 ניתנו תמיכות בהיקף של כ-400 מיליון שקל. כפי שדווח באחרונה ב"גלובס", ברשות החדשנות מציגים הסטת תקציבי תמיכה מחברות בשלבים מוקדמים לחברות בשלבי צמיחה. ברשות הסבירו כי מדובר בחלק ממגמה עולמית, שמשקפת שינוי בהעדפות המשקיעים.

הרשות מנצלת את הדוח השנתי שפירסמה, שאורכו 100 עמודים, כדי להציג סקירה של תעשיית ההייטק המקומית ומגמות שמתרחשות בה, למשל שיא בהיקף גיוסי הון, ירידה במספר חברות הסטארט-אפ הנפתחות בישראל, וירידה במספר האקזיטים ובהיקפם הכספי. אלו מגמות ידועות שכבר הופיעו בדוחות של גופים אחרים.

לצד הנתונים, בארבעת הפרקים הסוקרים תחומים שונים בתעשיית ההייטק והחדשנות הישראלית, מופיעות המלצות הנוגעות לאפשרות ההייטק לפרוץ את גבולותיו. ההמלצות הללו מתחלקות ל-4 ממדים: הממד הענפי, המתייחס לקידום ענף הרפואה המותאמת אישית; המימד הגיאוגרפי, המתייחס לפיתוח כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה; הממד הטכנולוגי, הכולל קריאות חריפות לכינון מדיניות ממשלתית שתהפוך את ישראל למובילה בתחום; וממד העומק - הטמעת הטכנולוגיה במרקם חיי הישראלים.

ארבעת הממדים הללו נועדו להרכיב תמונת מצב ותוכנית פעולה רחבת היקף לכלל תעשיית ההייטק, במטרה לספק נקודת מבט כוללת. רבים מהם כבר מיושמים בשלבים שונים על ידי רשות החדשנות עצמה או על ידי משרדי ממשלה שונים, אך לא תמיד ברור מהדוח שהם כבר מתבצעים בפועל.

בדו"ח נאמר גם כי לשינויים בכלכלה העולמית, כמו רפורמת המסים של טראמפ, מלחמת הסחר שהכריז על סין והידוק הרגולציה על חברות טכנולוגיה באירופה, תהיה השפעה משמעותית על חברות הייטק ישראליות, בין השאר כי מדובר בחברות גלובליות עם דגש על השוק האמריקאי. ברשות החדשנות אומרים כי הממשלה בוחנת כיצד להקל את נטל המס הצפוי לחברות ההייטק כתוצאה מהרפורמה. "נכון לסוף 2018 נראה שהשחקנים הרלוונטיים במערכת החדשנות בישראל יושבים על הגדר ומחשבים את צעדיהם נוכח השינויים הגלובליים", נכתב בדו"ח.

לזנוח את הטווח הקצר, לכונן תכנית לאומית

בכל הנוגע לבינה מלאכותית רשות החדשנות נוקטת עמדה המאופיינת בהתבוננות רחבה ובמבט-על, ושמה דגש על הטווח הרחוק ועל המרחב הגלובלי. הדוח סוקר את ההשקעה הממשלתית של מדינות העולם בתוכניות לפיתוח הבינה המלאכותית, כשבראשון סין עם השקעה ממשלתית של 10 מיליארד דולר שנועדה להפוך אותה למובילה עולמית בתחום עד 2030. אחריה נמצאת קוריאה עם השקעה של שני מיליארד דולר, וצרפת עם מיליארד וחצי דולר.

לאור התחרות העולמית, הדוח קורא לזנוח גישות קצרות טווח ולכינון תוכנית לאומית שתיתן לישראל יתרון תחרותי בתחום. "הצלחות העבר עלולות להביא למסקנה כי אקוסיסטם החדשנות הישראלי בהכרח יוביל בבטחה גם בגל החדשנות של הבינה המלאכותית, גם ללא פעילות מיוחדת מצד קובעי המדיניות. אנו סבורים כי עמדה פסיבית כזו הינה הימור מסוכן על ההובלה הטכנולוגית הישראלית", מזהירה הרשות כנביא זעם.

בחודש יוני האחרון, ראש הממשלה בנימן נתניהו אישר את הקמתה של ועדה שתפקידה להתוות את היעדים ואת תוכנית הפעולה המדינית בנושא הבינה המלאכותית. הוועדה, בראשות פרופ' יצחק בן ישראל ואביתר מתניה, לשעבר ראש מערך הסייבר, תורכב ממערך של 10 עד 15 ועדות מקצועיות, שיהיו כפופות לוועדה עליונה, שתהיה כפופה לוועדת היגוי. בכל ועדה אמורים להיות חברים 5-10 אנשים, סך של 250 איש ממיטב המוחות בישראל, בשיתוף הממשלה, האקדמיה, המגזר הפרטי ומערכת הביטחון. יחד הם אמורים לבנות את התוכנית לישראל של העידן הבא - ישראל של בינה מלאכותית.

בראיון עם "גלובס" שנערך בחודש אוגוסט סיפר בן ישראל כי הוועדה פועלת לגיבוש מדיניות שתשלב את הבינה המלאכותית בכל תחומי הכלכלה והתעשייה: חינוך טכנולוגי ותשתיות מחקר לבינה מלאכותית באוניברסיטאות, שילוב הטכנולוגיה בתעשייה המסורתית והפיכת ישראל לאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום. בנוסף, בן ישראל אמר כי הוועדה תפעל למינוף טכנולוגיית הבינה המלאכותית לצורך פיתוח תחום הרפואה המותאמת אישית, הפינטק, התחבורה והתעשייה - ארבעה תחומים שהוועדה מקווה שישמשו מודל שיוביל אחריו את שאר המשק. עוד אמר כי הוועדה צפויה להגיש את המלצותיה בסוף חודש מארס.

כך, ההמלצות המופיעות בדוח הרשות לחדשנות דומות להפליא לצעדים שכבר מתחילים לנקוט בוועדה: הדוח קורא למדיניות שתפעל לחיזוק תשתיות המחקר בתחומי בינה מלאכותית באקדמיה; טיפוח פירמידת ההון האנושי הדרש התחום; פיתוח תשתיות מו"פ שישרתו הן את האקדמיה והן את התעשייה; והטמעה של טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל ענפי הכלכלה. כל זאת, מבלי שהוועדה מוזכרת בדוח הרשות כלל וכלל.

אולם, בשיחה עם "גלובס", אורי גבאי, סמנכ"ל אסטרטגיה וכלכלה ברשות החדשנות ואחד ממחברי הדו"ח, אמר כי "התובנה הזו הושגה בממשלה לפני שנה וחצי, ואנחנו מטפטפים את זה למקבלי ההחלטות. הנושא המרכזי של הוועדה הוא בינה מלאכותית והיא כבר רצה ברמה הממשלתית. אנחנו רואים אותה כצעד משמעותי לגיבוש חזון ואסטרטגיה לאומית בתחום הבינה המלאכותית בישראל. הדוח הזה בא לתת גם רוח גבית לעשייה הזו".

למה אין פה משק טכנולוגי וחכם?

כל אזרח במדינת ישראל מכיר את הניגוד בין הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים לאופן שבו מתנהלים המשרדים הממשלתיים וההטמעה האיטית של טכנולוגיות חדשניות לחיי היומיום במדינה. גם הפריון הנמוך של ישראל נובע בין השאר מאי אימוץ של טכנולוגיות במפעלים ובאתרי ייצור.

כעת הגיע תורה של רשות החדשנות להביע את עמדתה. בדוח השנתי שפירסמה הרשות הבוקר היא מתריעה כי הצלחת ההייטק הישראלי אינה מתורגמת לצמיחה כלכלית בישראל וכי "אזרחי ישראל חשופים יותר מבעבר לסטנדרטים במדינות המפותחות ודורשים רכבות המגיעות בזמן, אספקת חבילות דואר באופן סדיר, הקלה בפקקים בכבישים ועוד שירותים חיוניים בסיסיים. ישראל צריכה להפוך למשק טכנולוגי וחכם המוביל הן בפיתוח טכנולוגיות והן בהטמעתן", נכתב בדוח.

קשה להגיד שזה תהליך קל. כדי לקדם זאת החלה הרשות בשנה האחרונה ליישם את פרויקט הפיילוטים ("אתרי הרצה") וקידום שינויים ברגולציה בתחומי הטכנולוגיה השונים, כדי לעודד חברות סטארט-אפ לפתח טכנולוגיות חדשות ולנסות את יעילותן במסגרת משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות. בדוח מציגה הרשות את התקציב לתוכנית - 70 מיליון שקל לכ-60 חברות בתחומי בריאות דיגיטלית, הגנת הסביבה, אנרגיה, תחבורה חכמה, הגנת סייבר, חקלאות ובחברות ממשלתיות.

בדו"ח נאמר כי הרשות תשתף פעולה עם הפורום הכלכלי העולמי ותצטרף לרשת C4IR שמטרתה גיבוש ושיתוף דרכים משופרות לקידום רגולציה של החדשנות. במסגרת זו תשמש הרשות כגורם מתאם בין הרגולטורים המקומיים לרגולטוריים בעולם לקידום טכנולוגיות עתידיות.

מרכזים מאמצים בפריפריה

בנוגע לפיתוח כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה, הדוח מציג נתונים שמשקפים את העובדה כי תעשיית החדשנות בישראל מוגבלת לאזור המרכז ולתל אביב בפרט. מהנתונים עולה כי מעל 60% מכלל משרות ההייטק בישראל ממוקמות באזור תל אביב והמרכז, וכ-77% מחברות ההזנק פועלות באזור זה.

כדי שגם בפריפריה הגיאוגרפית ייהנו ממשרות בשכר גבוה ומפיתוח כלכלי, הרשות גיבשה תכנית שנועדה לסייע הן לפריפריה להנות מיתרונות ההייטק, והן להייטק - להתפתח וליהנות מיתרונות הפריפריה, לאור המחסור בכוח אדם מוכשר בענף, והצורך להתרחב לתחומי פעילות נוספים. כך, הרשות תפתח במהלך השנה הקרובה מסלול לעידוד הקמת והרחבת פעילות של חברות הייטק באזורי הפריפריה.

מסלול אחר הוא מסלול חממות יזמות בפריפריה שיתחיל לפעול במהלך השנה. רשות החדשנות תשתתף במימון התפעול השוטף של החממה לצד הזכיינים שיבחרו במכרזים ויפעילו את החממות. חממות אלו נועדו לקדם הקמת חברות סטארט-אפ מקומיות, על ידי יזמים מקומיים. שתי התוכניות האלו שמות דגש על זיקה לעוגנים אזוריים דוגמת מוסדות אקדמיים ומוקדי תעשייה, מזון וחקלאות.

כשל בהעברת הידע מהאקדמיה לתעשייה

בתחום הרפואי, התמקד הדו"ח בהבטחה הגלומה ברפואה מותאמת אישית, המבוססת על בינה מלאכותית, גנטיקה ואיסוף מידע רציף. רפואה מותאמת אישית יכולה לשפר את הרפואה תוך הורדת עלויות הרפואה, שהופכות להיות לא בנות קיימא, וכן לשפר את התפוקה של חברות התרופות, מבחינת יחס ההשקעה למספר התרופות החדשות המאושרות.

לדברי כותבי הדו"ח, ישראל, שלא ניצלה עד כה את היכולות שלה בתחום המחקר והרפואה לשם השגת עמדת יתרון בסקטור פיתוח התרופות העולמי, נמצאת כאן בעמדה מצוינת לשלוט בשוק זה, בשל השילוב הנמצא כן בין: מערכת רפואית מתקדמת, מידע רב שכבר נאסף על החולים, יכולות בתחום הביג דאטה ונכונות ממשלתית לתמוך במהלך. מבחינת המחקר הרפואי, זוהה כשל בשלב העברת הידע מן האקדמיה אל גורמים תעשייתיים, והרשות מצביעה על הצורך לערב גורמי תעשייה בפעילות האקדמיה בשלב מוקדם יותר. כמו כן נכתב כי מימון ניסויים קליניים רחבי היקף הוא עמק מוות עבור חברות פיתוח תרופות מישראל, וכי שימוש במידע גנומי ומערכות ביג דאטה כדי לצבור ידע שיכול לאפשר להקטין ולקצר ניסויים כאלה, יכול לעזור לחברות התרופות.