ערעור לבית המשפט: המדינה מנהלת אכיפה סלקטיבית בהריסת בתים בלתי חוקיים

האם היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובנייה במשרד האוצר מנהלת מדיניות אכיפה סלקטיבית בכל הקשור להריסת בתים שנבנו ללא היתר? לאחרונה הגיש סלאח מחמוד, תושב קלנסווה, ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז על פסק דין שקבע כי עליו להרוס מיידית את ביתו, בעוד שלטענתו, מבנים רבים שצמודים לשלו ונבנו אף הם בניגוד לחוק נותרים על כנם, ומתנהל נגדם הליך משפטי שעשוי להימשך שנים רבות.

בערעור שהגיש מחמוד באמצעות עו"ד רחלי כץ, נטען כי בנה מבנה של 120 מ"ר על שטח חקלאי אותו ירש מאביו המנוח לפני למעלה מעשור. לדבריו, העבירה המיוחסת לו על-ידי המדינה נעשתה בתום-לב, לאחר שהבחין כי עשרות רבים מבני היישוב בנו אף את בתיהם בסמיכות לביתו, וזאת עקב מצוקת מגורים חמורה וצפיפות בלתי סבירה המאפיינת את העיר קלנסווה.

בערעור טוען מחמוד כי קיבל מהיחידה הארצית לאכיפה צו הריסה, ופנייתו לבית המשפט לבטל את הצו נדחתה. בערעור שהגיש נטען כי עיריית קלנסווה מובילה מהלך של תוכנית מתאר חדשה להרחבת היישוב, כך שניתן יהיה להכשיר את הבנייה שביצע.

לטענתו, מינהל התכנון והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה הכירו בצורך למתן מענה לצפיפות האוכלוסין ולצורכי העיר המתפתחת, ויזמו כתיבת מסמך מדיניות תכנוני לצורך בחינת מתן פתרונות אשר גם יסירו את העננה הפלילית המרחפת מעל ראשי עשרות מתושבי העיר. לדבריו, בידי העירייה מסמכים המעידים על כך שבעוד מספר חודשים תסתיים הכנת מסמך המדיניות, כשלאחר מכן צפויה עמדת מינהל התכנון לפתרון הבעיה להתקבל. בהמשך התהליך יוכלו בעלי המבנים להגיש בקשות להיתרים.

עוד הוא טוען בערעור כי העירייה קיבלה החלטה להגיש עתירה לבג"ץ לעצירת הריסות בתים ביישוב, בדיוק בשל בחינת המצב הנתון הנערכת כרגע.

"הנזק הנגרם באופן המיידי הוא כלכלי עמוק וקשה, אגב הרס מבנה שעלות הקמתו קרובה לחצי מליון שקל. הדבר לא מתחיל ומסתיים בנזק כספי, אלא אף נגרר לעוגמת-נפש עצומה, סטיגמה חברתית איומה, אובדן אמון האזרח ברשויות התכנון ועוד", נטען בערעור.

לטענת עו"ד כץ, בית משפט השלום שגה כאשר התעלם מהעובדה כי המבנה של המבקש מוקף כולו בעשרות בתי מגורים, חלקם בבנייה, חלקם ממש לקראת סיום הבנייה, וחלקם כבר מאוכלסים. לדברי המערער, כאשר הוא שוחח עם מפקח הבנייה ביחידה הארצית ושאל אותו כיצד ייתכן שהמבנה שלו נאכף להריסה מיידית, בעוד מבנים סמוכים לשלו במטרים בודדים עומדים ומאוכלסים, ולא ננקטים נגדם שום הליכים - הסביר לו המפקח כי כנגד חלק מן הבתים מתקיימת אכיפה שיפוטית ולא מינהלית.

בערעור נטען כי אכיפה שיפוטית מטבעה אורכת זמן רב ולעתים אף עשויה להתארך שנים רבות - דבר שיעניק לבעלי המבנים זמן להפוך אותם לחוקיים בעקבות תוכנית המתאר העתידית - בעוד שביתו של מחמוד מיועד להריסה מיידית.

לטענת עו"ד כץ, המפקח אף העיד בבית המשפט כי הסלקציה בין המבנים וההחלטה את מי לאכוף מינהלית ואת מי לאכוף משפטית, היא שרירותית ועל דעתו בלבד.

עוד טוענת עו"ד כץ כי מבנים אשר מוקמים ונבנים במהירות מספקת, צולחים את משוכת הפיקוח, בעוד אלה אשר מתמהמהים, נתפסים וזוכים בצו הריסה מינהלי. "פועל יוצא הוא כי מונהגת אפליה, הלכה למעשה, בשטח. המפקח, על דעת עצמו, בוחר את מי להשאיר 'בידיים שיפוטיות' ועם מי להחמיר 'בידיים מינהליות'. עוד למעלה מכך חמורה תהיה התוצאה, נוכח העובדה כי בעוד כשנה יוכלו בעלי המבנים לאשרר את מבניהם ולהותירם עם היתר כדין. זאת בעוד 'הנבחרים' על-ידי המפקח יזכו אך ורק לעוגמת-נפש עצומה וחיסרון כיס שאין לתארו, ומעל לכל יש בגזירה זו להפוך את האזרח לעבריין פלילי, על כל המשתמע מכך", אמרה עו"ד כץ.