"ההתעלסות המסוכנת של ישראל עם סין מדאיגה את ממשל טראמפ"

לא רק הנוכחות הסינית הצפויה בנמל חיפה מטרידה את ארה"ב. ממשל טראמפ מודאג גם מ"החדירה הגוברת" של סין לתעשיית ההייטק בישראל - כך טוען מאמר אופ-אד שפורסם אתמול (ב') ב"וול סטריט ג'ורנל".

זהו מאמר שני בשבועות שחלפו בתקשורת הימנית האמריקאית שמותח ביקורת על נכונות ישראל להיענות לחיזורים הכלכליים של בייג'ינג. הוא נכתב בעקבות ביקורו של היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, ג'ון בולטון, בישראל. בביקור אמר בולטון לראש הממשלה בנימין נתניהו כי הממשל מודאג מהיחסים המסחריים בין ישראל לסין ומהפגיעויות האסטרטגיות שחוללו יחסים אלה. כקודמו, גם המאמר ב"ג'ורנל" אתמול שם דגש חזק בסכנות שצופנים בחובם היחסים הטכנולוגיים בין בייג'ינג לירושלים.

תחת הכותרת "ההתעלסות המסוכנת של ישראל עם סין" , כותב בעל המאמר, אילן ברמן, סגן הנשיא של מכון החשיבה השמרני American Foreign Policy Council בוושינגטון, כי הבעיה הסינית של ישראל גדולה יותר ממסירת ניהול חלק מנמל חיפה לידי חברה סינית גדולה.

"פקידים אמריקאים בוחנים בקפידה את החדירה הגוברת של סין למגזר ההייטק התוסס של ישראל", מציין כותב המאמר. "לאחר שנים של השקעות שיטתיות, ייתכן שהסינים שולטים עתה במישרין, או משפיעים, על עד 25% מתעשיית ההייטק הישראלית".

לדבריו, "ארה"ב רוצה שישראל תחזק את הפיקוח שלה על ההשפעה הסינית הגוברת במדינה".

המאמר קורא לישראל להקים גוף ממשלתי שיפקח על השקעות זרות בתחומים רגישים, בדומה לרשות פיקוח דומה בארה"ב. כאשר מדינה זרה רוצה להשקיע סכום משמעותי במגזר רגיש של הכלכלה האמריקאית, נבחנת יזמת ההשקעה על-ידי "הוועדה להשקעות זרות בארה"ב" (CIFIUS, בראשי-תיבות באנגלית), גוף שמורכב מנציגי כמה משרדים ממשלתיים ושיש לו סמכות לבטל עסקות שעלולה להיות להן השפעה שלילית על הביטחון הלאומי של ארה"ב.

בישראל אין גוף דומה, מציין כותב המאמר. החלטות ממשלת ישראל לגבי השקעות זרות נובעות לעתים קרובות יותר משיקולים כלכליים מאשר משיקולים ביטחוניים.

גישה זו הייתה בת-קיימא לו ישראל הייתה מדינה קטנה שמנותקת מהזירה הפוליטית שבה פועלות המעצמות הגדולות, ממשיך המאמר. אבל המיקום הגיאו-אסטרטגי של ישראל, צבאה ותעשייית ההייטק המתוחכמת שלה וכן קשריה החזקים עם ארה"ב - בגלל כל אלה אי-אפשר להגן על העובדה שאין לה גוף לפיקוח על השקעות זרות.

המאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" טוען כי ישראל - בלהיטותה להצדיק את המוניטין שלה כמרכז גלובלי למסחר וחדשנות - מעמיקה את יחסיה עם סין ובכך יוצרת פוטנציאל לפגיעה ביחסיה האסטרטגיים עם ארה"ב. בולטון צדק בהחלטתו להזהיר את ישראל מפני מגמה זו.

למרבה המזל, נראה כי שישראל קלטה - והבינה - את המסר האמריקאי, גורס המאמר. גורמים מדיניים בכירים בישראל, לרבות השגריר לשעבר בסין, קראו לחשוב מחדש על העסקה למסור את ניהול חלק מנמל חיפה לידי הסינים, ונראה כי ממשלת ישראל נוטה לקבל המלצה זו.

יחד עם זאת, נראה כי מקבלי החלטות בישראל לא הקדישו תשומת-לב מספקת לסיכונים המשמעותיים שנובעים מההשקעות ההולכות וגדלות של סין בישראל ומהשלכותיהן על ביטחונה של ישראל ועל יחסיה עם בעלות בריתה החשובות, מדגיש המאמר. ישראל צריכה לחשוב על כך, ובמהרה. לטענתו, הדינמיות של היחסים האסטרטגיים בטווח הארוך בינה לבין ארה"ב עלולים להיות תלויים בכך.

קרוב לוודאי שהמאמר הזה נכתב בהשראת גורמים בבית הלבן, כנראה במועצה לביטחון לאומי, בדיוק כמו מאמר קודם ב"וושינגטון אקזמינר", שופר קונסרבטיבי בעל השפעה, שהתריע על ההתקרבות בין ישראל לסין.

באותו מאמר, שפורסם ב-26 בדצמבר אשתקד, נאמר: "ישראל היא בעלת ברית קרובה של ארה"ב. בכל זאת, הקשרים המעמיקים והולכים בין ישראל לסין אינם עולים בקנה אחד עם האינטרסים האמריקאים. ממשל טראמפ חייב לגנות זאת".

"אם ישראל תוסיף להדק קשריה עם סין, ארה"ב חייבת לצמצם את קשריה הצבאיים, המודיעיניים והטכנולוגיים עם ישראל", כתב האתר, שנמצא בבעלות המיליארדר פיליפ אנשוץ. "זהו צעד משמעותי, אך החשש (מקשרי ישראל עם סין) הוא אמיתי מאוד... חיל הים האמריקאי מודאג, בצדק, שהסינים ישתמשו (בנמל חיפה) כבסיס לפעולות מודיעיניות... אבל זה רק קצהו של הקרחון".

ואכן, בסוף דצמבר אמר ל"גלובס" דובר הצי השישי, קומנדר (סא"ל) קייל ריינס: "אוניות הצי השישי פוקדות לעתים קרובות את נמל חיפה, הן לאימונים משותפים עם חיל הים הישראלי והן לביקורי נמל (שגרתיים). אין שום שינוי בשגרת הפעילות שלנו עם ישראל. השותפות שלנו עם ישראל איתנה, (אך) אינני יכול לנבא מה יקרה או לא יקרה ב-2021" (השנה שבה אמור חלק מנמל חיפה לעבור לניהול החברה הסינית SIPG).

"מטרידים יותר מפרשת חיפה הם היחסים שהולכים ומתהדקים בין תעשיות ההייטק הישראליות לבין סין", הוסיף "וושינגטון אקזאמינר". "סין תנצל את גישתה לחברות אלה כדי להניח ידה על תוכנות וחומרות מוגנות בפטנטים, לרבות תוכנות פרי של מו"פ אמריקאי. שוב, הגישה הזו (להייטק ישראלי) מנוגדת באופן בסיסי לאינטרסים של ארה"ב.

"הספקות האלה משקפים חששות כבדים עוד יותר בוושינגטון", כותב עוד האתר. "שוררת דאגה שטכנולוגיות צבאיות אמריקאיות, שסופקו לישראל, כגון מטוסי F35 (המטוסים החמקניים), עלולות למצוא יום אחד את דרכן לסין".