בחירות 2019: בצל פייק ניוז ומניפולציה של דעת הקהל

ההודעה הדרמטית בשבוע שעבר הייתה לא זאת של ראש הממשלה אלא כמובן של ראש השב"כ. מדינה זרה, ככל הנראה רוסיה, הולכת להתערב לנו בבחירות. לא מפתיע, צפוי, אבל חשוב ומסוכן. גם אם אנחנו חושבים שאנו ערוכים מבחינה טכנולוגית, ויש לנו מערך סייבר מפואר עדיין יש סיבה של ממש לדאגה.

הבעיה היא בכלל במקום אחר, במבנה החברתי הרעוע שלנו, בחוסר האמון שלנו כציבור, בתקשורת בכלל, ובתעמולה בפרט, ובהיעדר מסורת של בדיקת עובדות, והיעדרם של מוסדות ואישים הנהנים מאמון רב. בהיעדר מסורת של אמון, והסכמה על עובדות, אנו חשופים יותר מארה"ב ויותר מרוב המדינות הדמוקרטיות, לפרסומים חסרי שחר בתקשורת למניפולציה של דעת הקהל, להסתה ולהסטה של הדיון לרגשות, פחדים, איומים, השמצות והכפשות.

טעמנו מכל אלה כבר בבחירות הקודמות, במניפולציה שהפעיל ראש הממשלה כאשר פרסם ביום הבחירות את סרטון הערבים נוהרים לקלפיות, ושלטון הימין בסכנה. סרטון שככל הנראה השפיע על שיעורי ההצבעה ועל התוצאות הסופיות. אך מה שהיה בבחירות הקודמות הוא כאין וכאפס לעומת הצפוי לנו הפעם. עיקר המעורבות והשאיפה של המדינה הזרה, אם אפשר ללמוד מהניסיון במדינות אחרות, הוא ליצור בלבול, מבוכה, עוינות, כעס, שנאה, חוסר אמון, ופירוק המערך החברתי התומך, תוך ערעור כללי המשחק.

המטרה היא לאו דווקא לשרת צד זה או אחר, לאו דווקא טראמפ או נתניהו, אלא להחליש את הדמוקרטיה, וליצור סדקים ונזקים חברתיים ופוליטיים, שמערערים את הביטחון הלאומי, ואת הלכידות של האומה. גם כך תקופת הבחירות היא תקופה רגישה, שבה נשמעים ביטויים קיצוניים, חלקם על סף הלגיטימיות וערעור כללי המשחק הדמוקרטי.

לכן לא מספיק להיערך לנושא הטכנולוגי, לפריצות סייבר או הפעלת בוטים, ולא מספיק למנוע או לסכל חלק מההשפעות. מדובר באחריות רחבה יותר של ועדת הבחירות המרכזית לגבי טוהר הבחירות ודרכי התעמולה וחובתה למנוע מניפולציה ותעמולה עקיפה, חסרת זהות, שבאה ממקורות עלומים. החוק הקיים לא נותן את הדעת, ואין בו פתרונות והסדרים למציאות הטכנולוגית החדשה, וגם לא לפעילות שמקורה מחוץ לישראל, מחוץ למפלגות ולרשימות, וממניעים זרים. לכן על יו"ר ועדת הבחירות להפעיל שיקול דעת וסמכויות כלליות שיש בידיו, כדי למזער את הסכנות, להתכונן מראש וגם לפעול בזמן אמת, במהירות ובהחלטיות.

הצעד הראשון שצריך לעשות כבר עכשיו הוא להתחייב לשקיפות מלאה ולרתום את המערכת כולה, גם זאת הפוליטית שתפעיל תעמולת בחירות, וגם את התקשורת, כולל רשתות חברתיות ואתרים בולטים שיעסקו בבחירות, כדי להתמודד עם הסכנות. הנושא חייב להיות מטופל באופן שקוף וגלוי על ידי ועדת הבחירות המרכזית, וביצירת כללי פעולה ידועים ומוכרים לכל הנוגעים בדבר. לא להשאיר את זה לגורמי הביטחון והסייבר, שיכולים לסייע בצד הטכני והטכנולוגי, אך לא ערוכים לסכנה הנוגעת מתוכן הדברים, השפעתם בתקשורת, הפצתם ומשמעותם. ראש הממשלה לא יכול לעסוק בכך הואיל והוא צד בבחירות.

ועדת הבחירות יכולה להוציא הנחיות מראש וגם בזמן אמת, על החובה להפסיק, להסיר ולאסור, תכנים של תעמולה מניפולטיבית. גם לנו כאזרחים יש אחריות אישית, לבדוק, לשקול, לחשוב, לספור עד 10, לא ליפול קרבן למניפולציות. הבחירות הפעם הן במציאות תקשורתית חדשה ומורכבת, וגם במציאות פוליטית שסועה ושברירית. השילוב הזה יכול להביא לתוצאות מפתיעות חריגות, שעשויות לשבש את המפה הפוליטית ואת הדמוקרטיה הישראלית. חשוב שניערך לכך מראש.

ד"ר יובל קרניאל הוא מומחה למשפט ותקשורת