האם החברה לשמאות וסקרים לוי יצחק העלתה לאתר האינטרנט שלה דוחות שמאות שערכה עבור לקוחותיה ללא ידיעתם או הסכמתם? זאת אחת מהשאלות אליהן יידרש בית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד לוי יצחק, על סך 80 מיליון שקל, שהוגשה בשבוע שעבר (ג').
עניינה של הבקשה לאישור הוא, בין היתר, בטענה כי לוי יצחק - החברה לשמאות וסקרים בע"מ (לוי יצחק) הפרה את הזכות לפרטיות של מגיש הבקשה הייצוגית, ליאור יאס, וכן של הקבוצה המיוצגת.
בבקשה לאישור טוען יאס כי הפרת זכותו לפרטיות, המהווה זכות "הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", נעשתה על-ידי לוי יצחק "תוך הפרת הוראות חוק שונות, ביניהן חוק הגנת הפרטיות ופגיעתה באוטונומיה של לקוחותיה, וזאת נוכח המאגר שהעלתה אל אתר האינטרנט שלה, ובו מצוי מידע רב הכולל בין השאר את פרטיהם האישיים של הלקוחות, באופן שבו כל אדם החפץ בכך יכול לעיין בהם ולהעתיקם". מאגר זה, כך נטען, כולל גם נתונים בריאותיים של בעלי הרכבים המיובאים וכן נתונים על נכים ורכבי דיפלומטים זרים הכוללים מיגון בטחוני מיוחד.
רצה למכור את רכבו וגילה כי פרטי חוות-הדעת השמאית שערכה לוי יצחק גלויים לכל
השתלשלות האירועים שהובילה להגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית החלה בשנת 2017., אז רכש יאס, איש הייטק ישראלי, רכב מסוג ב.מ.וו (BMW) ביבוא אישי, כאשר לצורך רכישת פוליסת ביטוח לרכב וכתנאי מקדים לביטוח, התבקש יאס על-ידי חברת הביטוח לפנות אל לוי יצחק על-מנת שזו תערוך דוח שמאות לרכב.
לפי הנטען, יאס פעל בהתאם להנחיית חברת הביטוח, פנה לחברת לוי יצחק ומסר לה את פרטיו האישיים, הכוללים, בין היתר, את שמו ואת כתובתו ופרטיו המלאים של הרכב, בהתאם לדרישותיה של לוי יצחק.
בשנת 2018, וכעבור כמעט שנתיים מרכישת הרכב, החליט יאס לפרסמו למכירה. כפועל יוצא מהפרסום קיבל יאס פניות ממספר רוכשים פוטנציאליים שהתעניינו ברכב.
בהמשך למשא-ומתן שהתנהל בין יאס לבין אחד מבין הרוכשים הפוטנציאליים, פנה אליו האחרון והודיע לו כי הוא אינו מוכן לשלם את המחיר אותו דורש יאס על הרכב, וזאת, לטענת הרוכש הפוטנציאלי, נוכח נתוני חוות-הדעת השמאית שערך לוי יצחק לרכב של יאס.
בהמשך לסירוב הרוכש ונימוקיו, ומבירור שערך יאס, התחוור לו, לתדהמתו, כי לאותו רוכש פוטנציאלי שביקש לרכוש ממנו את המכונית, היו כל הפרטים שהופיעו בעת יבוא הרכב לארץ, הכוללים, בין היתר, דוח שמאי שנעשה לבקשתו של יאס על-ידי לוי יצחק, הבעלים של החברה לשמאות וסקרים.
התפתחות טכנולוגית לצד הצורך לשמור על פרטיות האדם
בהקדמה לבקשה לאישור, שהוגשה באמצעות משרד עו"ד ארנון גרפי ושות', טען המבקש הייצוגי כי בשנים האחרונות אנו חווים התקדמות טכנולוגיץ שהובילה ליתרונות רבים, ובהם נגישות רחבה למידע ולידע ונגישות של שירותים שניתנים על-ידי חברות, פרטיות וממשלתיות כאחד. יחד עם זאת, נטען, אחד החסרונות הבולטים של התקדמות הטכנולוגיה הוא הפגיעה ההולכת ונרחבת של חברות מסוימות בפרטיות לקוחותיהם, והעובדה שפרטים אישיים שלהם "מועברים לגורמים אחרים, ללא ידיעתם ו/או הסכמתם של הלקוחות, או שהמידע נשמר בדרכים לא מאובטחות כ'פרצה קוראת לגנב' ומוצא את דרכו לגורמים אחרים, בין אם דרך רשת האינטרנט ובין אם בדרכים אחרות".
לדברי המבקש הייצוגי, הזדקקותו לשירותי חברת לוי יצחק נבעה משום שבכל הקשור לתחום היבוא האישי, לוי יצחק היא הנהנית היחידה מבלעדיות כמעט מוחלטת בעריכת השמאות לרכבים אלה. לטענת יאס, כל אדם שמבקש לייבא רכב ביבוא אישי ולערוך לו ביטוח, מחויב לתת את פרטיו ללוי יצחק על-מנת לקבל ממנה חוות-דעת שמאית.
כאמור, בשעה שביקש יאס למכור את רכבו, הוא גילה, לטענתו ולתדהמתו, כי "כל אדם יכול בקלות רבה, באמצעות הקשת מספר רישוי בלבד, להוריד מאתר המשיבה (לוי יצחק - מ' ש') את חוות-הדעת השמאית עם שמו המלא, כתובתו ופרטי הרכב המלאים".
מלבד הטענה כי פרטיו האישיים נחשפו, המבקש הייצוגי טוען כי נודע לו שניתן לצפות במאגר של חברת לוי יצחק בכ-7,000 דוחות שמאים וחוות-דעת לגבי כלי רכב המיובאים ביבוא אישי לארץ. נתונים אלה, נטען, בדומה לנתונים הקיימים בעניינו של יאס, כוללים, מלבד שמם וכתובתם של בעלי הרכבים, גם את המפרט טכני, האבזור, אמצעי המיגון שיש ברכב וגובה השומה שנקבעה לגביהם. בנוסף נטען, כאמור, כי המאגר כולל גם נתונים בריאותיים של בעלי הרכבים וכן נתונים על נכים ורכבי דיפלומטים זרים הכוללים מיגון בטחוני מיוחד.
המבקש הייצוגי: החברה ביצעה "תיקון", אך למרות זאת הוא עדיין אינו מאובטח
בא-כוחו של המבקש הייצוגי, עו"ד ארנון גרפי, פנה לפני כ-3 חודשים ללוי יצחק, בטענה כי פרטיותו של המבקש הייצוגי נפגעה בשל המאגר הפרוץ שבאתר שלו. לפי הנטען בבקשת האישור, לוי יצחק הודתה בהודאת בעל דין וטענה כי ביצעה "תיקון". יחד עם זאת נטען כי האתר של לוי יצחק עדיין אינו מאובטח, וכל אדם יכול בקלות לקבל את כל המידע דרך האתר.
בהסבר לבקשת התביעה הייצוגית נכתב כי "החברה לקחה את חוות-הדעת אשר לא נועדו כלל לפרסום, והעלתה אותן, ללא נקיטת אף אמצעי הגנה ולו המינימלי ביותר, אל רשת האינטרנט, שם הן זמינות לכל דורש - כל זאת מבלי לקבל את הסכמת לקוחותיה ואף מבלי ליידע אותם מראש".
עוד נטען כי למבקש הייצוגי לא ידוע, ולטענתו גם לא ניתן לדעת, למי עוד הגיע המידע האישי שפורסם באתר לוי יצחק, ומה ייעשה במידע זה.
לטענת המבקש הייצוגי, "פגיעתה של המשיבה בפרטיות המבקש ושאר הקבוצה המיוצגת היא חמורה וממשית". לדבריו, "התנהגותה המזלזלת (של לוי יצחק - מ' ש') גרמה למבקש לדאגה רבה בשל אי-הוודאות אל מי עוד הגיע המידע האישי שלו, והאם וכיצד ייעשה במידע זה שימוש נגדו".
לפי הנטען בבקשה, המבקש הסכים למסור את פרטיו ללוי יצחק, "מתוך אמונה כי המשיבה, חברה מוכרת וגדולה בעלת בלעדיות בתחום, תשמור על פרטיו האישיים".
לטענתו, עקב העובדה שלוי יצחק לא שמרה על פרטיו האישיים כאמור, הוא נפגע בכך שניסה לנהל משא-ומתן בנוגע לרכבו, אך פרטי הרכב המלאים היו חשופים בפני רוכשים פוטנציאליים.
המבקש הייצוגי מבקש מבית המשפט לפסוק לטובת חברי הקבוצה פיצוי שנמצא ברף העליון של פיצוי ללא הוכחת נזק. סכום התביעה האישית של יאס עצמו הועמד על 10,000 שקל, וסכום התביעה של הקבוצה הייצוגית הועמד על 80 מיליון שקל.
מקבוצת לוי יצחק נמסר כי "החברה לומדת את הבקשה ותגיב לה בהתאם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
